במצבם הטבעי בני האדם עסוקים במלחמת הכל בכל (תומס הובס).
לאדם יש דחפים, בעיקר מיניים ותוקפניים, ולא חושים מוסריים (פרויד).
"דמיינו עולם שבו אנשים אינם מעריכים שום ישות חברתית גדולה מהם ומהמשפחות הקרובות אליהם" (עמוד 290 – מזכיר את השיר 'דמיין' של ג'ון לנון).
"החוש המוסרי" (ספריית שיבולת) הוא ספר עיוני-פילוסופי הדן בנושא חשוב – המוסר האנושי, ובטענת המחבר שמוסריות היא ערך מולד. זהו ספר הדן בערכים חברתיים.
מחבר הספר מנסה להתמודד עם שאלות מהותיות לקיומה של החברה האנושית: האם האדם המודרני איבד את המצפן המוסרי שלו או את מחויבותו הדתית, וכעת הוא נשלט רק על ידי דחפים מידיים או חישובים אנוכיים? האם קריסת ערכים היא הסיבה לשיעור גירושין גבוה וגידול באלימות? האם אמצעי התקשורת המציגים מין ואלימות משחיתים את ערכי האדם? כל אחד מאיתנו נתקל בחיי היום יום באירועים לא מוסריים המונעים על ידי תאוות בצע, בעיקר כאשר מדובר בהונאה של קשישים על ידי אנשי מכירות, ולמרבה הצער גם על ידי בני המשפחה הקרובים - האם הכסף משגע את בני האדם?
ג'יימס ק' ווילסון, שנודע בשל תיאוריית 'החלונות השבורים' כאמצעי לצמצום פשע, מתאר את מטרתו כבר בפרק מבוא, בו הוא מנסה להבהיר שאנשים בהכרח שופטים שיפוט מוסרי המשותף לכל בני האדם בעולם. בחלק הראשון של הספר המחבר בוחן ארבע דוגמאות להיבטים של החוש המוסרי, ומתייחס למורכבות ההתנהגות האנושית המשולבת באנוכיות.
להלן מספר ציטוטים מכל אחד מהנושאים הנידונים בפירוט רב בספר:
1. יכולת הזדהות עם הזולת (סימפטיה).
"יש לנו שאיפה טבעית לכך שאנשים יעריצו אותנו. כדי שהם יעריצו אותנו, עלינו לרצות אותם" (עמוד 61).
"כשאנשים תורמים דם, מגישים עזרה לזר שהתמוטט ברחוב, מסייעים ליושבי רכב שנלכדו במכונית או מצילים יהודים שהנאצים רוצים לשלוח למחנות מוות, הם עושים מעשה טוב" (עמוד 65). "מטבענו להתקומם ולנקום על הנזק שנגרם או שניסו לגרום לנו או לאנשים האהודים עלינו" (עמוד 70).
2. הוגנות. הוגנות משמעה אחת או יותר משלוש המשמעויות הללו: צדק, הדדיות והיעדר משוא פנים, והיא קיימת כבר אצל ילדים בשיתוף משחקים וחפצים, ונובעת ממניעים שונים.
"כללי ההוגנות נובעים במידה רבה מתשוקות אנוכיות: משיכת תשומת לב, תמרוץ שיתוף פעולה או פתרון מחלוקות" (עמוד 90).
אני נתקלתי במצבים שבהם הרצון לנצח במשחק גורם לילד לרמות את חבריו למשחק, והוא מודע היטב לכך שפעל בניגוד לכללים, בחוסר הוגנות. המחבר דן בנושא ההוגנות במגוון תחומים והיבטים, כולל התייחסות לשכר שונה המשולם לאנשים שעובדים ביחד על סמך קריטריונים שונים, כולל העדפת גבר על פני אישה. נורמת ההדדיות קיימת בכל תרבות, והיא משפיעה על שיתוף פעולה והוגנות.
3. שליטה עצמית: "כיבוש היצר", "נימוסים והליכות", הטאבו על גילוי עריות.
"רוב הדברים הטובים בשבילנו – כלומר אלו שיניבו אושר אמיתי ומתמשך – דורשים מאיתנו לוותר על הנאה מיידית כלשהי" (עמוד 119).
"אתם אוכלים בנימוס גם אם נוח יותר לחטוף אוכל ולטרוף אותו. אתם מתלבשים לפני שאתם פותחים את דלת הבית גם אם יהיה מהיר יותר ללכת לשם עירומים" (עמוד 123).
היעדר שליטה עצמית אצל ילדים, הפרעת קשב, מטופלת לטובת הילד וסביבתו. ילדים היפראקטיביים עלולים להפוך לעבריינים או למבוגרים חסרי מנוח. התמכרות לסמים, סיגריות ואלכוהול היא דוגמה בולטת לחוסר שליטה עצמית.
4. תחושת חובה. "חובה היא הנטייה לקיים את מחויבותנו גם אם איננו מצפים לשכר או חוששים מעונש" (עמוד 142).
אנשים מצייתים כאזרחים להרבה חוקים, ונאמנים למשפחתם מתוך תחושת חובה.
"לפעמים אנחנו נאמנים לבני הזוג שלנו גם אם בגידה יכולה להיות נעימה ולא להתגלות לעולם" (עמוד 141). חייל שבוי חש חובה לא לגלות סודות צבאיים לשוביו.
החלק השני של הספר מוקדש לתיאור מקורות רגש המוסר:
- הטבע האנושי. "האדם מטבעו הוא חיה חברתית" (עמוד 167). אנשים שונים זה מזה באישיות שלהם, מה שמשפיע על החברתיות ורגש המוסר שלהם.
- החוויות המשפחתיות. היקשרות, לימוד מההורים, זכויות/חובות, משפחות קשות. "מי שבורח ממשפחתו בורח מהעולם. ללא אהבת המשפחה, הדרכתה ואתגריה, הוא לא יהיה מוכן למבחניו, לדרישותיו ולשיפוטו של העולם" (עמוד 218).
- המגדר. גברים תוקפניים יותר מנשים. ברירה מינית, מגדר ותרבות ומשפחה. "כאשר ז'אן פיאז'ה צפה בבנים ובנות משחקים, הוא הבחין שבנים עסקו יותר בכללים, ובנות עסקו יותר ביחסים" (עמוד 238): בנים העדיפו ציות לחוקים.
- התרבות. בהכרזת העצמאות של ארצות הברית נכתב: "כל בני האדם נבראו שווים". המציאות מורכבת יותר, והספר מציג תמורות פוליטיות-חברתיות שחוותה האנושות והשפיעו על מוסר האדם עם המעבר לאוניברסליות ואינדיבדואליות בחברה המודרנית.
"גם אכזריות, שפיכות דמים ורמאות עדיין שכיחות בחיים המודרניים. יותר ויותר בני אדם חיים לפי התפיסה שגברים ונשים זכאים לכבוד במידה שווה" (עמוד 252).
"בסדר החדש איש כמעט אינו רוצה לחזור לחיים שבהם המסורת דורשת שריפת אלמנות
בטקס הסאטי, רצח תינוקות, מילת נשים, קניבליות או עינויים פולחניים" (עמוד 276).
הספר עוסק בין היתר בלאומניות פטריוטית, זהות אתנית ונאמנות לקבוצת ספורט.
"אנחנו יכולים לקונן על מה שנראה לנו לפעמים כאלימות 'חסרת טעם' הנובעת מסכסוך אתני" (עמוד 290).
- אופי. מוסריות היא תכונת אופי המצטרפת לתכונות אישיות נוספות, ואין מעריכים אדם על פי תכונה אחת בלבד. האם יש כללי מוסר אוניברסליים – נטיות טבעיות בסיסיות? לדוגמה: חוקים נגד גילוי עריות או נגד רצח בהיעדר הצדקה מוגדרת.
רוסו היטיב להגדיר את חוסר השוויון הלא מוסרי בחברה המודרנית: "נתנו אזיקים חדשים על ידי החלש וכוחות חדשים לעשיר, החריבו ללא קום עוד את החירות הטבעית, קבעו במסמרות את חוק הבעלות ואי השוויון, הפכו את העושק המחוכם לזכות בלתי ניתנת לערעור ושעבדו את המין האנושי לעבודה, לשרתנות ולאומללות – לטובתו של קומץ שאפתנים" (עמוד 113). אמירתו זו באה לידי ביטוי בימינו בחברה הנשלטת על ידי קומץ מיליארדרים השולטים על המשאבים בעולם (שלטון ה"טייקונים").
אני ממליץ בחום על הספר לכל מי שמעוניין להתעמק בנושא המוסריות, ולהבין אותו מהיבטים שונים, ומהסתמכות על דעותיהם של הוגי דעות חשובים המוזכרים בספר. יש בספר מידע רב הנתמך על ידי מגוון רחב של תיאוריות ומחקרים – מומלץ מאוד!
סיימתי את קריאת הספר עם מחשבות טורדניות, ועם שאלה מהותית שלא נידונה בספר: "האם זה מוסרי שמספר מצומצם של מיליארדרים תאבי בצע השתלטו על העולם ומביאים להרס העולם במטרה לצבור עוד כסף ושליטה על ההמונים?" נזכרתי באמירה אינדיאנית שקשורה במוסר אוניברסלי: ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם שאי אפשר לאכול כסף.