במשך עשורים שלמים היה קפטן אמריקה אחת הדמויות המרכזיות ביותר של עולם הקומיקס של מארוול. הקפטן, הלבוש תמיד בצבעי הדגל האמריקאי, הפטריוט האולטימטיבי, זה שתמיד יגן על אמריקה וערכיה, היה כמעט תמיד האיש מספר אחת של מארוול. לכן אין זה מפתיע שגם כאשר הוחלט להוציא את הדמויות מדפי הקומיקס אל מסכי הקולנוע, דמותו של הקפטן סטיב רוג'רס הייתה בין הראשונות לקבל יחס.
מזל רע או תכנון לקוי? היקום הקולנועי של DC נשאר הרחק מאחורי מארוול
אפילו אנחנו הופתענו: ההמצאות שהפכו למציאות מתוך אחד הסרטים הגדולים
המשפט שפתח מלחמה והווטו של הכוכב: עשור לטרילוגיית "באטמן: האביר האפל"
אבל מה אם נספר לכם שבין שלל העלילות אותן ראיתם על המסך הגדול, או קראתם בדפי הקומיקס, יש שנים של עלילות שנמחקו כלא היו? שנים שלמות של עלילות, חוברות שנמכרו, דמויות שנכתבו במיוחד, אשר במחי החלטה אחת הוחלט להתעלם מהן עד כמה שאפשר – והכל בגלל הצורך לשמור על דמות אחת נקייה מכל רבב. ככה זה כשמגלים שבלי לשים לב, הם שמו את הקפטן בצד הלא נכון של ההיסטוריה.
בשביל להבין איך זה קרה, חייבים לדבר בקצרה על ההיסטוריה הפוליטית של ארצות הברית. עם תום מלחמת העולם השנייה נפתחה מלחמה חדשה בין ארצות הברית לברית המועצות. המלחמה, הידועה גם בתור "המלחמה הקרה", הייתה מאבק עיקש בין אידאולוגיית המערב הליברלית לבין האידאולוגיה השלטת בברית המועצות – הקומוניזם.
מכיוון שמאז הופעתו הראשונה קפטן אמריקה היה לסמן הפוליטי ביותר בחוברות הקומיקס, מארוול (או שמותיה בגלגולים הקודים – טיימלי ואטלס קומיקס) בחרה לנצל את אווירת המאבק בארה"ב ולשלבה בקומיקס. כך יצא שאחרי שהקפטן סיים את המאבק בנאצים, הוא עבר לטפל בקומוניסטים. במשך מספר שנים, בין 1954-1948, הקפטן ושותפו הצעיר באקי איתרו סוכנים זרים ששירתו את ברית המועצות וחשפו אותם.
בין לבין, בארה"ב החלה להתפתח תופעה בשם "מקארתיזם". על קצה המזלג – מדובר בהאשמת אנשים בהשתייכות לקבוצה יריבה/עוינת, ללא שמץ של הוכחה או עדות נגדם. התופעה נקראת על שמו של הסנאטור ג'וזף מקארתי, שהיה ידוע בתיוג יריבים כקומוניסטים על מנת לחבל להם בקריירה.
העלייה הפופולארית של הציבור האמריקאי בשימוש במקארתיזם הובילה לכך שגם בחוברות הקומיקס ניסו להשתמש בה, על מנת להעלות בחזרה את הפופולאריות הדועכת. הקפטן אפילו קיבל כינוי נוסף "מועך הקומוניסטים".
Captain America...commie smasher? Cap during his brief Atlas-era revival in 1954. pic.twitter.com/RORFHfG0IY
— ComicsintheGoldenAge (@ComicsintheGA) December 9, 2018
האכזריות של הקפטן בשנים אלו לא הייתה נדירה, כאשר כבר בגיליון הראשון הוא זורק מרגל רוסי לתוך שריפה ונותן לו למות, זאת למרות ש"המרגל" היה לא יותר מאשר עובד תקשורת שהמידע אותו התכוון להעביר לרוסי כבר הושמד בכל מקרה. דוגמה נוספת? בבקשה – בעלילה אחרת הקפטן מגלה שקבוצת מרגלים מכריחה אמריקאי פטריוט להעביר לה מידע, או שתהרוג את בנו. במקום להצילו, הקפטן ממתין לראות מה יעשה – אם ימסור את המידע, הרי שהוא בוגד. בסופו של דבר, הקפטן מציל את המסכן, אך ורק לאחר שהוא מסרב למסור את המידע, גם אם יהרגו אותו ואת משפחתו. הבנתם נכון – בשנות ה-50, כדי שקפטן אמריקה יציל אותך, היית צריך להקריב את עצמך קודם.
למרות הניסיון הנואש של מארוול להעלות את המכירות, בסופו של דבר החברה נאלצה לבטל את הכל ולהקפיא את דמותו של הקפטן לצד דמויות נוספות. אמרתי להקפיא? התכוונתי לך פשוטו כמשמעו. בתחילת שנות ה-60, עם עלייה פתאומית במכירות, הוחלט להחזיר את הדמות לחיים.
במקביל, ארצות הברית של שנות ה-60 הייתה שונה מאוד מזו של שנות ה-50. כבר באמצע שנות ה-50 החלו המתנגדים למקארתיזם לתפוס מומנטום ובשנת 1962 קבע בית המשפט העליון שקיום "רשימות שחורות" כנהוג במקארתיזם הן דבר פלילי שיחשוף את העושה בהן שימוש לתביעות פיצויים.
אז איך עוקפים את ההיסטוריה של קפטן אמריקה ששמה אותו במרכז ה"מקארתיזם" והמאבק בקומוניסטים? טוענים שלאורך השנים הקפטן ודמותו לא היו אלא מתחזים: ג'פרי מייס (שקודם לכן היה ל"פטריוט" הראשון), ו-וויליאם נאסלנד (שלאחר מכן הפך ל"רוח של 76').
המתחזה האחרון היה ווליאם בארנסייד, אשר על פי הקומיקס שינה את שמו ל"סטיב רוג'רס", ולקח גרסה לא יציבה של הסרום שהעניק לקפטן האמיתי את כוחותיו. בעקבות כך, לאורך הזמן דעתו השתבשה עליו (כמו גם זו של מי שבחר שיהיה "הבאקי" שלו). בסופו של דבר, על פי העלילה, ממשלת ארה"ב הכניסה אותם לתרדמת עד שיוכלו למצוא תרופה למצבם.
את סטיב רוג'רס האמיתי החייה סטן לי רק בשנת 1964, שחזר לחברה אחרי תקופה בה עבד עבור המתחרים. על פי העלילה שכתב, "הנוקמים" מוצאים את רוג'רס קפוא בקרח, גופתו שמורה לאורך השנים בזכות הקור והסרום שנתן לו את כוחותיו.
סטן לי סירב להכיר בכל העלילות הקודמות שייצר, ודאג שכולם ידעו שהקפטן אמריקה שנכתב ללא עזרתו לא היה הקפטן שלו. למארוול זה התאים – המכירות עלו, הפופולאריות הגיעה לשיאים, והקפטן? הקפטן זכה ליחס של "טלית שכולה תכלת". אפילו כאשר המלחמה בוויטנאם הובילה לקיטוב בחברה האמריקאית, הקפטן פעל בעיקר על אדמת ארה"ב, בניגוד לדמויות אחרות שלקחו חלק במאבק נגד הקומוניסטים רחוק מהבית – כמו למשל טוני סטארק – איירון מן).
אין זה אומר שהדמות סיימה להיות פוליטית. בסוף שנות ה-70, עם עלייתה של התנועה לזכויות האזרח, במארוול שוב ניצלו את ליבם של ההמונים והצמידו לקפטן את שותפו השחור הראשון – סאם ווילסון. ווילסון לימים יהפוך גם בעצמו לקפטן אמריקה, ככה זה כשרוצים שהנציג של ארה"ב בקומיקס יהיה נקי מכל פשע.