הם עוד לא סיימו את בית הספר התיכון, וחלקם אפילו לא את היסודי, אבל כבר הספיקו לכתוב ספר שלם ולהוציאו לאור. לרגל שבוע הספר, שישה כותבים צעירים מספרים על הגשמת החלום ועל התגובות מהסביבה: “החברים התלהבו מזה שיש להם סופרת בכיתה"
לירי כהן (16), תלמידת כיתה י“א באולפנת הרא“ה ברמת גן, מחברת הספר “כוכבים בכיסים“ (הוצאת ניב)
איך נולד הספר?
"כתבתי את הספר כשהייתי בכיתה י'. במהלך השנים זכיתי במקומות הראשונים בתחרויות 'ביכורי היצירה' של רמת גן, בזכות שירים שכתבתי. אבל הפעם בער בי הרצון לכתוב פרוזה. זו כתיבה שהחלה כתחביב והפכה לספר. כתיבת ספר פרוזה שונה לחלוטין מכתיבת שירים. אלה שני עולמות נפרדים. בשיר צריך להעביר את הרעיון במלל קצר ותכליתי. בחירת כל מילה חשובה ולכל מילה יש מטען מאחוריה.
בסיפור עלילתי אפשר לתת דרור לדמיון, לפתח כל דמות בפני עצמה וליצור את נקודות החיבור ביניהן. רמזים שנשתלו בתחילה – מתפתחים תוך כדי העלילה ומגיעים לסיום המשלב את הכל יחד. מאז ומתמיד אהבתי לכתוב וליצור. הכתיבה גורמת לי לעוף על כנפי הדמיון וליצור עולמות אחרים, רחוקים מהעולם היומיומי שלי. כל דמות הובילה ליצירת הדמות הבאה כדי שהעלילה תהיה עשירה, מסקרנת, מהנה וסוחפת".
מהי העלילה?
"גיבורת הספר, לידיה בת ה־16, היא ילדה מאומצת, אשר משפחתה המאמצת נחטפת על ידי פושע מסוכן. לידיה יוצאת למסע עצמאי, להצלת בני משפחתה המאמצת מגורל מר. במהלך הדרך נאלצת לידיה להתמודד עם קשיים וסכנות רבים, אך גם לומדת על ערכי חברות ונתינה, מחשבה על האחר ובחירה בטוב".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
"התחלתי לכתוב בתחילת החופש הגדול שבין כיתה ט' לכיתה י' וסיימתי לכתוב אותו בחודשים הראשונים של כיתה י'".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
"החברות בכיתה וכל צוות בית הספר פרגנו מאוד לספר, ומי שהספיק לקרוא אותו שיבח אותו מאוד, לשמחתי. אני ממש אסירת תודה על ההערכה שקיבלתי. בנוסף, העברתי הרצאה לבנות השכבה בנושא 'הפיכת חלום למציאות', ובמסגרתה שיתפתי את הבנות בתהליך הכתיבה ובכל הנלווה לכך. היה ממש מעצים ומרגש".
מתכננת להוציא עוד ספר בקרוב?
"חיידק הכתיבה בוער בי. כבר עכשיו יש לי ספר נוסף במגירה, ואני שוקלת אם להוציא אותו לאור. אחרי החוויה החיובית שעברתי נראה לי שהתשובה ברורה".
איך את חוגגת את שבוע הספר?
"אני נהנית מאוד מכתיבה ועומדת לחגוג עם ספרים חדשים שרכשתי".
לוטם שפרלינג (14), תלמידת כיתה ט’ בתיכון אזורי מגידו, מחברת הספר “אוצר מתחת לגשר“ (הוצאת ניב)
איך נולד הספר?
“התחלתי לכתוב בכיתה א’ כשלמדתי לקרוא ולכתוב. תמיד ידעתי שארצה יום אחד לכתוב ספר, פשוט לא תכננתי שזה יהיה כל כך מוקדם. הספר נכתב במסגרת קורס כתיבה יוצרת של תוכנית מחוננים שלקחתי בו חלק, ומטרתו הייתה לכתוב סיפור מסע. הייתה קבוצה מדהימה של בני נוער שהיו ביחד איתי, וכל אחד כתב סיפור, ובמשך שנת הקורס שיתפנו אחד עם השני קטעים שכתבנו, וזה היה תהליך מרגש.
זה היה בתקופת הקורונה והיה לי זמן פנוי, וכל כך נהניתי מהתהליך שהמשכתי גם מעבר לשעות הקורס, בין הלימודים והזומים, וזה נמשך גם לאורך הקיץ והחופש הגדול. הצלחתי לסיים את הסיפור, כששאר חבריי לקורס, שעבדו על כך רק בשעות הלימודים, לא הספיקו לסיים. הדמויות של הסיפור היו לי בראש הרבה זמן, והייתה לי הזדמנות לכתוב על זה ספר ארוך. אלו דמויות שפיתחתי בראש כבר הרבה זמן והרגשתי שאני מכירה את האופי שלהן".
מהי העלילה?
“גיבורת הספר, לוריה, יוצאת למסע חיפושים אחרי אמא שלה, שעזבה אותה כשהייתה ילדה קטנה, והיא לא יודעת מדוע. היא יוצאת למסע בעולם קסום. בדרך עולות בה מדי פעם חרטות, ובעצם לאורך כל המסע היא תוהה אם כל העניין שווה את זה או לא. בסופו של דבר, בכל פעם היא מחליטה להמשיך במסע. היא פוגשת כל מיני אנשים, חווה חוויות מיוחדות ומגלה עולמות שלא הייתה מודעות להם. היא בעצם מבינה שעד אותו היום, היא חיה במעין בועה. לאורך כל הסיפור היא מגלה בעצמה, ועל עצמה, דברים חדשים. גם על הסביבה שלה".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
“שנה וקצת. כשסיימתי לכתוב את הספר סיפרתי על כך להורים שלי, והם אמרו שזה מגניב ושאולי בעתיד הם יעזרו לי להוציא אותו כספר. אבל מה? לא יכולתי להתאפק, אז נכנסתי לגוגל ועשיתי תחקיר על איך מוציאים ספר לאור, ואחרי התחקיר התמצאתי בסוגי ההוצאות, פניתי למספר הוצאות לאור, ואחת ההוצאות, ‘הוצאת ניב’, חזרה אליי. כשההורים שלי הבינו שאני מאוד רצינית בעניין הם התלוו אליי לפגישות, ואני בת מזל שההורים שלי תמכו בי לכל אורך התהליך הזה".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
“החברים ממש תומכים, וחלקם אף היו חלק מתהליך הכתיבה כי גם הם כותבים. כל החברים והחברות מסביבי מאוד התלהבו ושמחו בשבילי ותמכו בי".
מתכננת להוציא עוד ספר בקרוב?
“כן, לחלוטין כן".
איך את חוגגת את שבוע הספר?
“בעיקר בהמון קניות של ספרים חדשים".
הודיה דמרי (9), תלמידת כיתה ד’ בבית ספר “אורות בנות“ בבית שמש, מחברת הספר “נועם ועוגת ההרפתקאות“ (הוצאת אוריון)
איך נולד הספר?
“תמיד אהבתי לקרוא. הפעם הראשונה שקראתי הייתה כשעליתי לכיתה א’. קראתי ספרונים קטנים עם אמא שלי ומשם התאהבתי בקריאה. אחרי שקראתי יותר ויותר ספרים נולד לי חלום להוציא ספר משל עצמי והנה אני מגשימה את זה. יום אחד המחנכת שלי אמרה שיש תחרות ארצית של סיפורים לתלמידי כיתות ד’, וישבתי אחר צהריים אחד על המחשב וכתבתי את הסיפור. הקראתי לאבא שלי את הסיפור, הוא התלהב ממנו ורצה להוציא אותו כספר. הוא ואמא שלי חשבו במשך שבועיים אם לעשות את הדבר הזה כי זו הוצאה כספית גדולה, ובסוף הם החליטו להוציא לי את הספר".
מהי העלילה?
“הרעיון פשוט קפץ לי לראש. יש נסיכה שיש לה יום הולדת. היא שלחה הזמנה לתושבי הממלכה. נועם, שקראתי לו על שם אחי הגדול, רוצה להביא לנסיכה מתנה, אבל הוא לא יודע מה להביא לה, אז הוא מכין לה עוגה והולך ברגל עם הכלב שלו מקס לארמון, ובדרך גנבים לוקחים לו חלק מהעוגה והוא מגיע לארמון בידיים ריקות. הנסיכה לא אהבה את כל המתנות שהביאו לה, ונועם בא כאמור בידיים ריקות, והוא חשב על רעיון מקורי וזהו, לא אעשה לך עוד ספוילר".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
“כתבתי את הספר במשך יומיים".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
“הם התלהבו מזה שיש להם סופרת בכיתה".
מתכננת להוציא עוד ספר בקרוב?
“כן, בחופש הגדול אני רוצה לכתוב ספר נוסף על נועם, כמעין סדרת ספרים".
איך את חוגגת את שבוע הספר?
“עשיתי השקה לספר ואני הולכת לגנים ובתי ספר כדי לשווק את הספר ולהפיץ אותו".
כפיר קוזלובסקי (13), תלמיד כיתה ז’ בחטיבת הביניים עירוני ד’ במודיעין–רעות, מחבר הספר “כשאגדל ארים גלגל“ (הוצאה עצמית)
איך נולד הספר?
“אבא שלי, אורן, שכתב ספר ילדים, החדיר בי את הרעיון לספר ילדים כי הוא כתב ספר ילדים על מכוניות. זה נטע בי את הרעיון לכתוב ספר משלי. הקטע שלי עם אופניים החל בגיל מאוד קטן. התחלתי לרכוב על אופניים בגלל שנולדתי חודש לפני הזמן, וכחלק מהטיפול שלי הייתי צריך לרכוב על אופניים. התאהבתי ברכיבה. זה הספורט שאני עושה ואני אוהב את התחום".
מהי העלילה?
“זה ספר שמורכב משירים על ילד שלמד לרכוב, ואז הפך לאבא ולימד את הבן שלו לרכוב על אופניים. זה נועד לסייע לילדים שחוששים לרכוב על אופניים".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
“חודש־חודשיים".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
“הם לא עשו מזה יותר מדי עניין כי הם יודעים שאני אוהב לכתוב ויוזם כל מיני פרויקטים. זה שהוצאתי ספר לא היה ביג דיל מבחינתם. הם יודעים שאני מסוגל לזה".
אתה מתכנן להוציא עוד ספר בקרוב?
“אם הספר הזה יצליח, אז כנראה שכן, זה מאוד תלוי איך הוא ילך. המטרה היא להפיץ אותו בחנויות אופניים ובחנויות ספרים".
איך אתה מציין את שבוע הספר?
“אני פחות מתעניין בזה. אני לא צריך שבוע מיוחד בשביל לקרוא ספר".
גלי טרבלסי (11), תלמידת כיתה ה’ בבית הספר “נועם אליהו“ בנתיבות, מחברת הספר “בראש של גלי“ (הוצאת ניב)
איך נולד הספר?
“תמיד אהבתי לקרוא ספרים, ופעם חשבתי על הרעיון לכתוב ספר. סיפרתי את זה לאחים שלי ולאמא. זה קרה בגלל תקופת הקורונה, כי היה לי זמן, והיו לי הרבה פחדים, וחשבתי לכתוב ספר שיעזור גם לילדים אחרים שחווים את זה. התחלתי לכתוב מעט, ואמא ואני התחלנו לפתח את זה. זה היה מרגש ומשמח לראות את תהליך היצירה הזה, זה היה כיף והרגשתי שזה כמו תינוק שנולד".
מהי העלילה?
“בהתחלה שם הספר ‘בראש של גלי’ היה אמור להיות שם זמני, אבל כל כך התחברתי לזה שהחלטתי לקרוא לספר כך. הסיפור הוא על ילדה שיש לה פחדים ויש לה בובה שעוזרת לה לעבור מכשולים, וביחד הן ממציאות משפט שעוזר לה להירדם".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
“שנתיים".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
“בהתחלה הם היו בהלם ולא האמינו לי, אבל אחרי זה הראיתי להם, והם התרגשו ופרגנו".
מתכננת להוציא עוד ספר בקרוב?
“אני אוהבת מאוד לכתוב וזה משהו שהייתי רוצה לעשות בעתיד".
איך את חוגגת את שבוע הספר?
“אנחנו מטיילים בארץ, ואני מקדמת ומשווקת את הספר שלי".
נועה צור (17), תלמידת כיתה י"ב בתיכון "גלילי" בכפר סבא, מחברת הספר "דלתות נסתרות" (הוצאת טפר)
איך נולד הספר?
"לא קמתי בוקר אחד ואמרתי לעצמי שאני רוצה לכתוב ספר. זה לא היה חלום ילדות, אלא חלום שהתפתח עם הכתיבה. התחלתי לכתוב בגיל 16, בחופש פסח. ראיתי דף ועיפרון והתחלתי לכתוב סיפור. הראיתי את זה לאמא שלי והיא עודדה אותי להמשיך. הדמיון התפתח צעד אחרי צעד ורעיון אחרי רעיון עד שנולד הספר".
מהי העלילה?
"גיבור הספר הוא נער בשם אדי, יש לו רק חבר אחד בשם נוח והוא ממוצע בלימודים. שום דבר לא מכין אותו לכך שאחר צהריים אחד, בדרך חזרה מהמכולת, הוא נחטף ומושלך לתא מטען חשוך. נמצאים איתו עוד ארבעה נערים חטופים: יולי, דריה, איתן ותום. בהמשך החוטפים יוצרים איתם קשר ואומרים להם שהם הולכים להכניס אותם לתוך 'משחק'. המשחק בנוי בצורה שבה על חבורת הנערים לחפש דלתות נסתרות. כל דלת חושפת אותם למציאות שונה, להרפתקה שונה ולאתגרים שונים. הספר מדבר על חברות, אומץ וערכים עם קטעי מתח והומור".
כמה זמן לקח לכתוב את הספר?
"כשנתיים, מאמצע כיתה ח' עד סוף כיתה י'".
איך החברים בכיתה הגיבו לכך שכתבת ספר?
"שיתפתי את הכיתה בכך שאני מוציאה ספר. ביקשתי מהכיתה עזרה בעניין השיווק. הכיתה עזרה לי לצאת מאזור הנוחות שלי, לפתוח עמוד בטיקטוק ולחשוב על רעיונות לסרטונים. בנוסף, כשהתלבטתי לגבי שם הספר, שיתפתי את הכיתה".
את מתכננת להוציא עוד ספר בקרוב?
"כתיבה היא לחלוטין כבר חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אני יודעת שאכתוב עוד ובטוחה שאוציא עוד ספרים, יכול להיות שאפילו ספר המשך".
איך את חוגגת את שבוע הספר?
“אני מבקרת בשבוע הספר בתל אביב וגם בירושלים. אני מתרגשת מהזכות לקחת בו חלק ושמחה מאוד להכיר, לדבר ולחתום על עותקים".