עורך "האומה" יוסי אחימאיר ריכז בספר בשם "מחצית השנה הראשונה" מאמרים שפרסם במחצית השנה הראשונה למלחמה ביומון "מעריב". מעניין לקרוא ואף לחזור ולקרוא את המאמרים שלא בעת פרסומם.

כך ניתן להבין מהם לא רק איך התפתחה המלחמה, אלא גם איך התפתחה ההכרה שמלחמה זו אינה כמלחמות הקצרות בעבר אלא שהיא מעין חזרה על מלחמת העצמאות הארוכה והגורלית.

גורל המדינה על המאזניים: על כל חלקי העם להתעשת | יוסי אחימאיר
דיוקנו של אבי שקד: יומרני ורחוק מאוד מהשמאל המתון | דעה

אם נשווה מאמרים שבספר, בין המאמר הראשון למאמר האחרון, נוכל לראות את התפתחות המלחמה והערכה באשר לסיומה: ממכה אנושה בעוטף עזה לשלב ההכרעה ברצועת עזה. אחימאיר מתייחס למלחמה במאמר מיום 16 באוקטובר.

רעים  (צילום: פרטי)
רעים (צילום: פרטי)

באותו יום עצמו התפרסמו מאת ראש הממשלה נתניהו גם מטרות המלחמה, אך המחבר לא יכול היה לדעת מהן המטרות בטרם פורסמו, והוא מטיל על נתניהו את אחריות העל לאסון שמחת תורה, בהיותו אז ראש הממשלה.

יורשה לי לחלוק. נתניהו לא קיבל בימים שלפני פרוץ המלחמה שום אזהרה מוקדמת מהאחראים בצה"ל ובזרועות ביטחון אחרות ואין לבוא אליו בטענה, שמשמעותה שהוא לא שעה לאזהרה שלא קיבל.

המשורר שלמה סקולסקי כתב כי “אין כובשים את ראש הסלע - אם אין קבר במורד". המלחמה מתנהלת וכמו בכל מלחמה אנו מבכים את הקורבנות וכמובן גם שואפים לחזרת החטופים. החזרתם לישראל זו אחת ממטרות המלחמה, כפי שניסח אותה ראש הממשלה נתניהו מול עולם עוין. בספרו אחימאיר מדגיש לא פעם באיזה עולם אנטישמי אנו חיים.

במאמר האחרון שבספר מספר המחבר איך אירלנד, וגם מדינות אחרות, פועלות ליצירת חזית בינלאומית נגד ישראל. זיכרון קצר יש לאירים. גם הם נלחמו לעצמאותם ונראה ששכחו זאת. ראש הממשלה שמיר, בהיותו במחתרת, אפילו בחר לעצמו ככינוי את שם אחד מגיבורי מלחמת אירלנד לעצמאותה: מיכאל (קולינס).

גם ביחסים עם ארצות הברית לא הכל היה כשורה. לאחר התחלה מעודדת כשהנשיא ביידן בא ארצה לחזק את ידינו במלחמה, ובעקבותיו באו לסייע להגן עלינו גם ספינות חיל הים האמריקאי, התברר שיש לארצות הברית סדר יום משלה, שאינו עולה בקנה אחד עם ניצחוננו במלחמה.

נשיא ארצות הברית החל לזגזג כלפינו, וייתכן כי התנודות בגישתו, אותן מדגיש אחימאיר, נובעות גם ממצב תפקודו ולא קל לעמוד עתה על התנודות הצפויות בעתיד יחסינו.

הלווית סמר סופיאן (צילום: פרטי)
הלווית סמר סופיאן (צילום: פרטי)

מכל מקום, ניצחון בעזה, שהוא בהישג ידו של צה"ל, יוביל להסדר ראוי או לניצחון ראוי גם בלבנון. זו מלחמת העצמאות השנייה שלנו. במחצית השנייה של השנה נמשכת המלחמה ובוודאי נמתין לסיכומה במאמרים הבאים שייכללו בספר נוסף של אחימאיר. זו מלחמה על עתידנו כאן. זו מלחמה שתהיה לה רק תוצאה אפשרית אחת, למרות כל הקורבנות, הודות לכל הקורבנות, והתוצאה הזו היא ניצחון.