בגוף ראשון

 את הספר שהשפיע על חיי לא קראתי מעולם. ויותר מאשר הוא השפיע על חיי, הוא התווה אותם. “והיה העקוב למישור" מספר על הזוג מנשה חיים וקריינדיל טשרני, שחיים את חייהם הבורגניים בעיירה היהודית בוצ'אץ'. יחד הם מנהלים חנות מכולת. אושרם הוא בחנות ובזוגיות שלהם. הם שותפים לחיים, שותפים לדרך ושותפים למכירת חצאי כיכרות לחם וחמאה. אך כידוע, מכולת בעיירה יהודית, כמו קרן הון סיכון בוול סטריט, אינה חברת ביטוח, והזוג יורד מנכסיו (ואנחנו מדברים על 1912, בטרם נפתחו הרשתות הגדולות). לא נותר לבעל אלא לצאת למסע קיבוץ נדבות. בינתיים נפוצו בעיירה שמועות על מותו של מנשה חיים, וכשהוא חוזר, הוא מגלה שקריינדיל טשרני הזדרזה לבקש להתיר אותה מעגינותה, וכבר פצחה בפרק ב’ מוצלח יותר, הכולל גבר חדש וצאצא חמוד. מנשה חיים בוחר שלא להתגלות כדי לאפשר לזוגתו לשעבר לחיות את חייה החדשים, והוא עובר לחיות בסתר, בבית קברות, עד מותו.