מצטער על האיחור.
- להבא תשתדל לדייק.
(שתיקה. משיכה באף, בהייה באגרטל פורצלן המונח על ארונית מעץ מהגוני)
(שתיקה. גירוד קל במצח, הנדת ראש) (שתיקה. כיווץ שפתיים, השפלת מבט)
- מממממ
- לא יודע מאיפה להתחיל... אתה מבין, זה חלק מהבעיות שלי בחיים: לא יודע מאיפה להתחיל.
- בפעם הקודמת סיפרת שאבא שלך היה אלכוהוליסט, ושגם לך יש בעיית שתייה. אולי נתחיל מכאן?
(שתיקה. משפיל מבט)
- ממממ
- ממממ
(רושם משהו וחוזר להיישיר מבט) (שתיקה) (מכחכח בגרון) (מצקצק בלשון) (מניד ראש)
- אין לי כוח. אני חסר אנרגיה. לא ישן שינה רציפה כבר חודשים. כל לילה הוא לילה לבן. נרדם סופית לפנות בוקר ומתעורר בשעות הצהריים המאוחרות. כל יום אותו דבר, כל לילה דומה ללילה הקודם. חשבתי לבקש ממך שתרשום לי כדורי שינה.
- זה לא הולך עם אלכוהול. תצטרך לשנות הרגלים, תפסיק לשתות.
- אין סיכוי שזה יקרה. זה אולי יישמע לך כקלישאה, אבל האלכוהול הוא החבר היחיד שחולק איתי את הלילה. אף אישה לא מילאה אותי ולא סיפקה אותי כמו וויסקי.
- אני מכיר מטפלת לבעיות התמכרות. אני חושב שהיא תוכל לעזור לך להיגמל.
- אתה לא מבין, דוקטור, אני לא רוצה להיגמל.
- היא תסביר לך איך לוותר על הרצונות שלך, תלמד להכיר את מה שאתה צריך. לפעמים הרצונות שלנו הם המכשולים הכי גדולים בחיינו.
(שתיקה. משיכה באף. בהייה בפסלון עץ קטן של שלושת הקופים, המונח על שולחן, לצד חפיסת טישיו) (שתיקה. רושם דבר מה. מרים את עיניו ומיישיר מבט) (מניד ראש)
- מממ. תמשיך
- כל דבר מפחיד אותי. אין לי רגע של שקט. השתייה הלילית נועלת את הטרקטור בראש. פעם ניסיתי להפסיק. בעצם הפסקתי לכמעט שנתיים.
- ו...?
- משעמם, היה ממש משעמם. לא נהניתי לבלות, לא נהניתי מסקס, לא נהניתי מכלום. סבל בלתי נסבל.
- היא ממש תעזור לך. מה אכפת לך להיפגש איתה?
- היא אלכוהוליסטית יבשה?
- כן. עברה את תוכנית 12 הצעדים של האלכוהוליסטים האנונימיים, מדברת מתוך היכרות אישית עם הבעיה ומציעה פתרונות יעילים.
- הייתי באופרה הזאת בשנות ה־90.
- מממ
- בכלל, המכורים הנקיים האלה מדברים בססמאות. לא אמינים בעיני.
- אתה לא מכליל?
- לא יודע. אולי. באותה תקופה הכרתי אינספור מכורים, למדתי את 12 הצעדים, ביססתי את חלק מספרי ״פרא אציל״ על הידע שרכשתי במקלטים. לא בא לי לחזור לשם.
(שתיקה. משכל רגליים) (מניע כף רגל בעצבנות) (שתיקה. רושם דבר מה)
- מה אתה כותב שם?
- זו הפגישה השנייה שלנו, רושם את התרשמותי ממנה. בפגישות הבאות אני פחות ארשום.
- הבנתי. (שתיקה)
- אפשר לצאת לסיגריה?
- זה הזמן שלך.
(יוצא ונכנס כעבור שבע דקות) (מישיר מבט)
- איפה היינו?
- דיברת על הגמילה הראשונה שלך.
- מממ
(שתיקה. מניד בראשו וממשיך להיישיר מבט) (מושך באף)
- ספר לי על מערכת היחסים האחרונה שלך. בפעם הקודמת סיפרת שהמערכת הזאת לא הייתה יציבה. איך היו המערכות הקודמות לה?
- קצרות. כולן רוצות לשנות אותך. אוהבות תנאים... בכל אופן אני מעדיף מערכת יחסים הרסנית עם וויסקי מאשר מערכת יחסים סתמית עם אישה.
(מניד בראשו. רושם דבר מה) (שתיקה)
- בוא נחזור לרגע להורים שלך.
- דיברתי עליהם בפעם הקודמת.
- כן, אבל זאת הייתה שיחה ראשונית. סיפרת שאביך נפטר לפני כעשר שנים ושהוא היה אלכוהוליסט.
- כן, אבל גם הוא שתה רק בשעות הערב. היה איש עבודה, לא נגע בטיפה בשעות שבהן עבד.
- אמא הייתה שותה איתו?
- אפילו לא טיפה, אפילו לא בשמחות.
- איך היא הסתדרה עם השתייה שלו?
- לא הסתדרה, אבל גם לא עשתה עניין. סבלה בשקט.
- הוא היה אלים כלפיה? כלפיך?
- איתה הוא נהג באלימות מילולית. לא הייתה אלימות פיזית בבית.
(רושם דבר מה. מרים את עיניו ומציץ בשעון הקיר ממול. חוזר להיישיר מבט)
- אני יוצא לסיגריה אחרונה.
- אתה לא יכול להתאפק? לא נשאר הרבה זמן.
- או־קיי.. אז זהו. אתה מוכן לשקול לרשום לי כדורי שינה?
- אמרתי לך, זה לא הולך עם אלכוהול... אני רושם לך את מספר הטלפון של המטפלת, שיהיה לך אם תשנה את דעתך.
(שתיקה. מעווה את שפתיו, נוטל את הפתק ותוחב לכיס חולצתו)
(שתיקה)
(שתיקה)
(שתיקה)
(שתיקה)
(מרים את עיניו אל השעון. חוזר להישיר מבט) (שתיקה)
- טוב, הזמן שלנו הסתיים. (מניד בראשו ושולף פנקס צ׳קים) (רושם חשבונית על סך 450 שקל)
(רושם צ׳ק על סך 450 שקל, שווה־ערך לארבעה בקבוקי וויסקי, מכסתו השבועית. קם מכיסאו בתחושה שהפגישה הזו לא תרמה לו דבר)
- בשבוע הבא באותה שעה?
- לא נראה לי שאגיע לכאן יותר.
- תתקשר למספר שנתתי לך.
- אנסה לזכור, ביי דוקטור.
- קח את החשבונית.
- אין צורך.
מטופל יוצא מהקליניקה ומציץ בשעונו. השעה 20:02, שתי דקות מתום שעות היובש. הוא נוסע לאזור מגוריו ונכנס לבר השכונתי השומם. מזמין משקה ראשון. רטט נשמע ממכשיר הנייד שלו. על הצג מספר חסוי. לבו החל להלום בעוצמה. הוא מסנן קללה חרישית ומסנן.