עמוס עוז, אחד הסופרים העבריים המהוללים ביותר, הלך היום (שישי) לעולמו והוא בן 79. בתו, פניה עוז-זלצברגר, כתבה בחשבון הפייסבוק שלה: "אבא שלי האהוב הלך לעולמו ממחלת הסרטן, זה עתה, לאחר הידרדרות מהירה, בשנתו ובשלווה, מוקף באוהביו". עוד ביקשה הבת לכבד את פרטיות המשפחה.
עוז נחשב לאחד הסופרים הבולטים ביותר מבין סופרי "דור המדינה", ועסק רבות בחברה הישראלית, בשאלות של מוסר אישי ולאומי, בזהות הישראלית ובציונות. בין ספריו הנודעים היו "מיכאל שלי", "קופסה שחורה" ו"סיפור על אהבה וחושך", ובחייו הוא זכה לפרסים רבים ונחשבים בעולם הספרות, בהם פרס גתה, פרס מאן בוקר, פרס קפקא, ואף נחשב לאחד המועמדים לפרס נובל לספרות, בו לא זכה.
בנוסף לעבודתו הספרותית, עוז נמנה בין אנשי הרוח המובילים בישראל, ונהג להתבטא רבות בנוגע לעניינים שבסדר היום הציבורי בישראל. עוז נודע בעמדותיו השמאליות, ואף שובץ במקום סמלי ברשימת מפלגת מרצ בבחירות 2003. עוז היה מבקר חריף של מפעל ההתנחלויות, והיה ממנסחי "יוזמת ז'נבה" לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. עם זאת, תקף עוז גם את השמאל הלא ציוני, והתנגד לזכות השיבה הפלסטינית לישראל, תוך שהוא טוען כי מימושה יהיה חיסולה של מדינת ישאל.
נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו נחמה ספדו לעוז, וכתבו: "סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול. עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת. נפיל ספרותי.
יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אמר: "עמוס עוז ייזכר כענק רוח וכמי שהרטיט דורות רבים של ישראלים ויהודים ומעריצים בכל רחבי תבל. בכתיבתו העשירה והמקורית, בעצמתו הרוחנית, בישראליותו המגוונת ובחתירתו לצדק ולשלום. כאב רב לכולנו עם לכתו. תנחומיי מקרב לב למשפחתו. ספריו וכתביו יהוו נר תמיד לזכרו הברוך".