הוזמנתי כאחד מ־39 קריקטוריסטים מרחבי העולם למרכז האיחוד האירופי בשטרסבורג, שם התקיים "הפורום הבינלאומי לדמוקרטיה" - סדרת אירועים שהוקדשו לנושא חופש הביטוי והתקשורת בעידן הפייק ניוז.

הקריקטוריסטים, כולם חברי ארגון Cartooning for Peace, שייסד הקריקטוריסט הצרפתי ז׳אן פלנטו, ליוו את האירועים באיורים חיים במקום, והשתתפו בדיונים בנושא עתיד הקריקטורה.

כנס הקריקטוריסטים הבינלאומי שנערך בשטרסבורג. צלם: סנדרו וולטין
כנס הקריקטוריסטים הבינלאומי שנערך בשטרסבורג. צלם: סנדרו וולטין


במוקד השיח כיכב מקרה ה"ניו יורק טיימס" המפורסם, שבו התפרסמו תגובות נזעמות לקריקטורה שבה צויר נתניהו ככלב תחש שמוביל את טראמפ בכחש, ושאחריה העיתון הפסיק לחלוטין לפרסם קריקטורות פוליטיות. כל זאת, למרות שלא היה שום קשר בין מי שאייר את נתניהו ככלב נחייה, לבין הקריקטוריסטים של ה"ניו יורק טיימס" שפוטרו מעבודתם. באירוע נפגשו פטריק שאפאט השוויצרי שעבד ב"ניו יורק טיימס", ואנטוניו מוריירה אנטונס, שצייר את הקריקטורה המדוברת. הקריקטוריסטים סיפרו על התנפלויות שחוו ברשתות החברתיות, וכולם ביכו את השכר הנמוך בעיתונות המודפסת והמתכווצת, והיעדר השכר באינטרנט.

כמובן שקשיים אלו הם כאין וכאפס אל מול האתגרים שעומדים בפני קריקטוריסטים פוליטיים ממדינות כמו חוף השנהב, ונצואלה, גואטמלה וטורקיה - שגם השתתפו בכנס. חלקם חיים כגולים במערב, וחלקם ממשיכים לעבוד בארצם, תחת איומים מהמשטר או מגורמים אלימים אחרים. ראש קרטל סמים מקומי במדינות דלעיל, לא מסתפק בטלפון לעורך, או בפוסט נזעם, כשקריקטורה לא באה לו טוב בעין. כך גם הדיקטטור המצוי. כך שיש עוד הרבה לאן להתדרדר.