שירה זה לא נורא: עשה שהסורגים יהיו רכים | אנתולוגיית חגי תשרי

שירה זה לא נורא: לכבוד תקופת החגים המוזרה המתחילה בסגר כולל, מדור שירה זה לא נורא ריכז עבורכם את מיטב השירים לשנה חדשה, ולברכותיה, ומותיר מעט מאוד מקום לתשליך. ראש הדג ייאכל, והדבש ינטוף, אולי, אבל המילים עודן, לוחשות לכם – שנה טובה.

חוזר חלילה // אביחי קמחי

הַשִּׁיר הַזֶּה יִכָּתֵב מֵהַסּוֹף 
שֶׁל הָעוֹנָה שֶׁעָבְרָה

סוֹף הַקַּיִץ מְבַקֵּשׁ זִוּוּג עִם הַחַגִּים
וְאֵלֶּה יָעִיקוּ וְיַחְזְרוּ עַל עַצְמָם בְּעַקְשָׁנוּת 

גַּם הַקַּיִץ יַחְזֹר עַל עַצְמוֹ
אַךְ לֹא מָאַסְתִּי בּוֹ 
וְכָל עוֹד קַיִץ נִתָּן לְהַצִּיל אֶת עוֹלָמִי                        

גַּם הֶחֳדָשִׁים יַחְזְרוּ עַל עַצְמָם  
וֶאֱלוּל יִתְמַזֵּג בְּתִשְׁרֵי
אַךְ יֵשׁ בְּכָךְ חֲשָׁשׁ לִגְלִישַׁת הַמַּר שֶׁל
אֱלוּל לַבְּרָכוֹת הַסֻּכַּרְתִּיּוֹת שֶׁל תִּשְׁרֵי
וְאוּלַי הַשָּׁנָה נִהְיֶה לִבְנֵי אָדָם
לֹא לְרֹאשׁ שֶׁל כֶּבֶשׂ וְלֹא לְרֹאשׁ שֶׁל דָּג

כָּל כָּךְ רָצִיתִי לִנְסֹעַ הַשָּׁנָה לַגָּלִיל
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֳנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ
וּבַסּוֹף נָפְלָה הַהַחְלָטָה שֶׁנִּסַּע לִנְתַנְיָה
הַמִּתְחַדֶּשֶׁת מֵאַפְרוּרִיּוּתָהּ                       

חָשׁוּב מִי יִהְיֶה אִתָּנוּ
וְאַף שֶׁזֶה מְתַקְתַּק וְשָׁחוּק
יֵשׁ בַּזֶּה מִן הַבְּרָכָה  

ראש השנה // דוד ישראל ארונשטם

כְּשֶׁהַיָּמִים עוֹרְפִים אֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה
וּמְנִיחִים אוֹתוֹ בִּדְבַשׁ עַל הַמַּדָּף
לְיַד הַנַּחְלִיאֵלִי הֶחָנוּט,
אֲנַחְנוּ מִתְכַּנְּסִים.
כְּשֶׁקֶּרֶן אוֹר בֵּין וִילוֹנוֹת מֻתָּכִים,
עוֹרֶכֶת מִשְׂחַק זִכָּרוֹן
עִם הַמְּנוֹרוֹת שֶׁל הַנִּבְרֶשֶׁת,
אֲנַחְנוּ עוֹרְכִים אֶת הַשֻּׁלְחָן.
מִישֶׁהוּ שׁוֹתֶה לִכְבוֹד שְׁאִיפוֹת מְיֻשָּׁנוֹת,
מִישֶׁהוּ מְזַיֵּף עִנְיָן,
צְלָלִים נוֹגְעִים בְּמַסֵּכוֹת מְצֻחְצָחוֹת,
מְפֻיָּסוֹת, בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁטוֹת הַבַּיְתָה.
כְּשֶׁהַיָּרֵחַ הֶחָלוּב תּוֹפֵחַ שׁוּב
וּמְכַסֶּה בְּפַּרְמֵזָ׳ן אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁלָּךְ,
אֲנִי שָׂם לֵב אֵיךְ מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת הָאֲפֵלָה,
כְּמוֹ גּוּר חֲתוּלִים לָכוּד תַּחַת מִכְסֵה מָנוֹעַ,
בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

שאלת הבת הקטנה // דורית אורגד

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה
שָׁאֲלָה בִּתִּי הַקְּטַנָּה,
"אֵיךְ הָיָה הַחַג  
כְּשֶׁאַתְּ הָיִית יַלְדָּה?"
"הַחַג הָיָה כְּמוֹ
שֶׁהוּא כַּיּוֹם", עָנִיתִי לָהּ,
"הוּא לֹא הִשְׁתַּנָּה".
"אֲבָל אַתְּ הִשְׁתַּנֵּית, אִמָּא,
אַתְּ כְּבָר גְּדוֹלָה!"
אֵיךְ אַסְבִּיר לְבִתִּי הַתַּמָּה
שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא נִצְחִי,
בְּעוֹד שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ
בְּנֵי תְּמוּתָה?

קוֹץ // עצמון יניב

רָאִיתִי קוֹץ אֶחָד 
עוֹמֵד עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
דּוֹקֵר עֵינַיִים
הוּא עָמַד
בְּפַשְׁטוּתוֹ
וּסְגוֹל תִּפְרַחַת שְׂעָרוֹ
אֲשֶׁר הִלְבִּין בֵּינְתַיִים
הוֹסִיף לַקּוֹץ הַדְרַת כָּבוֹד
בְּזִקְנָתוֹ
וְהַיָּמִים יְמֵי רֵאשִׁית אֱלוּל
שִׁלְהֵי הַקַּיִץ
וְעוֹד מְעַט יְמֵי סְלִיחוֹת
וְרַחֲמִים
וְקוֹץ אֶחָד עוֹמֵד
עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
מַמְתִּין לְהֵיאָסֵף
עִם הַגְּשָׁמִים.

* // רגב אלהרר

לִהְיוֹת בְּתוֹכְךָ־בְּתוֹכֵךְ
זֶה כְּמוֹ לְרַסֵּק עֲלֵי תְּאֵנָה יְבֵשִׁים
סוֹף חֹדֶשׁ אֱלוּל
וְעֵינֶיךָ־עֵינַיִךְ עַלְווֹת עֲצֵי זֵית בָּרוּחַ.
עוֹד מְעַט יָמוּת הַקַּיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נִבְכֶּה
אוּלַי נָשִׁיר שִׁירִים.
נִפְתָּח בִּשְׁתֵּי יָדַיִם וְנֶחְפַּשׂ תּוֹלָעִים
נִנְגֹּס וּנְפַצְפֵּץ בִּלְשׁוֹנֵנוּ
אֶת כָּל הַפַּג הַזֶּה

ארבע פעולות חשבון של הנפש // חגית כרמל

נְחַבֵּר סְלִיחוֹת מֵעֹמֶק הַלֵּב
וְנִשְׁלַח לְמִי שֶׁפָּגַעְנוּ.
נַחֲסִיר חֹסֶר הֲבָנוֹת שֶׁהָיוּ
וְשֶׁלֹּא לָהֶם הִתְכַּוְּנוּ.
נַכְפִּיל אַהֲבַת חִנָּם סְבִיבֵנוּ
אַחֶרֶת תַּחְתִּית תִּמְצָאֶנּוּ.
נְחַלֵּק וִתּוּרִים לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ
כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָדָם.
אַרְבַּע פְּעֻלּוֹת חֶשְׁבּוֹן בְּסִיסִיּוֹת
חִבּוּר, חִסּוּר, כֶּפֶל וְחִלּוּק.
וְאִם רַק נוּכַל לַעֲמֹד בַּמְּשִׂימוֹת
נִהְיֶה רְאוּיִים לִסְלִיחָה.

סליחה לשנה שלמה // רותי ויטל גילעד

סְלִיחָה כִּסְּתָה אֶת הָאָרֶץ לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
יְרוּשָׁלַיִם כֻּסְּתָה בְּעֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטֶר.
זֶה לֹא תָּפַס.
מִמִּישׁוֹר הַחוֹף עָלוּ אֵלֶיהָ
לְהִצְטַלֵּם עִם הַסְּלִיחָה
שֶׁהַיְלָדִים יֵדְעוּ אֵיךְ זֶה נִרְאֶה.
בְּמֵאָה שְׁעָרִים יוֹדְעִים.
חַלָּה מְתוּקָה, מְחִילָה מְתוּקָה,
מְאַפְשְׁרוֹת יָמִים לֹא כָּאֵלֶּה נוֹרָאִים.
וּבְצֵאת הַסְּלִיחָה כְּבָר מְקִימִים אֶת הֶחָג הַבָּא.
הָרֹב יִזָּרֵק, מְעַט יִשָּׁמֵר,
קְרָעִים, שְׁאֵרִיּוֹת,
פִּסּוֹת סְלִיחָה לְשָׁנָה שְׁלֵמָה.

אדוני הכותל // ניקולא יוזגוף אורבך

הַכֹּל בָּאוּ לַכֹּתֶל לְמַעַן עַצְמָם
וְאַף שֶׁחִבְּקֻהוּ וְנִשְּׁקֻהוּ
וְרָקְדוּ לְפָנָיו בְּצָהֳלָה
הַכֹּל בָּאוּ לַכֹּתֶל לְמַעַן עַצְמָם
וְהַכֹּתֶל נוֹתַר קִיר מְיֻתָּם
שֶׁאִישׁ לֹא הִקְשִׁיב לְקוֹלוֹ
שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה כְּאֵבוֹ
גַּם כַּאֲשֶׁר פָּלַט אֲבָנִים עַתִּיקוֹת
מִתּוֹכוֹ, בְּתִקְוָה שֶׁתַּבְחִינוּ.
הַכֹּל בָּאוּ לַכֹּתֶל לַמַּעַן דִּמְמָתו‍ֹ,
אִלְּמוּתוֹ הָעִקֶּשֶׁת בַּת אַלְפֵי הַשָׁנִים
הוֹ, כּוֹתֶל שֶׁלִּי
לוּ יָכְלוּ לְפָרֵשׁ שְׂפַת דִּמְמָתְךָ, אִלְּמוּתְךָ הַמְשַׁכֶּרֶת
לָבֶטַח הָיוּ יוֹדְעִים, יַהֲדוּת מָהִי! לָבֶטַח הָיוּ מִתְנַצְּלִים.

לבית הכנסת של הכלא קוראים: "הפקדתי שומרים" // רוני סומק

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, עֲצֹם אֶת
עֵינֵי הַשׁוֹמְרִים,
תֵּן לַמִּלִּים הַגְּנוּבוֹת לְהִשָּׂרֵף עַל
גַּחֲלֵי הַשְּׂפָתַיִים,
הַמְצֵא מְחִילָה
וּבִשְׁעַת נְעִילָה עֲשֵׂה שֶׁיִהְיוּ הַסּוֹרְגִים
רַכִּים כְּרִיסִים שֶׁהִצְמַחְתָּ עַל עֵינֵי הַנָּשִׁים,
מֵעֵבֶר לַחוֹמָה.

חול המועד סוכות בהרי יהודה // גיורא פישר

אֲנַחְנוּ יוֹרְדִים, הֵם עוֹלִים.
בַּכְּבִישׁ הַצַּר
מְכוֹנִית לִמְכוֹנִית נוֹשֶׁקֶת
כִּמְעַט נוֹשֶׁכֶת.

פָּתְחוּ חֲצִי חַלּוֹן, שָׁאֲלוּ:
הֵיכָן קִבְרֵי צַדִּיקִים? 
עָנִיתִי חֲצִי שִׁכּוֹר:
לָמָּה לָכֶם, צַדִּיקִים? 
פְּנוּ יָמִינָה, לְכוּ לַיֶּקֶב
לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ,    
וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב־אֱנוֹשׁ.

לשליחת חומרים למערכת בנושא שירה הכוללים: שירים, מחזורי שירים, שירים אקטואליים, ספרים חדשים ורעיונות לפרויקטים נוספים, ניתן לפנות לכתובת הדואר האלקטרוני של המערכת: [email protected]