שירה זה לא נורא: לכבוד סוף השבוע הראשון בחודש האחרון של שנת 2020, החלטנו במדור השירה לפרסם שירים של מספר משוררים ומשוררות עבריים ועבריות חשובים וחשובות, ביניהם וביניהן: אלי אליהו, אגי משעול, דליה רביקוביץ' ומאיר ויזלטיר. 

עץ // אלי אליהו

כַּמָּה צְעָדִים מַפְרִידִים לָעַד
בֵּינִי לְבֵין הָעֵץ שֶׁלְּיָדִי. רוּחוֹת
עוֹשׂוֹת בִּי שַׁמּוֹת. יְלָדִים מְגַלְּפִים
בִּי שֵׁמוֹת, חוֹרְטִים בִּי לֵב. כָּל שָׁנָה
הִיא עוֹד טַבַּעַת שֶׁל כְּאֵב.

וְכָל לַיְלָה, בִּדְמָמָה,
אַחֲרֵי שֶׁשֵּׁרֵת הַצִּפּוֹרִים
נִדְמֶה, אֲנִי נִרְעָד,
כְּשָׂהֵד חֲבָטוֹת הַגַּרְזֶן
עוֹבֵר בָּאֲדָמָה.

אלי אליהו הוא משורר ישראלי יליד 1969, ששיריו הולחנו בין היתר על ידי הזמר דודו טסה (מתוך: "עיר ובהלות", הוצאת עם עובד, 2011)

עפיפון בשמיים ריקים // דליה רביקוביץ' 

הוּא לֹא צִפּוֹר אֲבָל הוּא דּוֹמֶה לָהּ מְאוֹד
וְהוּא מוּל עֵינַי בְּשָׂמִים.
מָקוֹר יֵשׁ לוֹ וְחִקּוּי שֶׁל כָּנָף אַחַת
וְגוּף מַרְהִיב עֵינַיִם
וְחֹטֶם יָשָׁר וְחַרְטֹם רָחָב
הוּא גּוּף קַל מְאוֹד, בֶּטֶן וְיַרְכָתַיִם
הוּא לֹא קוֹפֵא בָּרוּחַ
וּבַשֶּׁמֶשׁ הוּא לֹא נִשְׂרַף
וְהוּא לֹא שֶׁלִּי בִּכְלָל
אֲבָל רַק בְּעֵינֵי הוּא נֶחֱשָׁב
כִּי אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנִּי
מָה זֶה דָּבָר שֶׁעָף
וְלֹא נוֹפֵל
וְגַם לֹא נֶחְבַּט.
עַכְשָׁו בְּשַׁבָּת
בַּצָּהֳרַיִם
בִּמְטוּלָה בְּמִקְרֶה,
בְּלִי סַכָּנָה מְרֻמֶּזֶת
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ
וְהוּא לֹא רוֹאֶה בִּכְלָל
סַכִּין חַדָּה, סַכִּין מֻשְׁחֶזֶת
שֶׁתּוּכַל לִפְצֹעַ אוֹתִי וְלֹא אוֹתוֹ
כִּי אֲנִי בָּאָרֶץ וְהוּא בַּשָּׁמַיִם.
וּמָה אִכְפַּת לִי
וּמָה אִכְפַּת לוֹ.
אֲנַחְנוּ שׁוֹנִים תַּכְלִית שִׁנּוּי
אֲנַחְנוּ שְׁנַיִם.

דליה רביקוביץ' הייתה משוררת ישראלית, כלת פרס ישראל לספרות, שנפטרה בשנת 2005 מסיבה לא ברורה (מתוך: "מים רבים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005)

בוקר והיא משתינה // אגי משעול

בֹּקֶר וְהִיא מַשְׁתִּינָה
אַךְ לַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ אֵין כָּל נְגִיעָה בָּזֶה
כִּי הִיא עַצְמָהּ עוֹד מְנַמְנֶמֶת עַל תְּלוּלִית קְטַנָּה בְּתוֹךְ
                                                                רֹאשָׁהּ
מִשָּׁם הִיא שׁוֹמַעַת אֶת פּוֹפְּקוֹרְן הַמִּלִּים הַפּוֹקְעוֹת
                                                      בַּעֲצַלְתַּיִם
מִן הַמִּישׁוֹר עָדִין שֶׁל מַחְשַׁבְתָּהּ

לְמָשָׁל: מַיִם
אוֹ מַיִם בַּבֶּרֶךְ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אֶתְמוֹל בְּקֻפַּת־חוֹלִים
זוֹ הַיּוֹשֶׁבֶת תַּחַת הַשֶּׁלֶט "שְׁתָנִים"

לֹא זוֹ הַנּוֹטָה
לָמוּת
אֶלָּא זוֹ שֶׁעוֹד לֹא נוֹטֶה לְשׁוּם מָקוֹם
וּבֵינְתַיִם רַק אוֹמֶרֶת: מַיִם בַּבֶּרֶךְ הֵם אֶבֶן עַל הַלֵּב.

הִיא גּוֹמֶרֶת לְהַשְׁתִּין אֲבָל נִשְׁאֶרֶת לָשֶׁבֶת חוֹשֶׁבֶת
אִם אֶבֶן עַל הַלֵּב זֶה סֶלַע עַל הַגַּב
וְאִם סֶלַע עַל הַגַּב זֶה קוֹרֶה בֵּין הָעֵינַיִם
אוֹ הַמֶּלַח עַל הַפֶּצַע (הִיא מְנַגֶּבֶת)
אוֹ הַנְּחֹשֶׁת בַּמֵּצַח אוֹ הַקָּשֶׁה שֶׁבָּעֹרֶף
אוֹ הַנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ הַמֻּצְפֶּנֶת בַּגּוּף
נַעֲשֶׂה צָפוּף

אֲבָל פָּנִים הִיא לֹא תִּשְׁטֹף בְּמֵי הַקֹּר הָאַלִּימִים
עָדִיף לָקוּם צָעִיף א' צָעִיף ב' עַרְפִלֵּי בֹּקֶר וְכוּ'
מֵאֲשֶׁר בּוּם לְהִתְיַשֵּׁב פָּקוּחַ מוּל הַיּוֹם
עִם רֶגֶל אַחַת בְּרִנְנַת כּוֹכָבִים
וְהַשְּׁנִיָּה בַּסִּדּוּרִים.

אגי (אגנס) משעול, ילידת 1946, היא משוררת ישראלית ילידת רומניה (מתוך: "השפלה הפנימית", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995)

16 // מאיר ויזלטיר

יֵשׁ מִלִּים רַבּוֹת שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי. מִיצֵיהֶן
הִסְתַּפְּגוּ בִּפְרִיטֵי לְבוּשׁ, בָּאֲבִיזָרִים, נִתְעַרְבְּבוּ
בְּהֶבֶל פִּיהֶם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, הִכְתִּימוּ כְּתָלִים.

מִלִּים אֵלּוּ וּצְרוּפֵיהֶן הַמְּרֻסָּקִים
שָׁבוּ אֶל הַחֹמֶר כְּדֶרֶךְ שֶׁעָתִיד
לָשׁוּב בְּאַחַד הַיָּמִים גַּם אֲנִי.

אֶלָּא שֶׁמִּלִּים הָיוּ,
וְנִתָּן הָיָה לְמִלְטָן.

מאיר ויזלטיר, יליד 1941, הוא משורר, סופר, מרצה וחוקר ספרות זוכה פרס ישראל (מתוך: "מוצא אל הים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981)

חורף בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
חורף בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

השירים הזוכים בהגרלה השבועית של קבוצת הפייסבוק של שירה זה לא נורא:

סליחה // גיל אליאס

בָּאוּ אֵלַי הָאַלְבּוֹמִים שֶׁל הַבַּיִת
נִפְתְּחוּ כַּאֲרוּחַת נְעִילָה
רֵיחַ לֹא רֵיחַ,
כִּפָּה לֹא כִּפָּה;
כְּמוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
כְּשֶׁהַתִּינֹקֶת עִם הַבַּמְבָּה
אוֹכֶלֶת אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אֵל
נוֹרָא עֲלִילָה.

אני יכולה להגיד // אורלי חלק

בְּגוּף רִאשׁוֹן יָחִיד
חָטַפְתִּי מַכָּה מֵאַבָּא.

נִסִּיתִי לְהַפְרִיד בֵּינֵיכֶם,
כְּשֶׁהַלַכְתֶּם מַכּוֹת,
בְּגוּף שֵׁנִי רַבִּים.

זֶה הָיָה כָּל כָּךְ מַפְחִיד
לִרְאוֹת אֶת אִמָּא
מְקֻפֶּלֶת אֶל בִּטְנָה
עַל הָרִצְפָּה, בְּגוּף
שְׁלִישִׁי יָחִיד.

שֶׁלָּקַח לִי 40 שָׁנָה
לָלֶכֶת בְּמִדְבָּר, עַד
שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הָאֶרֶץ הַמֻּבְטַחַת,
וַאֲנִי יְכוֹלָה לְהַגִּיד.

להשתתפות בהגרלה לפרסום השירים - הצטרפו לקבוצה בקישור וחפשו השבוע אחר תמונה של דלורית.

לשליחת חומרים למערכת בנושא שירה הכוללים: שירים, מחזורי שירה, שירים אקטואליים, ספרים חדשנים ורעיונות לפרויקטים נוספים, ניתן לפנות לכתוב הדואר האלקטרוני של המערכת: [email protected]