איילת מנחמי השלימה השבוע את אחד הקאמבקים המרגשים בתולדות הקולנוע הישראלי. יותר מעשור וחצי אחרי סרטה האחרון, "נודל", היא חזרה למסכים עם סרט חדש, "שבע ברכות", שקטף לא פחות מעשרה פרסי אופיר - כולל בקטגוריות הסרט והבימוי.
"שבע ברכות" בעשרה שקלים: יום הקולנוע הישראלי יצא לדרך
יעל לבנטל: "עם שם משפחה כזה, לא חלמתי שילהקו אותי לתפקיד מרוקאית"
"למה זה לקח לי כל כך הרבה זמן? כי לא חשוב לי לעשות בכל מחיר", אומרת מנחמי. "עשיתי דברים אחרים - אני פריקית של קיאקים, טיילתי בעולם וצילמתי בטיולים האלה. הייתי גם יושבת בבית ומצלמת. אין מבחינתי היררכיה של עשייה. היה שלב שאמרתי לעצמי שאולי כבר לא אעשה עוד סרט, וזה היה בסדר מבחינתי".
ואז הגיע התסריט של "שבע ברכות". כתבו אותו אלינור סלע ובת דודתה ריימונד אמסלם, שגם מופיעה בתפקיד הראשי. הכוכבת מגלמת אישה שנולדה במרוקו, עלתה עם משפחתה לארץ ואז היגרה בעצמה לצרפת, שם עשתה חיל כבנקאית. היא חוזרת לישראל לרגל חתונתה ולמנהג שבשמו נקרא הסרט - שבוע של ארוחות חגיגיות לכבוד הכלה.
אך מה שהיה אמור להיות חגיגה משמחת הופך לדרמה טעונה, כשהגיבורה מחליטה לפתוח לראשונה פצע מהעבר: מתברר כי בגיל שנתיים, אמה ברוכת הילדים מסרה אותה לאחותה העקרה, פרקטיקה שהייתה מקובלת במשפחות יהודיות במרוקו של אותה תקופה.
"נכנסתי לפרויקט מאוחר מאוד", אומרת מנחמי. "ריימונד ואלינור לא רצו לביים את התסריט בעצמן, וכל מיני אנשים אמרו להן שהן צריכות לקחת במאית ולא במאי. הן התחילו לחפש, ואז המליצו להן עליי. רונן בן טל, המפיק של הסרט, שלח לי את התסריט, וישר אמרתי לא".
כי את אומרת לא לכל?
"כמובן, אבל גם כי הפרויקט היה נראה לי בהתחלה כמו תיאטרון מצולם - הכל חללים סגורים והתרחשויות שהן גם קאמריות וגם המוניות. שיהיה ברור - התסריט היה מעולה, פנינה של ממש, אבל לא הבנתי איך אמצא את עצמי בו".
ובכל זאת, ביימת את הסרט.
"אלינור לא הסכימה לקבל את הסירוב שלי. אני, מצדי, התבשלתי. אני אדם מבועת חברתית, ולא הבנתי איך אתמודד עם סיטואציה של 30 דמויות בחדר. אמרתי לעצמי שאולי החוויה הזאת תהיה תרפויטית בשבילי, ותעזור לי להתמודד עם ההמון. אני אשכנזייה, אבל וואנבי מרוקאית. אשכנזיות היא לא אזור נוחות בשבילי. אני מחפשת את החום ואת הבלתי אמצעיות. בקיצור, התקשרתי ואמרתי 'אם לא המשכתן הלאה, אז הייתי שמחה להיפגש'".
מה היה הדבר הכי קשה בעשייה של הסרט?
"לדעת שזה ייגמר. תראה, אני אל־הורית ויתומה, ופתאום הרגשתי מאומצת. להיות במאית זו בדרך כלל חוויה בודדה, אבל הפעם לא הייתי בודדה לרגע. לא הרגשתי בדידות בשום שלב, ומבחינתי זה היה חלום שהתגשם, וחוויה משנת חיים. כבר באמצע הצילומים התחלתי לפחד מהרגע שזה ייגמר, וכמובן שהצילומים עצמם אכן נגמרו, אבל למעשה שום דבר לא הסתיים, כי אני כבר שנתיים ממשיכה לחיות בתוך זה, ובאה לארוחות המשפחתיות של אלינור ושל רונן".
נוסף לפרסי אופיר ולהצלחה הקופתית, "שבע ברכות" גם צפוי לפתוח את הדיון לגבי תופעת מסירות הילדים. "לא מדברים על הסיפורים האלה. גם המשפחה של אלינור וריימונד בקושי דיברה עליהם עד שהסרט קרה", אומרת מנחמי. "עכשיו, הדבר הזה ייצא והוא ייצא בגדול. נשים ניגשות אליי ואומרות 'גם אצלי'. אתה יודע כמה שנים הן שתקו? איזה לחץ המשפחות הפעילו כדי שישאירו את זה קבור?".
לצד ריימונד אמסלם מככב בסרט צוות מרשים של שחקנים ושחקניות. בולטות בהן תיקי דיין ורבקה בכר, שתי שחקניות ותיקות בשתיים מההופעות הטובות בקריירה שלהן. נוסף לכל האתגרים המרתקים של "שבע ברכות", הוא גם זימן אתגר לשוני - הדמויות מדברות בערבוביה של עברית, צרפתית ומרוקאית־יהודית, שפה שבעלות המלאכה הוותיקות היו צריכות ללמוד.
"לא קל ללמוד שפה בגיל כזה, והרקע שלהן העצים את הקושי. תיקי דיין יודעת ערבית מהבית, אבל ערבית סורית, אז לעשות את הסוויץ' לערבית מרוקאית היה מאתגר מאוד מבחינתה. כל הזמן קפצו ההרגלים שיושבים לה בפה מגיל 5".
גם תיקי סירבה בהתחלה לתסריט כמוך?
"כן. היא אמרה שהיא מבוגרת מדי ללמוד שפה חדשה, אבל אמרנו שזו חייבת להיות היא. סיכמנו שנבוא אליה הביתה וננסה להסביר לה שיהיה בסדר. ברגע שבאנו כבר היה קליק, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון".
מנחמי היא טיפוס יוצא דופן. היא אומרת שהדרך הכי טובה לבלוט כיום זה לשתוק. אין לה חשבונות פעילים במדיה החברתית, והיא כמובן גם לא אוהבת השקות ופרמיירות. "כבר כשהתחלנו לעבוד על הסרט, אמרתי שאני מפחדת מהחודש של היציאה, ומהפרמיירה שלו", היא אומרת.
"אם הייתי יכולה להמציא תירוץ למה לא לבוא לפרמיירה של עצמי, אולי לא הייתי באה. התחתנתי בנישואים אזרחיים, ולא סיפרתי על זה לאף אחד. זמן מה לאחר מכן, אחותי התחתנה. צילמנו סרט שהוקרן בחתונה שלה, ואנשים למדו ממנו שכבר התחתנתי בעצמי. הם נורא נעלבו ממני וכעסו עליי, ולמדתי מזה שצריך לכבד את המסורת, והמסורת היא להתנהג יפה ולעשות את מה שצריך".
היה מבקר שאמר בפודקאסט שהוא לא מבין מה עשית בסרט כבמאית. זה פגע בך?
"אם מישהו לא מבין מה אני עושה בסרט, זה אחד ההישגים המקצועיים הגדולים שלי. באתי לסרט הזה לשרת משהו. זה משהו שלמדתי דווקא מהעבודה שלי בפרסומות - את מקבלת כסף, אז בואי תראי מה הבן אדם צריך ממך. שירותיות היא לא ערך פסול, וחיבור שלה עם כישרון זה אחלה. בכל הקשור לעבודה שלי כבמאית בסרט - המטרה שלי הייתה להיטמע. אני לא חושבת שאני כזה ביג דיל. אני רק רוצה לביים נכון, והדבר הנכון במקרה זה היה לביים בלי להבליט את עצמי. יש בסרט כל כך הרבה, תאר לעצמך שגם הייתה בו במאית".
אבנר שביט הוא מבקר הקולנוע של וואלה!