ברפרטואר העשיר של הזמרת עפרה חזה, לשיר "מישהו הולך תמיד איתי" שכתב רמי קידר, הלחין אפי נצר ועיבד והפיק מוזיקלית אריק רודיך, יש מקום של כבוד כאחד ההמנונים האהובים עליי ובכלל האהובים בזמר העברי.

למעשה סיפורו של השיר, שיצא לאור ב-2 בפברואר 1985 ונכלל באלבומה התשיעי של חזה – "אדמה", יש היסטוריה מרתקת עוד לפני שהגיע לידיה של חזה. לשם כך אני רוצה לקחת אתכם לשנת 1984, שנה בה התבקש הפזמונאי רמי קידר, אז קצין בשירות מילואים, לכתוב שיר לאירוע חגיגי. 

"הייתי במילואים והיה לי חבר קוצ'יני שסיפר לי על העלייה הקשה של משפחתו לארץ. ידעתי מהוריי על קשיי העלייה שלהם גם וכל אלה נתנו לי את ההשראה לכתוב שיר שקראתי לו: 'ארץ חרבה'", מספר קידר. "בשנת 1984, כשמלאו 30 שנה לעליית הקוצ'ינים לארץ, התבקשתי לכתוב שיר לטקס חגיגי לצורך המאורע הזה. הרעיון היה שבני קוצ'ין יבצעו את השיר. רוני אבירם הלחין אותו". 

קידר הוסיף אומר: "כמה ימים אחרי הטקס הגיע אליי אפי נצר, שהייתי מפקד שלו במסגרת שירות המילואים שלו, והוא שאל אם יש שיר שכתבתי והוא יוכל להלחין. נתתי לו את הטקסט של השיר ובצלאל אלוני, ששמע ורצה אותו, החליט לקרוא לו- 'מישהו הולך תמיד איתי'. אפי היה השני שהלחין את השיר הזה וחשוב לציין שאריק רודיך עשה עיבוד מוזיקלי נהדר לשיר. הוא לקח את המנגינה של אפי שהייתה נשמעת כמו מארש צבאי ונתן לה את הטאץ' והעידון המושלם".

"אני זוכר שרמי קידר נתן לי את המילים לשיר שהיה כתוב בלשון זכר", נזכר המלחין אפי נצר. "הפכנו את זה ללשון נקבה. לקחתי את הטקסט ושמתי את התמונה של עפרה על הפסנתר כשאני קורא את הטקסט חמש פעמים ברצף.  מאוד אהבתי את שם השיר ואת הטקסט ובקריאתו החמישית ניגנתי את השיר ויצאה לי ישר המנגינה. לא שיניתי שום תו מהלחן הראשוני".

לדבריו, "אשתי, זכרה לברכה, שמעה אותי מנגן ושר את השיר ושאלה: 'מה זה השיר הזה?' אמרתי לה שזה לעפרה. היא התלהבה. התקשרתי מיד לבצלאל אלוני והוא אמר לי: 'מחר אנחנו מקליטים, תשמיע את השיר!'. שרתי לו את השיר דרך הטלפון. הוא ועפרה מאד אהבו את הטקסט והלחן.  אגב, מי שמלווים את עפרה בשיר בקולות רגע הם הגברים של להקת 'הכל עובר חביבי' (יובל דור, קיקי רוטשטיין ועמי מנדלמן). השיר תפס מיד והפך ללהיט".

נצר נזכר בפעמיים בהן השיר בהקשר של עפרה גרם לו לצמרמורת: "עפרה הייתה מופיעה הרבה לצבא ובהופעה חורפית אחת במחנה של חיל האוויר בדרום, בצלאל ועפרה טסו ובדרך, בגלל מזג האוויר הסוער,  המטוס נחת נחיתת אונס ואחרי שעפרה ובצלאל ניצלו היא צלצלה אליי ואמרה לי: 'חשבתי כל הדרך שמישהו הולך תמיד איתי כמו בשיר'". 

עוד אמר נצר: "הפעם השנייה הייתה בשנת 2000. ישבתי אצל 'הגשש' שייקה לוי בבית וראינו טלוויזיה. פתאום בחדשות הראו את הרופא של בית החולים מספר על כך שעפרה נפטרה, ואני זוכר שראינו תמונה של מאות אנשים בבית חולים מקבלים את הבשורה המרה והכואבת ומתחילים לשיר ביחד בקול רם את 'מישהו הולך תמיד איתי'. מכל השירים שרו דווקא את השיר הזה. זה צמרר אותי. זה היה נורא מרגש".