במאי הקולנוע נדב לפיד שוחח עם אראל סג"ל בתכניתו ב-103FM על החלטת בית המשפט לאסור את הסרט ג'נין ג'נין של הבמאי מוחמד בכרי. לדבריו, גם אם אין דיוקים היסטוריים בסרט, מה שעומד לנגד עיניו הוא "עיקרון היסוד הכי מהותי בתעשייה האומנותית וזה חירות וחופש הביטוי".עוד הוא אמר, כי אם מעכשיו אזרחים המצולמים בסרטים יפנו לבג"ץ, "כל הבמאים בישראל היו חשופים לתביעות".
מה בער לכם כל כך להתייצב לצידו?
"אני לא יודע אם יצא לכם לקרוא את פסק הדין, אבל השופטת לא קובעת אם היה שם טבח או לא היה שם טבח. פסק הדין בכלל לא נוגע בשאלות של אמת ואי אמת. מדובר פה בפרשה שמתגלגלת עוד משנת 2003 והיו כמה וכמה ערכאות שפסקו כולן לטובת בכרי. השופטת מתייחסת לאירוע מאוד נקודתי ומאוד ספציפי שבמסגרתו קשיש פלסטיני מספר כיצד כל חסכונותיו נבזזו ממנו על ידי חיילי צה"ל, סביב העדות הזו נשזרו סרטונים של חיילים. אחד מהחיילים האלה הגיש את התביעה הזו בטענה שדברי אותה העדות מכוונת נקודתית אליו. זאת אומרת שהוא האיש שהלך ואיים ובזז את כספו של הקשיש הפלסטיני".
מוחמד בכרי לקח אירוע שלא קרה. הרי לא היה שם טבח, והיום הפלסטינים מודים שלא היה שם טבח, והפך אותו למין סיפור מורשת פלסטיני שאין לו שום קשר למציאות. עכשיו, אתם, איגוד הבמאים, במקום לומר שדוקו זה לא, אתם באים להגנתו?
"מה שעומד לנגד עינינו הוא עיקרון היסוד הכי מהותי בעשייה האומנותית, וזה חירות וחופש. פסק הדין של השופטת הוא איום על כל במאי שעושה היום סרט. אין אדם ואין אישה על פני כדור הארץ שמוחם בראשם ויכול לקשר בין העדות של הקשיש הפלסטיני לבין שלושת החיילים. לפיכך, בכל סרט ובכל יצירה אומנותית, פוליטית או לא פוליטית, בה משולב לכמה שניות אנשים, אפילו רוחצים בים, הם יכולים להגיד שמאשימים אותם באיקס ווי זד. מהרגע הזה חשופים כל הבמאים בישראל לתביעות וחירותם נפגעת, ואין כמו איגוד הבימאים שאמור לצעוק ולהתקומם נגד זה".
אבל כשאתה עושה דוקו אתה מצופה לאיזושהי אחריות.
"זה מצד אחד. מצד שני, הרבה מחברי האיגוד כולל אני היינו פעילים מרכזיים כשניסינו לצאת נגד ההתערבות של משרד התרבות למנוע הקרנה של סרט העוסק ביגאל עמיר. אני לא משווה פה בין יגאל עמיר למה שקרה בג'נין, אבל לא מדובר פה בהתקוממות".
בוא נראה מה בג"ץ יכריע.