פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה־71 של ברלין הוא הראשון בהיקפו ובמעמדו שנערך כולו אונליין. רק אנשי המקצוע והעיתונאים שזכו לאישור מיוחד יכלו לצפות בו מהאולם בגלל מגיפת הקורונה. הסרט שזכה בפרס הגדול (דוב הזהב) של הבמאי הרומני ראדו ג'ודה, בשם השערורייתי "דפיקה חסרת מזל או פורנו עלוב", נתן ביטוי לעולם שהתגלה במגיפה. זוהי סאטירה בשלושה חלקים שצולמה בימי הקורונה בבוקרשט.
שני סרטים ישראליים הוצגו במסגרות המקבילות והתאימו לסיסמה המובילה השנה - סקס ופוליטיקה. את הסקס סיפקה הבמאית הדס בן ארויה, בשלושה סיפורים עם שתי סצנות סקס מפורטות למדי, שבמרכזן השחקנית אלישבע וייל בדמותה של דוגווקר תל אביבית. הפוליטיקה נמצאת ב"54 השנים הראשונות", סרטו התיעודי של הבמאי אבי מוגרבי, משתתף ותיק בפסטיבל ברלין, ובמרכזו סוגית השטחים והכיבוש.
אפשר היה לצפות בסרט איראני חדש, "פרה לבנה", על גורלה של אישה שבעלה הוצא להורג על לא עוול בכפו. הסרט אגב נחסם לצפייה בישראל. המשתתפים היחידים שהוזמנו לברלין לצפות בסרטים היו חברי חבר השופטים, שישה במאים שזכו בעבר בפרס דוב הזהב, אבל רק ארבעה הגיעו. על שניים נאסרה היציאה - מאיראן ומישראל. הבמאי מוחמד רסולוף נרדף על ידי שלטונות ארצו, ואילו יציאתו מישראל של הבמאי נדב לפיד נאסרה על ידי ועדת החריגים של הקורונה. השניים נאלצו לשפוט בשלט רחוק.