אחד מאורחי הכבוד בפסטיבל הקולנוע בקאן שנפתח השבוע הוא טום קרוז, שבעוד פחות מחודשיים ימלאו לו 60. קרוז השתתף בסשן שאלות ותשובות על הבמה בעיר הנופש. זאת הפעם הראשונה שבה קרוז מבקר בפסטיבל מאז הוקרן בו הסרט "הרחק מכאן" של רון הווארד, ב־1992. אז צולם קרוז על הטיילת של קאן עם אשתו דאז ניקול קידמן, שכיכבה לצדו בסרט. הפעם הוא מגיע לכבוד הרטרוספקטיבה שעורכים לו ובשביל הפרמיירה החגיגית של סרטו החדש, שבו הוא מככב ואף נמנה בין מפיקיו: "אהבה בשחקים 2".
כשדרמת האקשן "אהבה בשחקים" ("Top Gun") יצאה ב־1986, היא לא הייתה סרט פסטיבלים, להפך. אבל השנים חולפות, ובעוד רבים מהכוכבנים החתיכים של האייטיז נעלמו, קרוז הצליח להפוך לכוכב קולנוע אלמותי, וזאת ללא זכייה אחת באוסקר. הוא אומנם היה מועמד שלוש פעמים - על "נולד בארבעה ביולי", "ג'רי מגווייר" ו"מגנוליה" - אבל לא לקח אף פסלון הביתה. לעומת זאת הוא זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, על אותם שלושה סרטים.
כך קרה ש"אהבה בשחקים: מאווריק", שמו הרשמי של סרט ההמשך לבלוקבאסטר האייטיזי ההוא, זכה להקרנת בכורה רשמית ברוב הדר ופאר בפסטיבל הנוצץ שבריביירה הצרפתית. אין מה לדאוג, בהמשך החודש הוא יגיע גם אל אולמות הקולנוע שלנו.
בינתיים אתם יכולים להתענג על טריילרים ביו־טיוב וגם על הקליפ של שיר הנושא של הסרט החדש, "Hold My Hand" של ליידי גאגא - המחווה שלה לבלדות אייטיז, כמו שיר הנושא הבלתי נשכח של הסרט הראשון, "Take My Breath Away".
התעלמות מהשכל
אחד האימג'ים החקוקים ביותר בראשם של כל מי שגדלו בשנות ה־80 הוא חיוכו הממס של טום קרוז ומשקפי הטייסים על עיניו ב"אהבה בשחקים", הסרט שהפך אותו לכוכב הוליוודי ולסמל סקס ראשון במעלה.
קרוז גילם בסרט טייס קרב בצי האמריקאי. כל הבחורות התאהבו בטייס הצעיר והמרדן, וכל הבחורים ניסו לחקות את הקוליות המאצ'ואיסטית הנונשלנטית שבה הוא מחזר בסרט אחרי מדריכת הטייס שלו, שאותה גילמה קלי מקגיליס. הסרט עשה טוב לא רק להוליווד ולהורמונים אלא גם לצבא ארצות הברית. משרד ההגנה האמריקאי השתתף במימון הסרט, ואף השפיע על התסריט. וזה עבד: דווח כי "אהבה בשחקים" הביא לעלייה ניכרת בשיעורי הגיוס לצי האמריקאי.
עם הכנסות של 357 מיליון דולר בקופות מסביב לעולם, לעומת תקציב של 15 מיליון דולר בלבד, "אהבה בשחקים" נרשם בדפי ההיסטוריה בתור הסרט הרווחי ביותר של 1986. הפקת סרט ההמשך, לעומת זאת, עלתה 152 מיליון דולר. את שניהם הפיק מפיק־העל ג'רי ברוקהיימר (ששותפו דון סימפסון מת בין הסרט הראשון לשני), שהיה חתום על שורה של להיטי קופות אייטיזיים כמו "פלאשדאנס" וסרטי "השוטר מבוורלי הילס". מאז הפיק עוד אין ספור להיטים, כמו "פרל הארבור" וסדרת סרטי "שודדי הקאריביים".
במאמר שכתב למגזין "GQ" לפני עשור, הכתיר העיתונאי האמריקאי מארק האריס את "אהבה בשחקים" בתור ה־high-concept blockbuster הראשון. על פי הגדרתו, מדובר ב"סרטים שהטריילר או אפילו רק הסלוגן הפרסומי שלהם מספר את הסיפור באופן מיידי". הסיבה היא שאין שם ממש סיפור. על פי האריס, "אהבה בשחקים" יצר ז'אנר של סרטים המשלבים קטעי אקשן מלהיבים, אדרנלין טכנולוגי, כוכבים ענקיים ועריכה קליפית, אשר כולם ביחד מסיחים את הדעת מהיעדר קוהרנטיות, אמינות נרטיבית ואנושיות בסיסית. כך הרגה הסוגה הזו את הקולנוע האמריקאי כצורת אומנות. הכותרת שניתנה למאמרו של האריס הייתה "היום שבו הקולנוע מת" - לא פחות.
אם התקופה של שנות ה־60 המאוחרות עד אמצע שנות ה־70 נחשבה לתקופה של יצירתיות מופלאה בקולנוע האמריקאי בזכות במאים כמו פרנסיס פורד קופולה, רוברט אלטמן, פיטר בוגדנוביץ', ארתור פן, מייק ניקולס ואחרים; אפשר להצביע על שני סרטים שסימנו את סוף התקופה הזו: "מלתעות" של סטיבן ספילברג (1975) ו"מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס (1977). שני הסרטים הללו הציתו את עידן "סרט הקיץ שובר הקופות".
כפי שהאריס כתב, "בלוקבאסטר קיצי טוב מעולם לא פגע באף אחד". בזמנו, הז'אנר היה הרבה יותר מגוון ופתוח ממה שהוא היום. הבעיה, לטענתו, החלה עם "אהבה בשחקים", הסרט שהוליד ז'אנר של סרטים שפונים באופן בלעדי אל החושים, תוך התעלמות מוחלטת מהרגש והשכל. סרטים שפונים אל קהל צעיר שיכולת הריכוז שלו נפגמה קשות על ידי ה־MTV ומשחקי המחשב. סרטים שבראשם לא עומד במאי אלא מחלקת שיווק. מספיק לראות את "ארמגדון", סרט "רובוטריקים" כלשהו או כל סרט אחר של מייקל ביי - תלמידם וממשיך דרכם של ברוקהיימר וסימפסון - כדי לאמוד את גודל הנזק.
סרבל טיסה וחדוות נעורים
תגידו על "טופ גאן" מה שתגידו, אבל אי אפשר שלא להזיל ריר על טום קרוז בתפקיד מאווריק: פרח הטיס שגם רוכב על אופנוע. מאווריק היה הכל: גיבור חסר פחד אך שובב וחוצפן, מאצ'ו שחצן אך רומנטיקן, כוכב סולו אך חבר אמת, ווינר עם ביטחון אך בעל צורך להוכיח את עצמו בגלל סיפור רקע קשה. ועתה, 36 שנה אחרי שקרוז נכנס לסרבל הטיסה הסקסי שלו, מאווריק חוזר.
"אהבה בשחקים" לא היה סרטו הראשון של קרוז. קרוז הצעיר שיחק בסרטים עוד מתחילת שנות ה־80. התפקיד הקולנועי הראשון שלו היה קטנטן (אך בלי חולצה) בדרמה הרומנטית "אהבת בוסר" של פרנקו זפירלי מ־1981 בכיכובה של ברוק שילדס. הציפייה שיהפוך לכוכב הונחה על כתפיו ב־1983, כמו על מאט דילון, ראלף מאצ'יו, פטריק סווייזי, רוב לאו, וכל יתר היפיופים הצעירים שכיכבו לצדו ב"נערי הכרך" של פרנסיס פורד קופולה.
בהמשך אותה שנה כיכב קרוז בקומדיה "שעשועים מסוכנים", שלנצח ייזכר כאחד מסרטי הנעורים הקלאסיים של האייטיז. קרוז גילם בו ילד טוב שרצה לרצות את הוריו ולהבטיח לעצמו עתיד כלכלי. הסצינה שבה הוא רוקד בסלון בחולצה ותחתונים כי ההורים נסעו לחופשה, הוא רגע השתחררות גדול, שבו אפילו המנטליות הרייגניסטית לא מצליחה לרסן את חדוות הנעורים המתפרצת.
שלוש שנים לאחר שהבטיח את מקומו כאליל נעורים, קיבל קרוז את התפקיד שעתיד היה להפוך אותו לאליל לא רק בקרב נערות, אלא גם בקרב נשים. "אהבה בשחקים" היה להיט קופתי, והפסקול שלו הנפיק את אחד הסלואים המרגשים של התקופה. בלדת הסינת'־פופ “Take My Breath Away", שהלחין והפיק ג'ורג'יו מורודר ובוצע בידי להקת ברלין, זכה באוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר - פסלון האוסקר היחיד ש"אהבה בשחקים" השיג.
קרוז זוכה לראות את עצמו שוב בתפקיד פיט "מאווריק" מיטשל לכבוד יום הולדתו ה־60, אבל האמת שזה היה אמור לקרות עוד הרבה קודם. כבר יותר מעשור שבהוליווד מנסים להפיק את הסרט הזה, עם לא מעט צרות בדרך, כולל שורה של דחיות קורונה.
הפרויקט יצא לדרך כמה פעמים במהלך השנים. במקור היה אמור לביים אותו הבמאי של הסרט המקורי, הבמאי האנגלי טוני סקוט, אחיו הצעיר של רידלי סקוט. "אהבה בשחקים" היה סרטו השני של טוני סקוט, ואחריו הוא ביים לא מעט סרטים מצליחים, בהם "ימי הרעם", הסרט שעל הסט שלו נפגשו טום קרוז וניקול קידמן.
כבר באוגוסט 2012 סקוט וקרוז נסעו לסיור לוקיישנים בשביל "טופ גאן 2", שצילומיו היו אמורים להתחיל ב־2013, אלא שיומיים אחר כך סקוט התאבד בקפיצה מגשר וינסנט תומס בלוס אנג'לס.
כאן ראוי להזכיר גם את הנקודה הישראלית של "אהבה בשחקים": יום אחרי מותו של סקוט, נפטר מסרטן העיתונאי והסופר הישראלי אהוד יונאי. כתבה של יונאי בשם "Top Guns", שהתפרסמה ב־"California Magazine" ב־1983, היוותה השראה לסרט ויונאי אף שימש יועץ על הסט. מאוחר יותר יונאי חזר לארץ ופרסם ספר על חיל האוויר הישראלי בשם "עליונות אווירית".
בסוף 2012, כמה חודשים אחרי התאבדותו של הבמאי, הודיעו אולפני פרמאונט שהפקת סרט ההמשך בוטלה, אבל מכיוון שהעניין ב"אהבה בשחקים" היה גבוה, הם הוציאו בתחילת 2013 גרסת IMAX בתלת־ממד של הסרט המקורי. ראו כי טוב, וביוני 2013 אישר ג'רי ברוקהיימר כי הפקת סרט ההמשך שוב קיבלה אור ירוק. לתפקיד הבמאי התמנה ג'וסף קוסינסקי, שביים את קרוז ב־2013 בסרט "אבדון".
בכל פעם שמופק סרט המשך, נשאלת השאלה מי חוזר מהקאסט המקורי. ובכן, חוץ מקרוז עצמו, גם ואל קילמר, שגילם בסרט הראשון את טום "אייס מן" קזנסקי, חוזר בתפקיד אורח, וזאת למרות סרטן הגרון שהוא נלחם בו בשנים האחרונות.
שדים מהעבר
לאחר יותר מ־30 שנות שירות כאחד הטייסים הבכירים בחיל הים האמריקאי, בסרט החדש נמצא פיט "מאווריק" מיטשל במקומו הטבעי; פורץ גבולות כטייס ניסוי אמיץ ומתחמק מקידום בדרגה שיקרקע אותו. אם בסרט הראשון הוא היה כישרון עולה, הפעם הוא חוזר בתור מנטור. כאשר הוא מוצא את עצמו מאמן בוגרי בית הספר לטיסה לקראת משימה שכמותה טרם נראתה, מאווריק פוגש את סגן בראדלי בראדשו (מיילס טלר), או בכינויו "רוסטר".
ומיהו אותו תרנגול? נכון מאוד: בנו של האווז, חברו המנוח של מאווריק. בסרט הראשון נהרג ניק "גוס" בראדשו (אנתוני אדוורדס) באופן טרגי והשאיר מאחור את אשתו (מג ראיין) ובנם הקטן והחמוד בראדלי. בסרט ההמשך מאווריק הוותיק והשנוי במחלוקת ורוסטר הצעיר הולכים ראש בראש. "אבא שלי האמין בך", אומר רוסטר למאווריק. "אני לא הולך לעשות את אותה טעות".
בנו של גוס מאלץ את מאווריק להתמודד, שוב, עם שדים מעברו, וקרוז מרוצה מאוד מההתפתחות העלילתית הזו. "לא הייתי מוכן לעשות סרט המשך עד שהיה לנו סיפור מיוחד, ראוי לסרט המשך", אמר קרוז על הסרט החדש, "ועד שהטכנולוגיה התפתחה מספיק כדי שנוכל להיכנס עמוק יותר לחוויה של טייס קרב".
עוד שחקנית שלא חוזרת מהסרט הראשון היא קלי מקגיליס. הסיבה היא פשוטה ומדכאת: לנשים, בניגוד לגברים, עדיין יש תאריך תפוגה. מקגיליס הגיעה ל"אהבה בשחקים" שנה אחרי שהתפרסמה במותחן "העד". בסרט גילמה אלמנה צעירה מכת האמיש, שבנה היה עד לרצח, אירוע שהכניס לחייהם שוטר חתיך, שאותו גילם האריסון פורד. השחקנית, שחוותה לא מעט טראומות בחייה כולל כמה מקרי אונס ויצאה מהארון בראיון ב־2009, חיה כיום חיים שקטים בקרוליינה הצפונית, שם היא מלמדת משחק. היא מדי פעם משתתפת בסרטים, לא גדולים כמו פעם. האחרון שבהם יצא ב־2018.
לגבי חזרתה לקאסט של "אהבה בשחקים" לא היו לה אשליות. מקגיליס מבוגרת מקרוז בסך הכל בחמש שנים. "אהבה בשחקים" המקורי צולם ב־1985, כשקרוז היה בן 23 ומקגיליס היתה בת 28. הוא גילם טייס קרב צעיר, היא גילמה מדריכה בבית הספר המתקדם ללימוד קרבות אוויר "טופ גאן", שאליו הוא נשלח להתמקצע. בסרט הראשון מקגיליס הייתה "האישה הבוגרת", דמות סמכות סקסית בחליפות אייטיז ונעלי עקב. היום קרוז בן 60 ומקגיליס בת 65. תמונות שלה מהשנים האחרונות חושפות אישה יפה, אך מבוגרת, כבדת משקל עם שיער לבן. מן הסתם מנקודת מבט הוליוודית, היא לא ראויה לשמש מושא רומנטי לקרוז השמור והחתיך.
כבר ב־2013, כשהיה דיבור על הפקת סרט המשך, אמרה מקגיליס בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס" שהיא מניחה שהיא לא תוזמן להשתתף בו. "שומעים נשים בגילי מדברות על זה כל הזמן", אמרה. "אני חושבת שתעשיית הקולנוע היא לא מקום ידידותי במיוחד לנשים מעל גיל 50. אני לא בקטע של לצבוע את השיער, לעשות בוטוקס או מתיחת פנים".
ואכן, מקגיליס הוחלפה במודל צעיר יותר. תודה לאל שהיא לא הוחלפה בבת 30, אלא בג'ניפר קונלי, שהיא כבר בת 51 ועדיין יפהפייה כתמיד. היא לא ילדונת, אך חתיכה ושמורה לפחות כמו קרוז. בסרט החדש היא מגלמת אם חד־הורית שמנהלת בר קרוב לבסיס הצבאי, שבו קרוז עושה בלגן, והופכת למושא תשוקתו החדש. מלבד קרוז, קונלי, קילמר ומיילס טלר, כולל הקאסט גם את ג'ון האם (דון דרייפר מ"מד מן"), אד האריס, ועוד מספר שחקנים צעירים יותר המגלמים את טייסי הקרב בהתהוות.
אבל עזבו שחקניות צעירות ויפות, ב"טופ גאן" מי שחשובים הם השחקנים הצעירים והיפים, והשאלה שנשאלת היא אם גם הסרט החדש ידיף ניחוח הומו־ארוטי כמו הסרט הראשון. במשך השנים דובר רבות על הסאבטקסט ההומואי של "אהבה בשחקים". קשה לשכוח בהקשר הזה את משחק כדורעף החופים שבו הכוכבים משחקים בלי חולצה כששמן מבריק משוח על פלג גופם העליון (קרוז אף לובש ג'ינס להגברת הסקס אפיל), או את צילומי חדר ההלבשה הלוהטים שבהם הטייסים החתיכים עירומים, מלבד המגבת על אזור חלציהם.
לצד המבט המרייר של המצלמה על שריריהם המנצנצים של קרוז וחבריו בסצינות שמעוצבות כמו צילום של ברוס וובר, מכיל הסרט גם ביטויים כמו "אני רוצה את התחת שלכם", וירידות הדדיות של קרוז וקילמר, שנשמעים כמו פלרטוט עוקצני. הרמזים לכך ש"טופ גאן" הוא בעצם סרט על יציאה מהארון שזורים לאורך כל הסרט, ומי שהביא את האינטרפרטציה הזו לקהל הרחב היה לא אחר מאשר קוונטין טרנטינו. ב־1994 הופיע טרנטינו כשחקן בסרט האינדי "Sleep With Me", שבו הדמות שלו נושאת מונולוג על המשמעויות ההומואיות של "טופ גאן". ברוקהיימר והתסריטאים נשאלו על זה לא פעם. כולם טענו שזה לא נעשה במודע, ושהסאבטקסט ההומו־ארוטי לא היה מכוון, אבל אין להם שום בעיה עם הפירוש הזה.
אימונים מפרכים
אבל לא משנה כמה סקסי הסרט יהיה - לסטרייטים וגייז כאחד - הסיבה האמיתית לראות את "אהבה בשחקים", גם המקורי וגם החדש, היא כמובן פעלולי המטוסים המרהיבים.
בעוד הקהל בכה על מותו הפיקטיבי של גוס על המסך, מאחורי הקלעים התרחש מקרה מוות אמיתי בזמן צילומי הסרט הראשון. הפעלולן ארט שול, שהתמחה באווירובטיקה ובצילום אווירי, נהרג בזמן צילומי הסרט כשמטוס הפיטס ספיישל שלו (מטוס אירובטיקה דו־כנפי חד־מנועי) התרסק באוקיינוס השקט.
זה לא הרתיע את שחקני הסרט החדש להיכנס למטוסים בעצמם. והם היו צריכים לבלות הרבה מאוד זמן במטוסים לפני תחילת הצילומים. במהלך צילומי הסרט המקורי התברר שאם אתה מכניס שחקן שלא עבר הכשרה כטייס לתוך תא הטייס של מטוס קרב, הצילומים לא יהיו בני שימוש. "בסרט הראשון הכנסנו את כל השחקנים למטוס F14 ולא יכולנו להשתמש באף פריים, חוץ מכמה צילומים של טום", נזכר ברוקהיימר. "הם פשוט לא עמדו בכוח הג'י. העיניים שלהם התגלגלו אחורה לתוך הראש, הם הקיאו… טום זכר את זה ומכיוון שהוא טייס נלהב, הוא אמר, חייבים לאמן אותם כדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם כוח הג'י... סצינות הטיסה היו חייבות להיות אמיתיות, אז השחקנים שלנו עברו שלושה חודשים של אימונים מפרכים".
שלושת חודשי האימונים הללו מותגו ברשת בתור "טירונות בהנהגת טום קרוז". ידוע שקרוז הוא מלך הפעלולים המסוכנים. קרוז ביסס את עצמו בתור שחקן שלא אומר לא לאף סיטואציה מסכנת חיים, להפך. ככל שהבניין שהוא צריך לטפס עליו גבוה יותר וככל שהמטוס שהוא צריך להיתלות עליו מהיר יותר, קרוז מבסוט יותר. את זיכיון "משימה בלתי אפשרית" שלו הוא בנה על סצינות אקשן מרהיבות, שבהן הוא עצמו מבצע את הפעלולים, והיה ברור שבצילומי סרט ההמשך של "אהבה בשחקים", השחקנים שמשחקים לצדו יצטרכו ליישר קו עם הפרפקציוניזם המפורסם של קרוז.
"זה היה מאוד אינטנסיבי", סיפר השחקן מיילס טלר על האימונים. "כל אחד מאיתנו הפך למעין מיני־טום... אפילו רק במובן הזה שבאמת הטסנו את מטוסי הקרב האלה. לא היינו עושים את הסרט הזה אם זה היה עם מסך ירוק. אני יודע שזה היה תנאי מקדים בשביל טום כדי להסכים לעשות סרט המשך".
סצינות מאחורי הקלעים שפורסמו הראו את קרוז וחבריו בזמן האימונים, כולל אימונים מתחת למים. הרעיון הוא שאם המטוס שלך נופל לתוך הים, אתה צריך להצליח לצאת ממנו חי. השחקנים גם למדו איך להפעיל את המצלמות בעצמם, כי בזמן התעופה הם למעשה צילמו וביימו את עצמם.
ואם יש שחקנים שהאקשן שסיפק להם "אהבה בשחקים: מאווריק" יספיק להם לכל החיים, קרוז, על אף גילו, מעולם לא מאס באדרנלין מוגזם. מיד אחרי "אהבה בשחקים: מאווריק" צפוי קרוז לחזור עם שני סרטים חדשים בסדרת סרטי הפעולה בהפקתו ובכיכובו, "משימה בלתי אפשרית". הסרט השביעי בסדרה מתוכנן לעלות ב־2023 והשמיני ב־2024. גם בהם יגלם קרוז, כפי שהוא עושה כבר יותר מרבע מאה, את הסוכן איתן האנט, מפקד שירות המודיעין הסודי "כוח משימה בלתי אפשרית", שתפקידו להציל את העולם בכל סרט מחדש.
קרוז הוא שחקן בעל יכולות דרמטיות מוכחות, לא סתם עושים לו כבוד בקאן. אבל הוא קודם כל יצור הוליוודי שאוהב לספק להמונים את הסחורה, ומה שההמונים רוצים זה לראות אותו קופץ מבניין, נופל ממטוס ומתנגש עם אופנוע במשאית במגוון לוקיישנים אקזוטיים ופוטוגניים. ואין לו שום בעיה עם זה.
