המערכה הקצרה שחוותה ישראל בסוף השבוע החולף, עם מבצע "עלות השחר" העלתה שוב את הדיון בנציגה הישראלית הבולטת ביותר בהוליווד, בשנים האחרונות ואולי בכלל - גל גדות. מי שמגלמת את "וונדר וומן" על מסך הקולנוע, נמנעה מלהגיב בנושאים פוליטיים לאורך הקריירה, למרות שרבים ציפו ממנה לגבות את ישראל ברשתות החברתיות. גולשים רבים השוו אותה לדוגמנית המצליחה ג'יג'י חדיד ששורשיה הם פלסטיניים, שמרבה לגנות את ישראל בחשבון האינסטגרם הפעיל שלה.
נדמה כי גדות מנסה להלך בין הטיפות, ולא להביע דעה פוליטית. ההתייחסות הבולטת ביותר של גדות לאירועים בישראל הייתה במהלך אירועי "גן סגור" במאי 2019, אז גדות התייחסה בחשבון האינסטגרם שלה למצב בדרום והביעה הזדהות עם כאבם של התושבים כשפרסמה פוסט עם הכיתוב: "יש לי כאבים בצד הדרומי של הלב".
View this post on Instagram
גם אם נצא מנקודת הנחה שהחוזה של גדות מול זיכיון הסרטים של DC לא מאפשר לה להתבטא בנושאים פוליטיים, נשאלת השאלה העקרונית, האם כשחקנית ישראלית, נדרש ממנה להיות דוברת של המדינה במהלך מבצעים צבאיים? ד"ר מתן אהרוני, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, ולימור כרסנטי, אשת תקשורת בעבר ובעלת חברה לניהול מערכות הסברה ויחסי ציבור בהווה, הביעו את דעתם בנושא.
"גל גדות היא שגרירה חשובה של ישראל, נכון שהיא לא דוברת או נציגה של משרד החוץ אבל היא בהחלט שגרירה בין אם תרצה או לא, כמו כל ישראלי שעושה חיל בעולם", אומרת כרסנטי. "מי ש'הולך בין הטיפות' - סופו להירטב יותר מכולם. ה'וונדר וומן' הישראלית, בעלת הכי הרבה השפעה ועוקבים ברשתות החברתיות היום, לטעמי כן צריכה להשתמש באופן מובהק בכוח שלה לטובת חידוד וחיזוק המסרים על ישראל ולהביע תמיכה במולדת גם אם הדבר יגרום לאובדן של עוקבים שלא יאהבו את התמיכה שלה בישראל. פרנסה תגיע אליה בכל מצב, במעמדה כיום ככוכבת אין לה מה לחשוש".
מנגד, טוען אהרוני: "הציפייה של עוקבים ברשתות החברתיות מסלבריטאים ישראלים הפופולריים גם בעולם, כמו גל גדות, להתייחס לאירועים ביטחוניים ולהביע עמדה (תומכת) במדינתה נובעת מהטשטוש שנוצר בעשורים האחרונים בין תפקידים ומקצועות. לא ברור מדוע מצפים מגל גדות, שהיא דוגמנית ושחקנית (בינלאומית), להביע עמדות בנושאים שאינם עיסוקה ושאינם חלק מהמקצוע שלה. אותו טשטוש גבולות ומקצועות הוא שמעודד את הדוגמיות בלה וג'יג'י חדיד לנצל לרעה את הפופולריות שלהן ברשתות לטובת הפצת תעמולה. כך היה גם בעבר עם קים קרדשיאן, שנדרשה ברשתות החברתיות להביע עמדה ואכן נכנעה והתבטאה בעבר בעד ארמניה, הנלחמת עד היום מול אזרבייג'ן. אגב, אותו לחץ מצד העוקבים ברשתות הוא שהביא גם לסכסוך בין קים קרדשיאן לבין האחיות חדיד סביב התמיכה בארמניה, כך שנראה שהתעסקות לא בתחומן היא מיותרת ועלולה לסבך אותן".
"התבטאויות פוליטיות כאלה ואחרות עלולות לסקל באופן מינורי תפקיד", אומרת כרסנטי, "אבל תמיד יהיו דלתות אחרות פתוחות, בזכות האדם שהיא והעבודה הסיזיפית שלה, ולרוב עם פחות עניין של ההפקות ההוליוודיות בדעותיה האישיות. עובדתית גם במקרה של הדוגמנית הבינלאומית בלה חדיד - פרנסתה אינה נפגעת, וזאת על אף שהיא מוזנת מתקשורת מגמתית מסולפת ומשתפת ללא אותנטיות באופן תדיר, יש עדיין קהל שקונה את ההצגה'".
"כשאתה כוכב בינלאומי אתה כבר לא אדם פרטי אלא ציבורי והעולם מייחס חשיבות לכל מוצא פיך" מוסיפה כרסנטי. "לכן הפגנת סולידריות היא מתבקשת ויכולה לשפר את ההסברה שלנו בכל העולם, כי משם מגיע השינוי. בתקווה לימים טובים ושקטים יותר".
תנו לה לשחק
אהרוני מצידו טוען: "בעבר היה מקובל לדרוש ממומחים בתחומם להציג את דעתם המלומדת על הנעשה בתחום מקצועם, כך שבמקרים כמו מבצעים צבאיים המומחים בתחום יספקו את ההסברים לנעשה והדוברים והדיפלומטים יעסקו בהיבטים של יחסי ציבור, הבעת עמדות והצגת תכנים מתאימים. זה רלוונטי גם לרשתות החברתיות. אך בתרבות הדיגיטלית שנוצרה, שבה אין צורך בהשכלה פורמלית כדי להיות מומחה וכל אדם מוזמן להביע דעתו ולהציג עמדתו, ישנה ציפייה כי שחקנית פופולרית במיוחד צריכה להשתמש בפופולריות שלה כדי להתגייס לעמדת מדינתה".
"אך, כאמור, אין בכך כל היגיון", מוסיף אהרוני. "תנו לה להתמקד במה שהיא יודעת לעשות הכי טוב - לשחק בסרטים פופולריים - וכך היא תייצג הכי טוב את המדינה בלי להביע דעה. במקומה כדאי למשרד החוץ לטפח דיפלומטים ישראלים שהיו כוכבי רשת והם אלה שיבטאו את עמדתה של ישראל במצבים כמו אלה שאנו חווינו בסוף השבוע האחרון".