השעה היא שעת לילה מאוחרת, אתם מחפשים מה לראות בנטפליקס או ב-VOD ומחליטים שרגע לפני השינה זה יהיה הכי נכון לשים איזה סרט אימה. אתם לא מפחדים, ככה לפחות אתם אומרים לעצמכם, וככל שהסרט מתקדם אתם מגלים שהדבר שהכי מעסיק אתכם זה לזרוק לעבר הסרט "אין, דבר כזה לא יכול לקרות במציאות". אך בעוד מרבית בני האדם מסיימים את הסרט ומתקדמים בחייהם, יש מי שדווקא שואב מהם השראה ומתחיל לתכנן רצח משלו.

קחו למשל את בני הדודים מריו פאדילה בן ה-17 ובן דודו סמואל רמירז בן ה-14, אשר בשנת 1998 החליטו לשאוב השראה משני סרטי "הצעקה" הפופולאריים. לאחר צפייה בשני הסרטים, פאדילה שכנע את בן דודו להחזיק את אמו על הרצפה ודקר אותה למוות באמצעות ארבעה סכינים ומברג. אם זה לא מספיק, לאחר מעצרם הם הודו כי תכננו לרכוש שתי תחפושות ואביזרים לשינוי קול על מנת להידמות עד כמה שאפשר לדמות "הצעקה" המפורסמת. 

על פי המשטרה, נגד השניים נמצאו הוכחות המעידות על רצונם לרצוח עוד חמישה אנשים לפחות, בהם גם בת כיתתו של פאדילה, אשר תוארה כמי שדומה עד מאוד לדרו ברימור, שגילמה את אחת הנרצחות הראשונות בסרט "הצעקה" המקורי.

מותג סרטי אימה נוסף שהפך להשראה לרצח הוא "ליל המסכות" בו הוצגה דמותו של מייקל מאיירס, ילד בן 6 שרצח את אחותו וחזר 15 שנים לאחר מכן להמשיך את מסע הרצח. הסרט השני בסדרה שיצא בשנת 1981, הוביל שנה לאחר מכן למקרה רצח מחריד, בו גבר בשם ריצ'ארד דאלמר חיקה באופן כמעט מדויק סצנה מהסרט ורצח שני קשישים בביתם.

על פי כתב האישום שהוגש נגד דאלמר, הוא נסע בדצמבר 1982 לביתם של בני זוג אצלם עבד כגנן ורצח את שניהם. בית המשפט פסל את כתב האישום לאחר שהודאתו של דאלמר הושגה באמצעים לא חוקיים, אך דאלמר עצמו הודה ב-1984 כי הוא אינו זוכר כלל את הרצח מכיוון שצרך סמים וחווה הזיה בה האמין כי הוא בתוך הסרט "ליל המסכות 2".

קופצים ל-2004. בחודש ספטמבר באותה השנה, בלונדון, אדם בשם דניאל גונזלס החליט להגשים את חלומו ולהפוך לרוצח סדרתי תוך שהוא מחקה שתי דמויות איקוניות מז'אנר האימה – פרדי קרוגר (סיוט ברחוב אלם) וג'ייסון (יום שישי ה-13). ההשראה? הסרט "פרדי נגד ג'ייסון" שיצא בשנת 2003.

בתוך שלושה ימים, גונזלס רצח ארבעה בני אדם וניסה לרצוח שניים נוספים. את כולם הוא תקף באמצעות סכין, בזמן שהוא לובש מסכת הוקי – סימן ההיכר של ג'ייסון. לאחר מעצרו הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה כאשר נשלח לבדיקה לאחר שאמר לשוטרים כי "החלום היה לדעת איך זה מרגיש להיות פרדי קרוגר".

גם הפרנצ'ייז "המסור" לא נותר מאחור, כאשר בשנת 2007 הפך למציאות איומה. למי שאינו מכיר, בסדרת הסרטים מוצגת דמותו של ג'יגסו, החוטף אנשים להנאתו ומכריח אותם לעבור "משחקי מוות" כדי להימלט.

בשנת 2007 כאמור, שתי נערות גרמו לאישה מבוגרת לקבל שבץ מוחי, לאחר ששלחו לה הודעת טקסט בה נכתב כי בביתה הוסתר אחד מחבריה וכי הבית עומד להתמלא בגז רעיל. בשנת 2011, אחד ממעריצי הסרט אף הרחיק לכת יותר ועינה אדם אחר על מנת שיעביר לו את הקוד הסודי לכרטיס האשראי שלו. לאחר מכן הוא דקר אותו למוות וניסה לחקות סצנה ידועה מהסרט בה הקורבן מופרד מעמוד השדרה שלו.

שוב קופצים בזמן, לשנת 2016. ז'אנר סרטי האימה כבר מזמן חיפש דרך להתחדש ומצא אותה בשנת 2013 עם הסרט "הטיהור", בו על פי העלילה ארה"ב נשלטת על ידי מפלגה המאפשרת אחת לשנה, במשך 12 שעות לבצע כל פשע, נתעב ככל שיהיה, על מנת למנוע פשיעה ביתר הזמן.

שלוש שנים לאחר צאת הסרט, ג'ונתן קרוז בן ה-19 החליט לבחון את העלילה באופן מעשי. קרוז יצא למסע בן ארבעה ימים בו רצח שלושה בני אדם. בסופו של דבר, אחת ממכרותיו של קרוז, שהודתה בפני המשטרה כי הוא דאג לספק לה סמים והתרברב כיצד ירה לאדם אחר בראש. לטענתה, הוא אף רצה להציג בפניה סרטון וידאו המתעד את אחד מן המעשים. העדויות אותן שמר קרוז ישמשו לאחר מכן להרשעתו.

כך למשל באחת מהודעות הטקסט שנמצאו במכשיר הסלולרי שלו נכתב "אני מטהר כל לילה עכשיו". בבית המשפט הודה קרוז במעשים שביצע ונשפט למאסר עולם ללא אפשרות שחרור מוקדם.