השחקנית דבורה קידר הלכה בוקר (רביעי) לעולמה בגיל 98. קידר הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון וזוכת שני פרסי אופיר ופרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
קידר נולדה בליטא וב-1925 עלתה לישראל. בקולנוע הישראלי שיחקה קידר בסרטים "אולי תרדו שם" ב(1964) לצד אריק איינשטיין ז"ל ואורי זוהר ז"ל, "הבן האובד" (1968) לצד מוסקו אלקלעי ז"ל ועוד. תפקידה הנודע הוא בסרט "אסקימו לימון" שם שיחקה את אמו הפולנייה של בנצי, ובסרטי ההמשך: "יוצאים קבוע" (1979), "שפשוף נעים" (1981), "ספיחס" (1982), "רומן זעיר" (1983), "הרימו עוגן" (1985) ו"בלוז לקיץ" (1988). גם סרטי ההמשך זכו להצלחה רבה, נחקקו בזיכרונם של רבים, ומרבים לצטט משפטים רבים מתוכם.
בשנת 1993 שיחקה קידר בסרטו של אנריקה רוטנברג "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי ושמיל בן ארי. הסרט זכה בשישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לסרט ולבמאי, וכן לקידר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר. ב-2015 קידר זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "ציפורי חול", בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.
בשנת 1997 השתתפה בהצגה "היורשת" מאת גורן אגמון ובבימויו של עידו ריקלין בתיאטרון בית ליסין. ההצגה זכתה להצלחה רבה והוצגה למשך כשלוש שנים ב-700 הרצות. בהמשך השתתפה בין היתר בהצגות נוספות בתיאטרון בית ליסין: "נומה עמק", "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו לצד ששון גבאי ויונה אליאן ו"חמץ" מאת שמואל הספרי ובבימויו, על תפקיד זה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר, בשנה הראשונה בה חולק פרס זה.
ב-2009 זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 2020 הפקידה את ארכיונה הפרטי הכולל מחזות, תמונות ומכתבים בידי הספרייה הלאומית.