אחרי חמש שנות פעילות, היום (ראשון) הגיעה ההודעה על סגירתו של קולנוע קנדה. בית הקולנוע שממוקם באחת מסמטאות פלורנטין הקרין במרוצת השנים סרטים ז׳אנרים שונים, חלקם נישתיים חלקם נוסטלגים, אירח שיחות עם במאים ובמאיות מהארץ ומהעולם וערך הקרנות בכורה של סרטים חדשים. אבל המקימים הודיעו כי זה לא הסוף.
"אחרי חמש שנים של הקרנות ואירועים אנחנו עוזבים את האולם שלנו בשכונת פלורנטין בתל אביב. זה לא הסוף של קולנוע קנדה, אבל אנחנו לוקחים הפסקה כדי לחזור בצורה אחרת וטובה ביותר בעתיד", נכתב בפוסט שהעלו לחשבון האינסטגרם של מועדון הקולנוע ובו הודיעו על הסגירה, ועל מועד ההקרנה האחרונה – 17 באוקטובר.
בשיחה עם מעריב, סיפר יהלי קליין, אחד ממקימי המקום, על התחושות בעקבות ההחלטה, על התוכניות העתידיות ובעיקר על הבית שסיפק לסינפילים שבנינו.
״קודם כל, יש עצב גדול לסגור את המקום. אבל זו בחירה שאנחנו לקחנו אחרי מחשבה ארוכה, כלומר אין סיבה חיצונית שהובילה לכך. זו החלטה שלנו לקבל פרספקטיבה חדשה ומתוך רצון להשתנות ולהקים משהו חדש וגדול יותר בעתיד. בהחלט יש עצב אבל בו זמנית גם התרגשות מסוימת. אנחנו אופטימיים שאפשר להקים דברים גדולים יותר, ואנחנו מקווים לעשות זאת במהרה. בכל אופן, זה היה לנו בית במשך חמש שנים ואני מניח שגם לעוד הרבה אנשים״.
אי אפשר להתעלם מגל מועדוני הקולנוע שפקד את העיר בשנים האחרונות, אתה מרגיש שיש לכם חלק בזה?
״אני רוצה להאמין שכן. כשהקמנו את קנדה הרגשנו שאין מקום שעונה לצורך לצפות בקולנוע מיוחד, שהאווירה של אהבת הקולנוע עומדת במרכז. רצינו להקים מקום שכונתי ואינטימי שאפשר להרגיש שחוויית הצפייה היא הגבוהה בהיררכיה, והרגשנו שאין מקום שמציע את החוויה הזו. אני מאוד שמח מההרגשה שהמציאות משתנה ואנשים הבינו את היכולת והפוטנציאל הזה״.
״לא ציפינו בכלל להצלחה של זה. כשהמועדון הוקם הייתה לנו תחושה שזה היה מין ׳מעשה התאבדות׳ ושהסיכויים שישרוד יותר מחודשיים לא גבוהים במיוחד. אבל התקבלנו בכל כך הרבה אהבה כבר בהתחלה. כמובן לציין שהצלחנו לשמר אותו בעזרת עבודת ידיים קשה וזיעה רבה גם במהלך הקורונה. הצלחנו לקיים שיחות עם במאים ובמאיות גדולים מהארץ ומחו״ל, לארגן הקרנות בכורה וגם להפיק סרט. אמנם לקולנוע קנדה אין כרגע גוף, אבל בנפשו הוא עדיין קיים ונעשה דברים גדולים יותר״.