"לישון עם האס אס": דוקו-דרמה של הבמאי רמי קמחי (חתונתה של גליה, ליל הפתאים) המוקרן בימים אלה בסינמטק תל אביב, מתחיל כמו סרט דוקומנטרי היסטורי מיושן מעט, אבל מהר מאוד מתפתח לדרמה מרתקת ומרגשת. כמו בסרטיו "שפת אב" (2006) ו"ליל הפתאים" (2015) עוסק קמחי גם כאן בשואה בחלקים הלא אשכנזים של הפזורה היהודית. הסיפור מתרחש הפעם ביוון, אך לא בסלוניקי המוכרת, אלא בחצי האי פליון. זיקו, ילד יהודי פרוע למדי מסלוניקי, מתייתם מהוריו, ודודו, תושב העיר וולוס הפריפריאלית, שהייתה אז תחת שליטת האיטלקים, לוקח אותו אליו, ומציל אותו מהשילוחים למחנות ההשמדה.
אלא שבמהרה גם המצב בוולוס מתדרדר - איטליה מתמוטטת והנאצים פולשים לוולוס. זיקו בורח עם דודו ודודתו לכפר פרומירי שבהרים. שם הוא חווה אהבת ילדים מאושרת למריה, בתו של רועה הכפר. אבל אושרו של זיקו קצר. לכפר מאיים להגיע גדוד אכזרי במיוחד של ואפן אס אס, שנשלח במיוחד להשמיד פרטיזנים ויהודים, ולא רק זאת, אלא שדודתו של זיקו קצה בהתנהגותו ומסלקת אותו מהבית.
זיקו מצטרף לשתי משפחות יהודיות, שלהן ילדים בני גילו, ושאנשיהן בורחים, מחופשים לרועים יוונים, לחווה מרוחקת ומנותקת בהרים. אבל רוצה הגורל והגדוד הנאצי מגיע בדיוק לשם, ויותר מכך: קציני הגדוד, שטועים לחשוב שמדובר במשפחה של רועים יוונים, מבקשים לקבוע את מפקדתם הזמנית בצריף המסתור של המשפחה.
זהו סרט ראשון על השואה בפריפריה היוונית, וסרטו השישי של קמחי. הסרט יוצא דופן בכמה מובנים. ראשית, כסרט שואה הוא לחלוטין לא שגרתי, לא רק משום שהוא נוגע במחוזות שואתיים שטרם דובר בהם, ומספר סיפור בלתי נתפס, אלא גם משום שהוא מציג מנעד רגשות חריג עבור סרט שואה: בחלקו הגדול זהו סרט רומנטי, אופטימי, ואפילו מצחיק.
הסרט נע במיומנות בין הדוקומנטרי לבדיוני, ובין ההיסטוריה הפורמלית לזיכרון האישי. ב"ליל הפתאים" (2015) כבר נגע קמחי בפורמט המורכב הזה של הדוקו-דרמה, אבל "ליל הפתאים", שזכה בפרס משרד התרבות ומספר את סיפורה של המחתרת היהודית באלג'יר - כמו סרטי דוקו-דרמה רבים - הוא סיפור של חבורה.
ב"לישון עם האס אס" נראה שקמחי מותח את גבולות הז'אנר עד לקצה. המוקד של הסרט אינו החבורה, אלא זיקו, הילד היתום מסלוניקי, שהסרט מספר את סיפורו באמצעות ראיונות, קטעי דרמה וקריינות. סיפור החבורה - אותן משפחות יהודיות שבורחות לחווה בהרים ולוקחות את זיקו איתן - ממוקם רק במעגל השני, ואילו במעגל השלישי סוככת על כולם ההיסטוריה הפורמלית של השואה ביוון, שנציגה הוא ההיסטוריון, פרופסור רם בן שלום, המספק בסרט את העובדות ההיסטוריות.
התוצאה עשירה במיוחד. מלמדת, מותחת ומרגשת בו-זמנית. הסרט מקפץ בין המעגלים השונים ומספק תמונה שלמה ועמוקה של האירועים והתקופה. זאת ועוד, קמחי מצליח להתגבר בסרט על ההפרעה להיענות הרגשית של הצופה, שהורסת סרטי דוקו-דרמה רבים.
בעוד שבסרט דרמטי יעיל שוקע הצופה בסרט כבחלום שממנו הוא מקיץ רק בסופו, בדוקו-דרמה, חלומו של הצופה מופרע בכל פעם מחדש, כשקטעי הדוקו הפזורים בין מחוזות הדרמה מנתקים אותו רגשית מהמסך. ב"לישון עם האס אס", באופן יוצא דופן, זה לא קורה. אני נשארתי דרוכה ומרוגשת ודאגתי לזיקו לכל אורך הסרט, גם בקטעי הדוקו.
זה מתאפשר בזכות סיפור לא שגרתי, שהפך בידיו של קמחי לסרט יפהפה שיש בו גם משחק משובח של השחקנים המבוגרים והשחקנים הילדים, שמקרבם ראויים לציון מיוחד אלונה איב, זוכת פרס אופיר, המדויקת להפליא בתפקיד הדודה הרעה, ויונתן בוקובזה הנוגע ללב בתפקיד זיקו היתום. חוויה מרוממת נפש. רוצו לראות.
