"רק האוהבים שורדים", סרטו ה־ 11 של ג'ים ג'רמוש, מככבים טום הידלסטון ("תור", "חצות בפריז") וטילדה סווינטון, הפכה בשנים האחרונות למוזה של ג’רמוש. סווינטון שיחקה גם בסרטו האחרון, “גבולות השליטה”, ואת התפקיד הנשי הראשי בסרטו החדש הוא כתב במיוחד בשבילה.
“היא אחד האנשים הכי מדהימים שאני מכיר”, אמר ג’רמוש על סווינטון בראיון לאתר "Indiewire" . “היא מלאת יצירתיות, היא פתוחה, היא ידענית גדולה בהרבה תחומים... היא האלה הבוהמיינית של תקופתנו”.
על הנייר "רק האוהבים שורדים" הוא סרט ערפדים, אם כי יוצרו מעדיף להגדירו כ"סיפור אהבה עם ערפדים". בתור אחד הנציגים הקנאיים ביותר של הקולנוע האמריקאי העצמאי, יוצר שמעולם לא נכנע בשום רמה לתכתיבי השוק ואף פעם לא מתעסק עם האולפנים הגדולים, קצת מוזר שג'רמוש ("נרדפי החוק", "גוסט דוג: דרכו של סמוראי", "פרחים שבורים"), מוציא סרט ערפדים דווקא עכשיו, בתקופה שבה מוצרי פופ כמו "דמדומים" ו"דם אמיתי" דאגו לקאמבק את המתים-חיים מוצצי הדם ולהפוך אותם לסחורה חמה.
"אני מניח שאני מרחיק את המוח שלי מלדאוג מהשטויות האלה", ענה ג'רמוש כשנשאל בראיון למגזין "Vice" מה פתאום החליט לעשות סרט ערפדים דווקא בתקופה של אינפלציה בז'אנר. "זה לא שאני לא מודע לשפע של סרטי הערפדים בשנים האחרונות, אבל לא ממש אכפת לי.
זה ז'אנר קלאסי בהיסטוריה של הקולנוע, וכשאני ניגש לז'אנרים אני מטייל לצדם. אני לא מתחייב לציפיות. אני מנסה לעשות את 'רק האוהבים שורדים' כבר שמונה שנים מזוינות. ככה שממש לא אכפת לי כנראה".
מכתב אהבה לסטוג'ס
"רק האוהבים שורדים" הוא לא סרט ערפדים שנשמע לחוקי הז'אנר – לא אלה הקלאסיים, מימי "דרקולה" עם בלה לוגוסי, ובטח שלא המודרניים – וחוץ מזה, כמו שג'רמוש אמר, הוא עובד על הסרט עוד מלפני הנשיקה הראשונה של קריסטן טיוארט ורוברט פטינסון, שהציתה מחדש את הטרנד שנראה היה שהגיקים קברו בסוף ימי "באפי".
ג'רמוש מעיד שהסיבה שלקח לו כל כך הרבה זמן לסיים את הסרט הייתה בעיות מימון. המממנים רצו יותר סצינות של אקשן בסרט, וככל שהם רצו יותר אקשן - הוא בכוונה הפחית את הכמות, מה שהרחיק ממנו את הכסף עוד יותר.
בסוף הוא הוציא מהסרט את מרבית האקשן, ובדרך נס הצליח למצוא אנשים עם כסף שיסכימו ללכת עם החזון שלו. זה מגוחך שקולנוען מסדר הגודל של ג'רמוש צריך להילחם על השגת מימון לפרויקט, אבל זה המצב בקולנוע העצמאי היום, וג'רמוש לא יכול שלא להיות מודאג. “אני חושב שבעתיד רק סרטים גדולים ורווחיים יוקרנו בבתי הקולנוע”, הוא אמר.
“לגבי עתיד סרטי האנדרגראונד, אני לא יודע מה יהיה. אני מיואש ונרגש בעת ובעונה אחת. אני לא יודע מה יקרה לי. אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק את המשרד שלי עכשיו. אני לא הולך להרוויח כסף מהסרט הזה. להפך. אז זה די מבאס. זאת תקופה די מייאשת כרגע, אבל משהו חדש יקרה”.
מבחינה כלכלית זאת תקופה לא קלה עבור יוצרים עצמאיים, אבל לג’רמוש אין כוונה להיכנע לאולפנים והוא ממשיך לעבוד על פרויקטים שמעניינים אותו. בימים אלו הוא עובד על סרט דוקומנטרי על להקתו של איגי פופ, הסטוג'ס (“זהו מכתב אהבה לסטוג’ס, מעין סרט-מאמר, פורטרט דוקומנטרי”), ועל מעין אופרה על הממציא ניקולה טסלה, שעליה הוא עובד ביחד עם המוזיקאי פיל קליין.
ויש לו גם סרט עלילתי חדש בקנה. "הוא כבר כתוב והכל, אבל אני לא רוצה לדבר עליו יותר מדי", אמר ג'רמוש. "אני קצת מאמין באמונות תפלות. אבל הוא מתרחש בהווה, בפטרסון, ניו ג'רזי. זה יהיה סרט מצחיק. אני לא יודע אם זאת תהיה קומדיה יותר מכל סרט אחר שעשיתי, אבל אין ספק שיהיו בו כמה דברים מצחיקים".