השנה הגדולה שלי: איילת זורר מספרת על השילוב בין משפחה לקריירה

רגע לפני שתפציע על המסכים בסדרה ״דרדוויל״ שתעלה באתר נטפליקס, ובעיצומם של הצילומים לעיבוד החדשני של הסרט ההוליוודי ״בן חור", איילת זורר עשתה אתנחתא בארץ הקודש, אבל חלילה לא כדי לנוח על זרי הדפנה.

גם פה, היא באה לעבוד ונחתה היישר במסלול תצוגת האופנה של חברת גולברי, שזורר משמשת כפר-זנטורית שלה זו העונה העשירית. למרות הלו׳"ז העמוס שלה, זורר, אמו של סופרמן אם תרצו ("איש הפלדה"), מתפנה כדי לפתוח בפנינו את סגור לבה נטול המניירות והזיוף שמאפיינים בדרך כלל את העולם שאליו היא משתייכת. אמיתית, כנה ובעיקר צנועה ומוקירה.

״הפעם הגעתי לישראל לזמן מאוד קצוב עם בעלי והילד״, היא אומרת ומיד עוברת ליתרונות של ארץ הקודש, ״בדיוק סיימתי את השליש הראשון של הצילומים ל׳בן חור' שנערכים ברומא. למרות שעליתי במשקל מכל הספגטי, הפיצה והגבינה ברומא, אני כל כך אוהבת את הארץ, גם בגלל האוכל. האוכל בישראל הוא כמו אוויר לנשימה עבורי״.

״וחוץ מהאוכל, למי הצבעת בבחירות?״, אני מיד מתקילה אותה בסוגיה הפוליטית הלוהטת. ״לצערי, אני לא הצבעתי, כי אני לא יכולה. אין לי זכות הצבעה, אני יותר מדי זמן מחוץ למדינה״, היא מבהירה. ״הלכתי לקונסוליה לברר, כי נורא רציתי, ואז גיליתי שאין לי אפשרות. זה לגמרי מקובל עלי, כי אנחנו לא רוצים שיהודים בעולם יצביעו אם הם לא חיים פה. אבל אם כן הייתי יכולה להצביע, ודאי הייתי מבולבלת כמו כולם, ומניחה שהייתי אחד מהקולות הצפים. אין בארץ מישהו שמייצג את הדעות שלי, ואין מישהו שאני סומכת עליו. סביר להניח שהייתי בוחרת בסוף ברע במיעוטו. הלוואי שבישראל היו יכולים לעשות את מה שעושים בארצות הברית, שתי מפלגות גדולות. המפלגות הקטנות יוצרות כאוס, דברים מתערבבים בצורה לא הומוגנית. לדעתי, הדרך היחידה לרוץ קדימה ולעשות משהו, זה אם יהיו רק מפלגת שמאל ומפלגת ימין, אבל הכי חשוב זה האיחוד. מפחיד מה שקורה פה בארץ, ההתפלגות של הדעות. ישראל חייבת להישאר מאוחדת״.

ואם נשים על כפות המאזניים תפקיד ראשי בארץ או תפקיד בינוני בהוליווד, מה את מעדיפה? ״תלוי בתפקיד, תלוי בסרט, תלוי בימי הצילום. כשקורה דבר כזה, אני חושבת מה הכי טוב ונכון למשפחה שלי״.

זורר, כאמור, מצטלמת בימים אלה ברומא לעיבוד הקולנועי החדש של ״בן חור״, שם תשחק בתפקיד אמו של הגיבור, נעמי. לצדה ישחקו מורגן פרימן, ג׳ק יוסטון וטובי קבל. בשלבים הראשונים של ההפקה דווח כי גל גדות, וונדרוומן הבאה, ניהלה משא ומתן מתקדם על התפקיד, אך נאלצה לוותר עליו בשל לוח זמנים צפוף, הנובע ממחויבותה לסרט ״באטמן נגד סופרמן״.

זורר זכתה בתפקיד, אף על פי שדחתה פעמיים את ההצעה הנחשקת. ״סירבתי לתפקיד, כי לא ידעתי איך זה יעבוד עם הילד. בכל זאת מדובר בשלושה חודשי צילום ברומא, רחוק ממנו. זאת לא הפעם הראשונה שבה אני מסרבת לתפקידים שלא מתיישבים עם האמהות שלי. אני יודעת שזה לא קל להכיל דבר כזה, שאמא עוזבת את הילד שלה לטובת קריירה, אבל חברים שלי שינו לי את המחשבה ואמרו לי שהוא יכול לבוא איתי וללמוד עם מורה פרטי, כמו ילדים רבים ברחבי העולם, ילדים של שגרירים וכדומה. צילמנו כבר כמעט כחודש ברומא, עשיתי עם ליעד שיעור במתמטיקה, עם עזרה דרך האינטרנט, וגיליתי שהעולם שונה לגמרי ממה שהיה כשגדלתי עליו. יש לו גם פריבילגיות, כי הוא מסתובב באיטליה ולומד על היסטוריה ואמנות״.

״נראה לך שאני אשאיר אותו עם בעלי? שאני אתן לו לקחת אותו?״, מגחכת זורר. ״אין סיכוי. למרות שהוא אבא מדהים, הילד נשאר צמוד אלי. אבל האמת היא שמצאנו את המתכונת הנכונה שעובדת לנו טוב. היינו ברומא בצילומים ביחד, הגענו לישראל, גלעד וליעד חזרו הביתה, אני אשוב לאיטליה ובעוד כשבועיים הוא שוב יצטרף אלי. אנחנו קבענו מראש פרק זמן מקסימלי שבו נשהה בנפרד ואנחנו עומדים בכללים. זה בינתיים מסתדר לנו טוב״.

״הם לא מגיעים איתי, זה מביך אותם נורא. אפשר לומר שאני די חיה חיים כפולים. אני מפרידה בין הקריירה לחיי האישיים. אני מעדיפה שליעד לא יהיה מעורב בעשייה שלי עד שהאופי שלו יתגבש. חשוב לי שהאגו שלו לא יהיה קשור למה שאני עושה, ושהוא יגדל ממקום טהור ונקי. שלא יתבלבל מכל החרטה ברטה הזה. כי זה נורא מבלבל״.

״ממש לא, נראה לך? איפה את רואה פה אהבה אמיתית? יש מידות קרבה בין אנשים, והנטייה הטבעית שלנו כבני אדם זה לאהוב. אבל במקצוע הזה אין יצר אהבה אמיתי בין מעריצים וצופים לשחקן. יש יצר של להזדהות עם הדמות שאתה מגלם או מייצג עבורם״.

״האגו שלי לא מונע מזה, זו בסך הכל הפרנסה שלי, אני מעריכה מאוד שאנשים מתעניינים בי, ושמה שאני עושה מספיק מושך אותם לבוא לראות אותי כמו שאני. מאידך, זה גם מצחיק אותי שרוצים לראות אותי, זאת כולה רק אני, ולכן אני מכירה על זה תודה. זה היה נורא אם הייתה תצוגת אופנה ואף אחד לא היה מגיע. ובכל זאת, זה לא מה שממלא לי את האגו. אני מסתכלת על עצמי בקטלוג של גולברי -ככה אני לא נראית כשאני קמה בבוקר, שותה קפה ולוקחת את הבן שלי לבית הספר. זה לא אמיתי ורחוק מהמציאות. אדם לא רגיל לראות את עצמו ככה. רוצה לדעת מה באמת מחמיא לי לאגו? כשאני יוצאת מסצינה בסרט, כמו שהייתה לי השבוע ב׳בן חור' ואני מרוצה מהתוצאות, כי הוצאתי מעצמי בדיוק את מה שרציתי. זה אפילו לא קשור לאגו, זה אך ורק סיפוק. זה הרבה יותר חזק מכל דבר״.

איילת זורר. צילום: יניב אדרי
 

״אני לא יכולה להסביר באמת על התפקיד שלי, עד שהסרט לא יהיה ערוך סופית. לא מדובר בתפקיד ראשי, כי התפקידים הראשיים בסרט שייכים רק לגברים, אבל אני כן יכולה לספר שזה תפקיד מאתגר וגדול. אנחנו מצלמים איפה שפליני צילם, זה פשוט מדהים. אבל אל תצפו לסרט שראינו משנת 1956, זה הולך להיות משהו אחר״.

״תהיה לי תשובה על זה רק בעוד חודשיים, כשנסיים את הצילומים. אי אפשר עוד לדעת. עוד לא עשיתי את הסצינות הגדולות שלי״.

״אין עירום, אין סצינת מין. מה, בלי עירום אי אפשר להתקדם בתעשייה? יש דברים דרמטיים שקורים לדמות. ולא, לא עירום״.

״הכרתי כבר את כל השחקנים בסרט וכולם מקסימים. את ג'ק יוסטון פגשתי פעם ראשונה על הסט ברומא, אבל עם מורגן פרימן כבר עבדתי בעבר, בסרט שעומד לצאת בקרוב לאקרנים והוא נקרא 'The Last Knights'. הוא צולם לפני שנה וחצי והוא עומד לצאת ממש בקרוב. אפילו לא ראיתי אותו כי הוא נתקע בעריכה. זה סרט נפלא. אני משחקת תפקיד ראשי ומגלמת את אשתו של קלייב אוון״.

לפני כשנה פגשתי את זורר באחד מביקוריה החטופים בישראל, היא עדכנה שיש דברים על הפרק, אך סירבה לחשוף אותם. מאז לוהקה לתפקיד הנחשק ב״בן חור״ שמצטרף לעשייה עשירה בשנים האחרונות, כמו צילומים לסרט ״Last Days in the Desert״ לצדו של יואן מקגרגור, וצילומים לסדרת הטלוויזיה ״רייק״, הופעות בסרטים מדוברים כמו ״מלאכים ושדים״ עם טום הנקס ו״איש הפלדה״.

זה עתה סיימה את הצילומים לסדרה ״דרדוויל״, שצפויה לעלות לשידור בארצות הברית החודש, ושם תגלם את דמותה של ונסה מריאנה, לצדו של כוכב התוכנית צ׳ארלי קוקס, שיגלם את גיבור־העל דרדוויל. ״זאת בהחלט שנה מוצלחת עבורי״, היא מודה, ״התבשלו המון דברים במקביל. בסוף הצלחתי להסתדר עם כמה פרויקטים במקביל״.

זורר ובעלה גלעד לבנדובסקי הביאו לעולם את בנם ליעד בפברואר 2005. כשהשחקנית הבינלאומית נשאלת אם סגרה את הבאסטה, אף שהתשובה כמעט ידועה מראש לאור גילה, היא צוחקת ומשיבה: ״לא יודעת. יש לי מחשבות על זה. עוד לא הגעתי להחלטה. אף פעם לא רציתי משפחה גדולה, אבל אני גם לא עושה החלטות. החיים התגלגלו בצורה מסוימת, אני מרגישה מאוד שלמה ומלאה, לא חסר לי כלום. הילד שלי מהמם וממלא אותי בכל דרך אפשרית. למרות שכן הייתי שמחה אם הייתה לי ילדה״.

״כן, אולי אני אאמץ. גילה אלמגור לימדה אותי -בחיים אל תגידי 'בחיים לא'. למילה שלנו יש המון כוח בעולם הזה. לכן למה שאני אפיל את עצמי בתשובה של כן או לא. אני אשאיר את זה פתוח״.