"קלולס", הסרט שהפך לקאלט, חוגג בדיוק היום 20 שנה ליציאתו לאקרנים ד הנה עשר עובדות שאולי לא ידעתם על קומדיית הנעורים הטובה ביותר של הניינטיז, שהביאה לחיינו את אלישיה סילברסטון
יש שתי דרכים לדעת אם סרט קולנוע נחשב להצלחה: הדרך הראשונה והברורה מאליה נמדדת כמובן בקופות. כשסרט מצליח להכפיל, לשלש ואפילו יותר את תקציב ההפקה שלו, או במקרים מסוימים לנפץ שיאי מכירות ולהגיע לסכומים של עשרה אפסים, לאף אחד אין ספק שמדובר בלהיט שייצרב בתודעה הקולקטיבית לעוד תקופה ארוכה. אבל זה ממש לא המקרה של רוב הסרטים, אפילו לא אלה שנעשים בצמרת הוליווד, עם השמות הגדולים ביותר בכל התחומים. דרך נוספת להכתיר את הסרט כהצלחה יכולה להימדד רק עם הזמן - כשמביטים עליו ברטרוספקטיבה, מגלים שהוא אולי לא היה בלוקבאסטר, אבל הוא הפך לקאלט ולחלק בלתי נפרד מחייהם של אלה שהיו בני נוער כשהוא רק יצא לאקרנים.
זה בדיוק המקרה של ״קלולס״, קומדיית הנעורים מ־1995 שנכתבה בהשראת הספר ״אמה״ של ג׳יין אוסטין. בשלב הזה ״קלולס״ כבר נחשב לאחת הקלאסיקות של שנות ה־90 ובעיקר - לסרט קאלט. ״קלולס״, שעלה לאקרנים ב־19 ביולי 1995, הכניס בסך הכל 56 מיליון דולר בקופות, אבל המורשת שלו ממשיכה להתקיים עד היום. סיפורה של שר הורוביץ (אלישיה סילברסטון), הטינאייג׳רית העשירה, הפופולרית והמפונקת, החיה בבית עם אביה האלמן, בת הזוג החדשה שלו ואחיה החורג, ג׳וש (שבו היא למעשה מאוהבת), שהחליטה לאמץ לעצמה חזות של אדם אכפתי, אינטלקטואלי ועוזר לזולת ולכן מחליטה לעשות מייקאובר לנערה החדשה בבית הספר, טאי (ברי-טני מרפי המנוחה) ובאופן כללי לשפר את חייהם של כל הסובבים אותה. הסרט היה חדשני באופנה שהציג, השפה שלו (לנצח נודה לו על הביטוי as if!) ואפילו במכשירים הסלולריים הקטנים (באופן יחסי) והמגניבים, שאז נחשבו לפסגת הטכנולוגיה. ההצלחה המסחררת הובילה ליצירת סדרת טלוויזיה וסדרת ספרים, אבל אף אחת מהן לא הצליחה להגיע למעמד קאלט כמו הסרט המקורי.

קשה להאמין ש־20 שנה עברו מאז ש״קלולס״ הגיח לחיינו, אבל זה לא מאורע שאפשר להתעלם ממנו. אז הנה עשר עובדות שאולי לא ידעתם על הסרט ששינה את הנעורים של כולנו, בערך: 
1. יחסי האחים החורגים נכתבו בהשראת סבה וסבתה של התסריטאית: 
אחת ממערכות היחסים המשמעותיות בסרט היא זו שנוצרה בין שר ואחיה החורג ג׳וש (פול ראד). אחרי שהם לא מפסיקים לבטא את התיעוב ההדדי שהם רוחשים זה לזה, בסוף הסרט הם מתוודים באהבתם זה לזה ומתנשקים. תסריטאית ובמאית הסרט, איימי הקרלינג, הסבירה שהרעיון נולד ממערכת היחסים של סבה וסבתה, שהיו אחים חורגים שהתאהבו. ״כשהייתי ילדה, כל מה שסבתא שלי עשתה היה להתלונן על אחיה החורג״, סיפרה הקרלינג. ״אחר כך היא התחתנה איתו. הם הכירו כשהיו נערים והם היו כל כך תלותיים וכל כך כעוסים זה כלפי זה. זה הצחיק אותי מאוד והיה נראה לי מספיק משוגע כדי להיכנס לסרט״.

מתיעוב לאהבה. סילברסטון וראד. צילום: באדיבות יס
 
2. אלישיה סילברסטון לא הפסיקה להירדם על הסט:
כל מי שצילם סצנות משותפות עם סילברסטון, סיפר בהמשך שהיא הייתה מסוגלת להירדם בין הטייקים השונים, גם אם לכמה דקות בכל פעם. אפילו בסצנת המכונית המפורסמת, שבה היא הייתה צריכה לנהוג. השחקן רון אורבך, שהשתתף בסצנה הזו, סיפר: ״אלישיה ישבה במושב הנהג, העיניים שלה היו עצומות והיא נראתה כאילו היא ישנה. ברגע שקראו 'אקשן', העיניים נפקחו, היא אמרה את המשפט שלה, צעקו 'קאט', והיא חזרה לישון״.
3. החצ׳קונים של אלישיה סילברסטון חוללו דרמה על הסט: 
כמו כל טינאייג׳רית טיפוסית, גם סילברסטון, שהייתה בסך הכל בת 18 בזמן צילומי הסרט, סבלה מפצעונים וחצ׳קונים, אלא שהאיפור הכבד של הסרט רק החמיר את מצבה, בעיקר מכיוון שלא הקפידה להסיר אותו כראוי בסוף היום. העניין חולל לא מעט דרמה על הסט, משום שצוות האיפור נאלץ לעבוד קשה במיוחד כדי לטשטש את הפצעונים וכעסו עליה על כך שלא טיפלה בעור כראוי.
4. מעצבת התלבושות נמנעה משימוש בשחור, בכוונה:
אחת ההשפעות המרכזיות של הסרט הייתה בתחום האופנה והסטיילינג. דור שלם הצטייד בעפרונות עם כדורי פרווה קטנים בקצה, תודות למונה מיי, המלבישה הראשית. מתברר שהיא נמנעה מלהלביש את הדמויות בשחור: ״רצינו דמויות רעננות ונמרצות. היו אולי שלושה פריטים שחורים על הסט״, היא סיפרה. חוץ מזה, הקפידו גם שהסגנון לא יהיה פרובוקטיבי בשום דרך. ״הסגנון של קלולס היה כיפי, נטול דאגות. למושג 'זנותי' לא היה שום קשר לזה״, הסבירה הקרלינג.
5. טארה ריד כמעט הופיעה בסרט:
אבל לא כי היא לוהקה לאחד התפקידים, אלא משום שהיא פשוט קפצה לבקר אותם, בדיוק בזמן שצילמו את סצנת מסיבת הבריכה. אף אחד לא ממש ידע מה היא עשתה שם או את מי היא באה לבקר, אבל כך או כך, היא נשארה מאחורי המצלמות.
6. אחד מזוגות הניצבים במסיבת הבריכה התחתן במציאות:
הקרלינג סיפרה שבזמן בימוי סצנת מסיבת הבריכה, אנשי ההפקה הציעו לשני ניצבים שלא הכירו זה את זה, ״בחור חמוד ובחורה חמודה״, לדבריה, לגלם זוג שמתמזמז בבריכה. השניים הסכימו ואפשר לראות אותם בסרט. ״שנים אחר כך, הלכתי במלרוז ופתאום נתקלתי בהם. הם סיפרו לי שאחרי הלילה ההוא הם התחילו לצאת, התאהבו והתחתנו״.
7. פול ראד כמעט מת בתקופת הצילומים: 
וזה אפילו קרה ערב לפני צילומים של אחת הסצנות המרכזיות בסרט - מסיבת ה-Bosstones. ראד יצא לארוחת ערב עם חברים וכשעזב את המסעדה, במגרש החניה, זינק עליו אדם, הצמיק אקדח לראשו ודרש שייתן לו כסף. ״הוא אמר לי: 'אתה לא חושב שזה אקדח אמיתי?'״, סיפר ראד בראיון. ״הוא היה על משהו, סם כלשהו, והוא ירה באקדח מאוד קרוב לראש שלי. אני רק זוכר שראיתי את זה מזווית העין שלי וידידה שהייתה איתי ברחה פנימה כדי לקרוא לשוטרים שראינו בתוך המסעדה. עד שהם באו זה כבר היה מאוחר מדי. הם ניסו לתפוס אותו אבל לא הצליחו״. השודד ברח עם התיק של ראד, שהכיל דיסקמן (בכל זאת, שנות ה־90) ותסריט של הסרט.
8. התיכון בסרט נקרא על שם הבחור שאיתו יצאה התסריטאית: 
בזמן צילומי הסרט, הקרלינג יצאה עם השחקן ברונסון פינצ׳וט (״קרובים רחוקים מאוד״) ולכן היא קראה לתיכון בסרט Bronson Alcott High School. השם המלא הוא גם שמו של דמות האב בספר ״נשים קטנות״, שהוא דמות אהובה במיוחד על התסריטאית.
9. השחקנית אליסה דונובן רצתה שהבובה שלה תיראה מציאותית יותר: 
היא גילמה את אמבר, הנמסיס של שר, שהייתה מפונקת לא פחות ממנה. אחרי ההצלחה שנחל הסרט, כשיצאו לאור בובות ברבי של הדמויות, היא פנתה לחברה שייצרה את הבובות וביקשה שאת הבובה שלה יעצבו באופן קצת יותר אנושי, ופחות כמו ברבי. עד היום דונובן היא פעילה למען דימוי גוף חיובי ונגד אנורקסיה.
10. התסריט קיבל שבחים מארגון הלהט״ב האמריקאי:
אם הספקתם לשכוח - מושא אהבתה הראשון של שר בסרט הוא כריסטיאן (ג'סטין ווקר), עד שהיא לבסוף מבינה שהוא גיי, אבל במקום לעשות מזה סיפור, היא פשוט משלימה עם זה וממשיכה הלאה, והוא הופך לחבר טוב שלה וגם מציל את חייה של טאי כשהיא מאוימת על ידי בריונים. בארגון הלהט״ב ה-GLAAD היו מאוד מרוצים מהייצוג הגאה בסרט ושלחו לתסריטאית מכתב הוקרה. ״הם היו שמחים שהוא עשה דבר מאוד הירואי, ולא סתם הפך למלווה החדש בשופינג״, סיפרה הקרלינג.