היי ג'אד: ראיון מיוחד עם מלך הקומדיות האמריקאיות ג׳אד אפאטו
הוא היה שותפו לדירה של אדם סנדלר, כתב בדיחות לרוזאן בר, הפיק קומדיות שהפכו ללהיטי ענק, גילה את סת' רוגן ואת לנה דנהאם, ועכשיו מביים לראשונה בחייו. קבלו את מלך הקומדיות האמריקאיות
חגית גינזבורג
בליל שלישי האחרון הבמאי והמפיק ג׳אד אפאטו עשה סטנד־אפ לראשונה בחייו. כיאה לאושיה הוליוודית במעמדו, זה לא קרה במועדון סטנד־אפ אפלולי מול 15 אנשים - זה קרה בתוכנית הלייט נייט ״טונייט שואו״ עם ג׳ימי פאלון. וכמו שאפשר היה לצפות - הוא עשה את זה כמו גדול, כולל חיקוי מדויק של ביל קוסבי ומשפט כמו ״אני מבסוט מהעם היהודי בימים אלה, אנחנו מצליחים לא להסתבך עם אף אחד, לא אכפת לנו אפילו שמאיירים אותנו או את האלילים שלנו. במילא כל ציור מדויק של יהודי נראה כמו תעמולה נאצית״.
אפאטו משתכשך בימים אלה בבריכה החמימה והמלטפת של אהדת המבקרים והקהל. זה קורה בזכות הסרט החדש שביים, ״אסון מהלך״, שכתבה איימי שומר - אולי השם הכי חם כרגע בארצות הברית - והיא גם מככבת בו. אפאטו היה זה שעודד את שומר לכתוב סרט וליווה אותה לאורך כל התהליך. כשרואים אותו מבצע סטנד־אפ, אפשר להבין איך מהחיבור בינו לבין שומר נולד סרט מצחיק כל כך, שגרם לגרדיאן הבריטי לכתוב ״הסרט החדש של ג'אד אפאטו הוא מחוספס בקצוות, אבל המיקוד שלו בגיבורה נשית מרענן ז׳אנר שהיה זקוק לשינוי באופן נואש״.
תחושות הבטן שלי
גם אם מעולם לא שמעתם את שמו (״אם כבר מישהו עובר מולי ברחוב ומזהה אותי, והוא שואל אותי אם אני ג'אד אפאטו, אני עונה 'לא' ואז הוא אומר 'אה, אוקיי' וממשיך ללכת״), אפאטו כבמאי וכמפיק אחראי לכמה מהתופעות התרבותיות הגדולות של השנים האחרונות. הוא זה שביים סרטים כמו ״בתול בן 40״, ״הדייט שתקע אותי״ ו״אנשים מצחיקים״ - שבזכותם הוא הרוויח את הטייטל ״מלך הקומדיות״. הוא הפיק עשרות סרטים מצליחים נוספים, מ״אל תתעסק עם הזוהן״ ועד ״פיינאפל אקספרס״ ו״סופרבאד״. חוץ מחוש קומי מפותח, שתורם רבות לכישוריו כמפיק ובמאי, יש לו גם עין חדה לכישרונות נשיים וכר, לפני כמה שנים, הוא צפה בסרט סטודנטים קטן שיצרה צעירה בשם לנה דנהאם, שלה אותה מהתהומות הסטודנטיאליים והפיק לה את הסדרה ״גירלז״, שהפכה ללהיט ומצלמת בימים אלה את עונתה החמישית.
גם את שומר, קומיקאית וסטנדאפיסטית, אפאטו גילה במקרה. בראיון ל״מעריב השבוע״ הוא מספר ששמע אותה לפני ארבע שנים בראיון לתוכנית הרדיו הפופולרית של הווארד סטרן, בעודו בדרך למשרד, ולא יכול היה לצאת מהאוטו, גם הרבה אחרי שהגיע ליעד. ״לא הכרתי את הסטנד־אפ שלה כל כך טוב באותו הזמן, אבל שמעתי את התוכנית של סטרן, היא התראיינה שם במשך שעה״, הוא מספר. ״זה היה כל כך מעניין שפשוט נשארתי לשבת במכונית שלי במגרש החניה מחוץ למשרד שלי, כדי שאוכל להאזין עד הסוף. היא דיברה על מערכות היחסים שלה ומה היו המכשולים שלה בדרך לאושר. היא דיברה על אבא שלה, שחולה בטרשת נפוצה, ואיזה אתגר זה היה בשבילה. ואת כל זה היא סיפרה בדרך מאוד מצחיקה. הבנתי שיש לה סיפורים מעניינים לספר וחשבתי לעצמי שהיא צריכה לעשות סרט. היא מספרת סיפורים מדהימה. הרגשתי שהתסריט שלה יוכל להיות יותר פגיע ורגיש מהסטנד־אפ שלה, אז התקשרתי אליה והצעתי שנעבוד יחד. בהתחלה היא כתבה תסריט שונה לגמרי, שהיה רעיון מעולה, אבל הרגשתי שהסרט הראשון שלה צריך להיות מבוסס על משהו יותר אישי. דיברנו על החיים ומערכות היחסים שלה וככה נולד 'אסון מהלך'״.
בסרט, שומר מגלמת עיתונאית במגזין גברים (גם לדמות שלה קוראים איימי), רווקה בת 30 פלוס שמתנגדת נמרצות למונוגמיה, יוצאת עם כמה גברים במקביל, סובלת מהתמכרות קלה לאלכוהול ובאופן כללי, מנפצת את כל המוסכמות של הקומדיות הרומנטיות האמריקאיות. אבל אז, כמו בכל קומדיה רומנטית אחרת, היא פוגשת גבר שמערער את תפיסת עולמה (כוכב ״סטרדיי נייט לייב״, ביל היידר המצוין) והדברים מתחילים להשתנות. הסרט עמוס בהופעות מפתיעות, כמו למשל של כוכב ה-NBC לברון ג'יימס, שמפגין כישורי משחק מרשימים, ואפילו השחקנית המוערכת טילדה סווינטון, בתפקיד בלתי אופייני בעליל, של עורכת המגזין הנרקסיסטית והאיומה.
״איימי ואני דיברנו על הסרט הזה במשך הרבה זמן, ורק אחר כך היא התחילה לכתוב״, הוא מספר. ״ברגע שהיא הגישה 30 עמודים, הבנתי שהיא גם כותבת נהדרת, במיוחד בשביל מישהי שלא כתבה תסריט לפני כן. היה ברור מהרגע הראשון שהיא מבטאת קול חדש. יש לה אבחנות נהדרות ובדיחות מדהימות, אבל היא גם כותבת בדרך מחממת לב. זו הייתה חוויה לעבוד איתה ולא רציתי שהיא תיגמר״.
מתוך הסרט "בתול בן 40". צילום: באדיבות yes
מה גרם לך להחליט לביים את הסרט הזה, ולא רק להפיק אותו?
״בדרך כלל, אני פשוט יודע כשמישהו יכול להיות יותר מתאים כבמאי לפרויקט שאני מפיק. ככה זה היה למשל כשעבדתי על 'סופרבאד' ו׳פיינאפל אקפסרס'. היה לי אינסטינקט שמישהו אחר יעשה עבודה טובה יותר כבמאי ממני. עם 'אסון מהלך', לעומת זאת, חשבתי שאני ואיימי באמת נוכל להיות מסונכרנים ורציתי ללכת בעקבות תחושת הבטן שלי״.
תביא את לברון
אפאטו בן ה־48 נולד וגדל בניו יורק, בן למשפחה יהודית. אמו עבדה במועדון סטנד־אפ והוא העריץ סרטי קומדיה ואת סטיב מרטין. בגיל 17 החל לעשות סטנד־אפ ולאחר מכן נרשם ללימודי תסריטאות. הוא היה שותפו לדירה של אדם סנדלר וכתב בדיחות לרוזאן בר. בתחילת שנות ה־90 החל לעבוד עם קומיקאים כמו בן סטילר (וזכה בפרס האמי על כתיבה לתוכנית ״המופע של בן סטילר״ ברשת פוקס). הוא כתב והפיק את התוכנית ״המופע של לארי סנדרס״ עד שנת 98' וקיבל עליה שש מועמדויות לאמי. הוא שימש כתסריטאי בסרטים כמו ״כייבל גאי״ ו״זמר החתונות״ (בכיכובו של שותפו לדירה לשעבר, אדם סנדלר), ומשם נסק לקריירה מוערכת שכוללת גם את ״הכל יחסים״ בכיכובה של אשתו, לזלי מאן. ״אסון מהלך״ הוא למעשה הסרט הראשון שאפאטו ביים, אך לא כתב.
אפאטו ידוע כבמאי וכמפיק שאוהב לתת לאנשים את ההזדמנויות הגדולות הראשונות שלהם. כך למשל, סת' רוגן חייב לו את הקריירה ככוכב קולנוע, אחרי שאפאטו זיהה פוטנציאל רציני בשחקן השמנמן והחביב ונתן לו את התפקיד הראשי ב״הדייט שתקע אותי״. את אותו הדבר אפשר לומר על לנה דנהאם וגם, כמובן, על שומר, שעד עכשיו הייתה מוכרת כקומיקאית בעלת תוכנית טלוויזיה מצליחה משלה.
״תמיד מפחיד לעשות סרט עם מישהו שלא גילם את התפקיד הראשי קודם לכן, אבל זה גם החלק שאני הכי אוהב״, אומר אפאטו. ״אני חושב שמרגש לשתף פעולה עם מישהו בתפקיד הראשי הראשון שלו, לעבוד יחד על איך זה ייראה ואיך זה יעבוד. באופן מסוים, אתה זוכה לעצב את פרסונת המסך הגדול שלהם. כשאתה עובד עם שחקנים שמככבים בסרטים כבר שנים, הם פחות או יותר סיימו להתעצב. עם איימי ואחרים הייתה לי הזדמנות לעבוד בסרטים המוקדמים שלהם, כמו סטיב קארל וסת' רוגן. וגם, כשאתה עובד עם אנשים צעירים, הם כל כך נלהבים. הם יעבדו קשה יותר מכל אחד על הסרט שאמור להיות הפריצה הגדולה שלהם. הם יודעים שאולי לעולם לא תינתן להם עוד הזדמנות כזו״.
איך הצלחתם לגרום ללברון ג׳יימס להסכים להשתתף בסרט?
״ביל (היידר - ח״ג) סיפר שכשלברון הנחה את 'סטרדיי נייט לייב' הוא היה ממש נהדר ומאוד מצחיק. איימי כתבה אותו לתוך התסריט אבל לא חשבה שהוא באמת יסכים לעשות את זה. התקשרתי לסוכן שלו, שאמר שלברון מאוד רוצה לנסות לשחק, אז קבענו לאנץ' והצגנו בפניו את הרעיון. הוא ממש צחק מזה. יצרנו מעין גרסה ביזארית כזאת של לברון ג'יימס, דמות מאוד קמצנית ואובססיבית לגבי מערכות היחסים של החבר הכי טוב שלו. הוא הגיע לסט מאוד מוכן וזה היה כאילו יש לנו עוד קומיקאי על הסט, לא כאילו יש לנו אתלט שאתה מנסה לגרום לו לשחק״.
היה לך מוזר לביים סרט שלא אתה כתבת?
״להפך. אהבתי את העובדה שהיא כתבה את זה, כי אז יכולתי לישון בלילה ולא להיות מודאג לגבי תיקונים של טקסטים. יכולתי פשוט להגיד 'היי איימי, הסצנה הזו לא עובדת, היא צריכה להיות יותר מצחיקה, אני הולך לתפוס תנומה'. והיא הייתה עובדת על זה, ואני נהניתי להיות חלק מהתהליך. חוש ההומור שלה הוא גם שונה משלי, אז אני מנסה לאמץ את הסגנון שלה וזה כיף בשבילי. כשאני מביים דברים שאני כתבתי, ושהם יותר עלי, אני יכול להופיע בבוקר ופשוט למחוק לגמרי סצנה. עם איימי, ידעתי שהיא רוצה לצלם סצנה מסוימת והיה לה אכפת ממנה, אז אני פשוט עבדתי קשה בלביים אותה הכי טוב שיכולתי״.