עפנו עליו: כל מה שלא ידעתם על סרט הפולחן "אהבה בשחקים"

כך זה קרה: עלילת הסרט "אהבה בשחקים", או בשמו המקורי, "טופ גאן"

הסרט מתחיל בשני חברים, פיט מיצ'ל, המכונה "מווריק" (טום קרוז, טייס), וניק בראדשו, הלא הוא "גוס" (אנתוני אדוארדס, נווט), שמסתבכים בקרב ומניסים מטוסי אויב, ותוך כדי כך גם מצילים את חברם קוגר. בעקבות התקרית נשלחים השניים להתרענן ב"טופ גאן". בערב הראשון מווריק מתחיל עם בחורה נאה ביותר בבר המקומי, שרלוט בלאקווד, המכונה "צ'רלי" (קלי מקגיליס), רק כדי לגלות למחרת, לתדהמתו, שהיא המדריכה שלו בקורס.

לאורך הסרט מווריק ממשיך לבנות את תדמיתו כפרחח אווירי שחצן ורב קסם, שמחולל תעלולים ותמרונים וסופג, איך לא, נזיפות, אך גם מתוודה כיצד אביו המת נעלם בקרב אווירי וזוכה בלבה של צ'רלי. גוס, לעומתו, הוא איש משפחה. במהלך הסרט נאלץ מווריק להתמודד עם אירוע טרגי, כאשר גוס נהרג בזמן תרגול משותף שלהם.

מווריק האבל מחליט לנטוש את טופ גאן (ואת צ'רלי), אך מפקד בית הספר חושף את גבורתו של אביו, שהפיל שלושה מטוסי אויב, ומשכנע אותו להישאר.
ואיך זה נגמר? מווריק הוא גיבור. הוא חייב להיות גיבור. בדקות האחרונות של הסרט הוא מוזעק לקרב מול מטוסי מיג, חווה טראומה, אך מתגבר על פחדיו ומפיל ארבעה מטוסים בעצמו, זוכה בתשואות חבריו לקורס וגם בבחורה. השניים, מווריק וצ'רלי, מתאחדים באותו בר שבו נפגשו בערב הראשון. 

הפרטים הקטנים מאחורי סרט הפולחן

“טופ גאן” הוא שמו של בית הספר לטיס קרבי בארצות הברית, או כפי שהוא מכונה: “תוכנית ההכשרה הטקטית לטיסה קרבית של צי ארצות הברית”. הוא הוקם ב־1969 במסגרת הפקת לקחים מביצועי הטייסים של הצי האמריקאי במלחמת וייטנאם, וממוקם כיום בפאלון, הבסיס האווירי של הצי, אי שם במדינת נבדה. כל מחזור לימוד בטופ גאן נמשך שישה שבועות, בהשתתפות 24 צוותי טיסה. שיטת האימון העיקרית בבית הספר: צוותי אוויר אמריקאיים נאלצים להתמודד מול "צוותי אויב" של המדריכים. יחסי ההפלות מול מיגים של צבא צפון וייטנאם לפני הקמת טופ גאן - 1:3.7; ואחרי - 1:13.

הסרט “אהבה בשחקים” הופק בתקציב פעוט יחסית של 15 מיליון דולר (משרד ההגנה האמריקאי השתתף במימון). עד כה הוא הכניס למעלה מ־350 מיליון דולר.

הסרט הוקרן לראשונה לפני 30 שנה, ב־16 במאי 1986. בעקבותיו נהרו אלפי צעירים אמריקאים להתנדב ולשרת בצי (זינוק של לא פחות מ־500%!), שנראה על המסך כל כך אטרקטיבי. בסתר לבם אולי קיוו גם לפגוש שם את צ’רלי.

בבסיסי חיל האוויר הישראליים, באותן שנות ה־80 העליזות (ומן הסתם גם אחר כך), היה “אהבה בשחקים” אחד משני הסרטים הכי נצפים על ידי טייסינו האמיצים. הסרט האחר שבו הכי אהבו לצפות: “מציצים”.

שיר הנושא מתוך הסרט, Take My Breath Away, של להקת ברלין, יצא לאור ב־15 ביוני, בדיוק חודש אחרי הסרט, והיה ללהיט חובק עולם שהגיע למקום הראשון בבריטניה ובארצות הברית (וגם בהולנד, בבלגיה ובאירלנד) ומכר מיליון ורבע עותקים.  הוא היה גם הלהיט האחרון של הלהקה.

כמעט עשר שנים לפני כן סולנית ההרכב, טרי נאן, כשלה באודישן לתפקיד הנסיכה ליאה בסרט הראשון בסדרת "מלחמת הכוכבים".

השיר הולחן ועובד על ידי המפיק האיטלקי־גרמני האגדי ג'ורג'יו מורודר, שהפך את דונה סאמר למלכת הדיסקו במחצית השנייה של שנות ה־70. מורודר חיבר לפני כן את פסקול הסרט “אקספרס של חצות” (שעליו זכה באוסקר), היה מעורב ב”פלאשדאנס”, וגם כתב (יחד עם דבי הארי) את Call Me, הלהיט הכי גדול של להקת בלונדי, שיר הנושא לסרט “ג’יגולו אמריקאי” (בכיכובו של ריצ’רד גיר), שהיה התקליטון הנמכר ביותר בארצות הברית ב־1980.

הרולד פאלטרמייר הגרמני, שהלחין את פסקול הסרט עם הגיטריסט סטיב סטיבנס, זכה עליו בפרס הגראמי. הפסקול זכה להצלחה עצומה ושהה בראש מצעד המכירות בארצות הברית לכל אורך קיץ 86’.

כשהסרט יצא לאקרנים, טום קרוז (מווריק) היה בן 24. זה היה סרטו השביעי בחמש שנות מסך ראשונות ודי צולעות. סרטו השישי (והכושל) היה “אגדה”, שביים רידלי סקוט (“בלייד ראנר”), אחיו של במאי “אהבה בשחקים”, טוני סקוט. “אהבה בשחקים”, עוד יתברר בהמשך, היה הסרט החשוב בחייו והוא זה שהפך את קרוז לאחד הכוכבים הגדולים והעשירים בהוליווד בשלושת העשורים האחרונים. מעניין מה חושב על כך מתיו מודין, שסירב לתפקיד בטענה שהסרט הפטריוטי, ששיקף בצורה מושלמת את עידן רייגן הרפובליקני־לאומני, נוגד את תפיסת עולמו הפוליטית.