"שלא יצלם אותי!": הצלם הישראלי של הוליווד חושף את כל הסודות

הכל התחיל בפרוטקציה, מודה יוני המנחם (75), צלם הסטילס מספר אחת בקולנוע הישראלי, שאתמול העביר בטקס חגיגי את אוסף התצלומים הענק שלו לסינמטק תל אביב. דודו, שהיה ממנהלי הסינרמה בתל אביב, ניצל את קשרי העבודה שלו עם הקולנוען יורם גלובוס כדי להמליץ לו על אחיינו, אז עובד מתוסכל בחברת ביטוח וצלם חובב.

כך, לגמרי במקרה, ללא כוונת מכוון, החל ב־72' את הקריירה העשירה שלו כצלם סטילס בסרט "הבית ברחוב שלוש" בהפקת גולן־גלובוס. "מי שלימד אותי את העבודה היה במאי הסרט, משה מזרחי, שלקח אותי תחת חסותו וגם נתן לי להבין שמעל צלם הסטילס יש את הצלם האמיתי של הסרט", הוא מציין.

אחרי שהשתפשף בכמה סרטים ישראליים, חנך המנחם ב־76' את הקריירה הבינלאומית שלו עם "ונדטה" ו"אקדחו של אלוהים", שני מערבוני ספגטי בכיכובם של ליף גארט ולי ואן קליף, שגולן־גלובוס הפיקו עם גורמים מחו"ל. "ההבדל בין הסרטים האלה לסרטים הישראליים היה כמו בין יום ולילה", הוא מעיד. "חודשיים של צילומים בתנאי שטח באילת עם שחקנים זרים, מקצוענים לכל דבר, שאסור היה לטרטר אותם והם נתנו השראה לשחקנים המקומיים".

"למה הוא מצלם פה?"

כאן אנחנו מפליגים עם המנחם במנהרת הזמן ויוצאים עמו למסע בין כוכבים. מתחילים עם שלי וינטרס, כוכבת "הקוסם מלובלין", סרטו של מנחם גולן: "אחרי שכבר צילמתי אותה בסט בברלין והתיידדנו, היא שאלה פתאום את גולן - 'למה הוא מצלם פה? מי זה? שלא יצלם אותי!' מנחם לא נבהל ממנה. 'צלם!', הוא הורה לי. אחרי הטייק היא ניגשה אלי ואמרה - 'שלום, יוני, מה שלומך? איזה יופי שאתה פה'".

עוברים לאינגריד ברגמן, כוכבת סרט הטלוויזיה "גולדה". "זו שחקנית אגדה", מתפעם המנחם. "תחילה מצאתי את עצמי בפאניקה מול השחקנית שכיכבה עם המפרי בוגרט ב'קזבלנקה', אבל התיידדנו מהר. היא ביקשה שאבוא לצלם אותה בקרוון שלה, כשאיפרו אותה, וכמי שהייתה מאוד חולה, עם יד נפוחה וחבושה, ביקשה שאת התמונה הזה אפרסם רק אחרי מותה. היא הייתה נהדרת. הייתי הגבר היחיד בעולם שהיא הזמינה לארוחת ערב והוא לא בא.

התבלבלתי בשעה, ולא רק שסלחה לי, אלא גם העניקה לי את הספר על חייה עם הקדשה. קירק דאגלס התגלה בצילומי סרט הטלוויזיה 'זיכרונות אהבה' כיהודי טוב", מציין המנחם. "הוא פטפט קצת בעברית והיה לבבי באופן מיוחד. אם איש צוות ביקש להצטלם איתו, ישר דאגלס היה מתחבק איתו ותופס פוזה עם המצולם. ברוק שילדס הגיעה ב־82', בגיל 17, לצילומי הסרט 'סהרה' מלווה באמה, טרי, ששמרה עליה. מדי ערב הייתי צריך להתייצב אצלה במלון באילת ולהראות לאמה מה צילמתי. הרוב הלך לפח ענק שהיה בחדר. 'אני רוצה את הכי טובות', אמרה".

"כשמצאתי את עצמי בפנסילבניה מול רוברט מיצ'ם, בצילומי הסרט 'מאהביה של מריה', שביים אנדריי קונצ'לובסקי, ישר ראיתי בדמיוני את הסרט 'נהר האבדון' שבו מיצ'ם כיכב מול מרלין מונרו. שברתי את הראש מה אני יכול לחדש בצילום שלו, אחרי שעבר הכל. כשהגיע להסרטה עטור זקן, הבנתי שיהיה לי צילום שאף אחד לא צילם לפניי. ואילו רוק האדסון, ששיחק עם מיצ'ם אחר כך ב'השגריר', התגלה כחובב תשבצים מושבע. איש לא יכול היה לשער שהגבר המרשים הזה, ימות בתוך זמן קצר מאיידס".

"נורא מפונקת"

"שרון סטון, שכיכבה עם ריצ'רד צ'מברליין בסרט 'מכרות המלך שלמה', שצולם בזימבבואה, לימדה אותי מה זה להיות אמריקאי". המנחם שולף כוכבת נוספת. "היא הייתה נורא מפונקת ומלאת טענות על כל העולם - הפוך מהיום. סטון התעקשה שאצלם אותה לפרסומת שלה, ולשם כך באה ביום החופשי שלה מצילומים במיוחד לאתר ההסרטה, שהיה מרוחק מהמלון. צילמתי אותה על סלע כשהיא אוחזת גור נמרים. התמונות האלה רצו אחר כך בכל העולם".

לטום הנקס, שבא הנה כדי לככב ב"אהבה גנובה", סרטו של משה מזרחי, הייתה בצילומים בעיה של סנטר כפול. אם הנקס הצעיר ידע לצחוק על עצמו, מייקל וינר, במאי הסרט "פגישה עם המוות", בכיכובם של ג'ון גילגוד ופיטר יוסטינוב, התגלה לדברי המנחם כטיפוס מאוד לא נחמד. "אפטר אותך!', איים עלי כשראה את הצילומים שלי", נזכר המנחם. "כשהתעניינתי במה חטאתי, טען שלא צילמתי אותו מספיק. גילגוד ויוסטינוב לא השתגעו עליו, ועם לורן באקול היו לו התכסחויות מילוליות".

וסילבסטר סטאלון? "עוד רשע", הוא אומר. "הוא פיטר אותי מהסרט 'רמבו 3', לא לפני שצילמתי אותו נוטף אקשן, והתמונה זכתה לפרסום בינלאומי. התברר שהיו לו הטבח שלו, הספר שלו, המלבישה שלו וגם הצלם שלו, שעברו איתו מסרט לסרט. בכל זאת, הספקתי לצלם בחלק מהסרט והוזהרתי לא לצלם אותו מצד שמאל, כי חסר לו איזשהו עצב בלחי, גם לא לצלם אותו ליד סלע, פן יראו שהוא נמוך. בקיצור, הייתה אווירה די מגעילה בסט, ובכל יום הוא זרק מישהו".

אם נדלג על פיטר אוטול, כוכב 'לורנס איש ערב', שבסרט "המטבע השביעי", בבימוי דרור צורף, היה לו חם בצילומים במדבר יהודה, ונהג לקבל את הבאים לקרוון שלו לבוש בתחתונים, נחתום במלאני גריפית', שכיכבה מול שייקה אופיר בסרטו של ויקטור נורד, "הגן".

"זו הייתה חתיכת קוריוז", משחזר המנחם. "לצילומי 'הגן' הגעתי ישר מצילומי הסרט 'משפחת צנעני' ומצאתי מול העדשה בת 17, שהצטלמה כל הסרט בעירום מלא, מה שלא הזדמן לי בשום סרט".

המנחם נהנה כעת ממנוחת הלוחם שלו. גילה אלמגור, כוכבת "הבית ברחוב שלוש", כיכבה אשתקד גם בסרט האחרון שצילם, "ציפורי חול", בבימוי אמיר וולף. "התנתקתי", מציין המנחם, שלדבריו לא היסס לתרום את האוסף האדיר שלו לסינמטק. "אני לא מרגיש לרגע געגוע לסרטים".