"הסנדק", "אפוקליפסה עכשיו" וגם סרטים זוועתיים: פרנסיס פורד קופולה חוגג 80

"הסנדק" היה הסרט הרווחי ביותר של שנת 1972 ולמשך זמן מה "הסרט הרווחי ביותר אי־פעם". הוא זכה בשלושה אוסקרים (כולל הסרט הטוב ביותר) והיה מועמד לשבעה נוספים. מבין כל הקאסט, מרלון ברנדו, שלוהק לתפקיד ויטו קורליאונה - אב המשפחה - היה הכוכב הגדול היחיד בזמנו. האחרים - אל פאצ'ינו, ג'יימס קאן, רוברט דובאל - היו שחקנים צעירים ויחסית לא מוכרים.

זהו סרט המאפיה האיטלקית האולטימטיבי; סרט על משפחה שעוסק בסוגיות של מוסר בצורה שייקספירית. קופולה החיה את ז'אנר סרטי המאפיה, שנחשב לזול עד לאותה תקופה, והחדיר לסוגה סטייל ומכובדות.

רגע לפני האפוקליפסה

המשפחה תמיד הייתה אחת התמות החשובות בקולנוע של קופולה, גם בחייו האישיים. הוא עסק רבות ביחסים הלא פשוטים שלו עם אחיו הבכור, אוגוסט, שהלך לעולמו לפני עשור. פרנסיס העריץ את אוגוסט שנחשב לאח המוצלח, והפתיע את כולם כשהפך עם השנים לאח המצליח - זה שהזניק את הקריירות של רבים מבני משפחתו.

קופולה הפך את אביו החלילן קרמיין קופולה למלחין מצליח לסרטים. הוא גם עזר לקדם את אחותו השחקנית טליה שייר (שגילמה את קוני קורליאונה בסרטי "הסנדק" ואת אדריאן, אהובתו של סילבסטר סטלון ב"רוקי") ואת אחיינו (בנו של אוגוסט), ניקולס קייג'. קופולה זכה לראות את אביו, כמו גם את בתו סופיה, זוכים באוסקר. בנו הצעיר, רומן קופולה, הוא קולנוען ובמאי קליפים, וקופולה האב בוודאי רווה נחת מהעובדה שרומן וסופיה עומדים כיום בראש "אמריקן זואיטרופ".

אך ההישג המשפחתי הגדול ביותר של קופולה הוא כנראה העובדה שהוא נשוי לאשתו הדוקומנטריסטית אלינור קופולה כבר 56 שנה. הטרגדיה הגדולה של חייו אירעה כשבנו הבכור ג'אנקרלו נהרג בתאונה בגיל 22. 

הסרט הנפלא הבא של קופולה אחרי "הסנדק" היה המותחן "השיחה" בכיכובו של ג'ין הקמן, בתפקיד מומחה להאזנות סתר המוצא את עצמו במרכזה של קנוניה. הסרט אומנם נכתב על ידי קופולה לפני שפרשת ווטרגייט התפוצצה, אך הוא הדהד את התקופה מלאת הפרנויה שבה נוצר. את האוסקר לסרט הטוב ביותר הפסיד "השיחה" ב־1974 ליצירה אחרת של קופולה, "הסנדק 2" - סרט ההמשך הראשון בהיסטוריה שזכה לכבוד.



אף על פי שקופולה לנצח ייזכר בתור יוצר טרילוגיית "הסנדק", אולי דווקא "אפוקליפסה עכשיו" מ־1979 הוא הסרט האולטימטיבי של הבמאי. חובבי קולנוע מכירים את סיפור יצירת סרט המלחמה האפי הזה לא פחות טוב ממה שהם מכירים את הסרט עצמו. ההפקה הייתה כאוס מוחלט: חריגות תקציב ולוחות זמנים קטסטרופליים; מרטין שין לקה בהתקף לב; ולטענתו של קופולה מרלון ברנדו הגיע לצילומים במשקל עודף מזעזע ולא טרח לקרוא את הספר "לב המאפליה" של ג'וזף קונרד, שעליו היה מבוסס התסריט. 

זאת הייתה הפקה ארוכה ומסובכת, שבה שום דבר לא הלך חלק. "אפוקליפסה עכשיו" כמעט גמר את קופולה מבחינה כלכלית, פיזית ונפשית. אך הבמאי יצא ממנה מנצח. "זה סרט על איש שמשתגע בשממה שנעשה על ידי איש המשתגע בשממה", אמר עליו קופולה עצמו. בזמן אמת המבקרים היו חלוקים בדעותיהם, אך הסרט היה הצלחה קופתית ונכנס לקאנון בתור הסרט האייקוני ביותר שהופק אי־פעם על מלחמת וייטנאם.



לעומת זאת סרטו הבא של קופולה, המחזמר הרומנטי "אחד מהלב" עם מוזיקה של טום ווייטס, היה כישלון קופתי קולוסאלי. קופולה מימן את הסרט מכיסו ובילה את שנות ה־80 וחלק משנות ה־90 בהנפקת סרטים בקצב אדיר, זה אחר זה, הכל כדי להחזיר את החובות ששקע לתוכם בעקבות הסרט הזה. מיותר לציין שהאיכות לא הייתה קונסיסטנטית.

ארבע יצירות מופת

השיא המסחרי וגם היצירתי של קופולה היה בשנות ה־70, אם כי הוא יצר לא מעט סרטים מוערכים גם בשנות ה־80. למשל את "נערי הכרך", המבוסס על רומן התבגרות שנכתב על ידי הסופרת האמריקאית ס"א הינטון בשנת 1967 בהיותה תלמידת תיכון, ו"ראסטי ג'יימס", המבוסס גם הוא על רומן נעורים של הינטון. הסרטים הללו הזניקו את הקריירות של דור שלם של כוכבי קולנוע צעירים וחתיכים כמו מאט דילון, מיקי רורק, רוב לאו, אמיליו אסטבז, טום קרוז, פטריק סווייזי, ראלף מאצ'יו וניקולס קייג'.

רבים מאמינים שסרטו הגדול האחרון של קופולה יצא בשנת 1992: סרט האימה הגותי "דרקולה", המבוסס על ספרו של ברם סטוקר, בכיכובם של גארי אולדמן, ווינונה ריידר ואנתוני הופקינס.



הקריירה הקולנועית של קופולה הייתה מגוונת - הוא עשה סרטים בשביל הלב וסרטים בשביל הבנק, הוא עשה סרטים ניסיוניים וסרטים יומרניים וסרטים סתם בינוניים. הוא חתום על יצירות מופת אך גם על סרטים זוועתיים. והוא עדיין עושה סרטים. הפיצ'ר האחרון שביים, כתב והפיק היה מותחן האימה “Twixt", בכיכובם של ואל קילמר, ברוס דרן ואל פאנינג, שיצא ב־2011 ולא זכה לתשומת לב רבה.

הפרויקט הקולנועי האחרון שלו הוא פרויקט מתמשך וניסיוני בשם "Distant Vision", שחלקים ממנו הוקרנו לפני שלוש־ארבע שנים. מדובר באקספרימנט שאפתני של "קולנוע חי" (סרט המבוצע חי ומוקרן בסטרימינג אל אולמות הקולנוע), העוסק בשלושה דורות של משפחה איטלקית־אמריקאית, על רקע המצאתה וצמיחתה של הטלוויזיה. 



בגיל 80 מן הסתם הגיעה שעת הסיכומים. אין זמן טוב מזה להתבונן על המורשת של קופולה בתולדות הקולנוע. "תוך פחות מעשור קופולה יצר בזו אחר זו ארבע יצירות מופת שחקוקות עד היום במוחם של צופים, מבקרים ויוצרים", אומר הבמאי והתסריטאי נועם סטולרמן.

"היצירות האלו הן מהמשפיעות ביותר בקולנוע האמריקאי, והן זיכו אותו באין ספור אוסקרים, גלובוסים ודקלים מוזהבים. אין שום רשימה של מכון קולנוע בעולם הזה ושום קורס על קולנוע אמריקאי שלא יכלול את אותן ארבע יצירות מופת שיצר. ארבע! לא אחת או שתיים, כמו שרוב עמיתיו יצרו באותן שנים, אלא ארבע. 'הסנדק' נחשב לסרט המאפיה הטוב בהיסטוריה, אפילו קובריק טען כך בשעתו; 'הסנדק 2' נחשב לסרט ההמשך הטוב בהיסטוריה ושאף עולה על מקורו, מה שאמור להפוך אותו לסרט המאפיה הטוב בהיסטוריה, אבל ניחא; 'השיחה' נחשב למותחן הפרנויה הטוב בהיסטוריה; ו'אפוקליפסה עכשיו' נחשב לסרט המלחמה הטוב בהיסטוריה. 



"אנחנו יכולים להגיד עד מחר שאנחנו מעדיפים את 'החבר'ה הטובים', 'שליחות קטלנית 2', 'איש המרתון' ו'מטאל ג'אקט' על פני אלו, אבל זה לא ישנה דבר. השורה התחתונה היא שבלתי אפשרי בכלל לדמיין עולם בלי היצירות האלו של קופולה ובלתי אפשרי לייצר סרטים חדשים באותם ז'אנרים בלי לצפות בהם עשרות פעמים לפני כן. מדובר באימג'ים אלמותיים שנעשו להם אינסוף מחוות וטקסטים שצוטטו מיליוני פעמים. כך שנדמה שזוהי בעצם המורשת הגדולה של קופולה - היוצר האמריקאי עם האיקונוגרפיה הקולנועית החשובה והזכורה ביותר של שנות ה־70. 

"ייתכן שקופולה הוא היוצר הכי מעוטר ומוערך מכל במאי הגל החדש האמריקאי, אבל גם התואר הזה תקף אך ורק לשנות ה־70, שכן חלק מחבריו המשיכו לשגשג ויצרו יצירות מופת גם בשנות ה־80 וה־90 ואף זכו במצטבר ליותר הכרה ופרסים. ספילברג וסקורסזה זכו באוסקרים המיוחלים שלהם רק בשנות ה־90 והאלפיים בהתאמה - בזמן שהקריירה של קופולה הפכה להיות סוג של בדיחה החל מאמצע שנות ה־90".

בין ספילברג לאנטוניוני

גל חרמוני, חוקר קולנוע ותרבות, ומרצה במחלקה לספרות, לשון ואומנויות, באוניברסיטה הפתוחה, מאמין שגדולתו וייחודו של קופולה הם בכך שהוא השכיל ו/או העז לפעול בו־זמנית בשני מישורים מנוגדים לכאורה מבחינה אסתטית ואידיאולוגית. "לצורך ההמחשה הייתי טוען באופן פרובוקטיבי שהקולנוע של קופולה הוא הכלאה בין הקולנוע של אנטוניוני לבין זה של ספילברג", הוא אומר, "או אפילו שקופולה הוא מה שהיה קורה לו ספילברג היה עושה סרטים של אנטוניוני. 

"הכוונה היא לכך שהקולנוע של קופולה מהלך בתווך שבין מודרניזם עילי לבין המלודרמטי והספקטקולרי. זה בכלל מאפיין את הוליווד החדשה: התנועה והמתח שבין הנועז לשמרני. בין נקודת מבט קולנועית ששוכללה באירופה, לבין תמות על אודות זהות, היסטוריה ופוליטיקה מאוד אמריקאיות. בין הרצון לייצר יצירת אומנות מורכבת ואמביוולנטית לבין הרצון לייצר בה בעת גם ספקטקלים שמענגים את הקהל. במובן הזה הוליווד החדשה - כמו גם קופולה עצמו - הם חוליה מובילה, גם אם לכאורה נדמה שלא, אל הבלוקבאסטרים של שנות ה־80 ואילך".

אחד הדברים המעניינים בקופולה הוא שלצד הרבה מאסטרפיסים והצלחות אדירות הקריירה שלו כללה גם לא מעט כישלונות, הן מבחינה מסחרית והן מבחינה ביקורתית. "הכישלון הראשון של קופולה כאמור הגיע עם 'אחד מהלב', שעלה 26 מיליון דולר והכניס קצת יותר מחצי מיליון בארצות הברית", מזכיר סטולרמן. "עד אותו רגע סרטיו של קופולה דווקא היו רווחיים, כשבראשם 'הסנדק' ו'אפוקליפסה עכשיו' שהכניסו מאות מיליוני דולרים. דווקא הכישלון המסחרי הזה, ששייך יותר לקופולה היזם, הוא ככל הנראה אחד הגורמים לנפילתו של קופולה כאומן, שבילה את המשך אותו עשור בתשלומי חובות.
"קופולה מצא את עצמו בעמדה בעייתית, שבה נאלץ לחשוב על הקהל והמשקיעים מצד אחד, אבל גם רצה להוכיח לעצמו שהכישלון של 'אחד מהלב' היה מקרי ושכוחו עדיין במותניו. התוצאה הייתה סרטים סימבוליים כמו 'ראסטי ג'יימס', ואטמוספיריים כמו 'מועדון הכותנה', עמוסים בכוכבי קולנוע צעירים ויפים. אבל קופולה נפל בין הכיסאות ולא הצליח לרצות באמת את רוב הקהל או המבקרים.



"בנוסף לקריירה בינונית עד גרועה משנות ה־80 ועד שנות האלפיים, גם היעדר שפת היכר קולנועית הוא זה שהשפיע רבות על האופן שבו נתפס קופולה היום. אומנם כל יצירות המופת שלו מכילות את אותן תמות עלילתיות, כולן עוסקות במוסר, אבל בכל מה שקשור לשפה קולנועית - קופולה הוא כנראה הבמאי עם הכי מעט סימני היכר מכל חברי ניו הוליווד. אין שום שאלה בנוגע לגישה האומנותית, העמדת המצלמה והסטוריטלינג של סקורסזה, ספילברג ואלטמן, בעוד שקופולה היה פשוט במאי רב־עוצמה ובעל ביטחון במשך עשור אך נטול חותמת אישית, ולכן גם מעולם לא הצליח להמציא את עצמו מחדש".

כמובן שאי אפשר להתאפק ולא לשאול מהו הסרט החשוב ביותר של קופולה ומהו סרטו הטוב ביותר. רוב המעריצים והמומחים ימקמו בשתי הקטגוריות הללו אחד או שניים מהסרטים הבאים: אחד משני סרטי "הסנדק" הראשונים, "אפוקליפסה עכשיו" ו"השיחה". "הדבר היפה ביותר בעיני בשיחות עם חובבי קולנוע על קופולה הוא שכמעט תמיד כולם יסכימו על ארבעה מתוך הטופ־5 שלו, אבל אין לדעת מה יהיה הסרט החמישי, שתמיד יתחלף בשיחות מאדם לאדם", אומר סטולרמן. "אלו שאוהבים את 'אחד מהלב' לא סולחים לעולם לאלו המעדיפים עליו את 'ראסטי ג'יימס', ואלו שאוהבים את 'נערי הכרך' לא מבינים למה אנשים מתלהבים מ'דרקולה'. אני תמיד הרגשתי שהבחירה הזאת, של הסרט החמישי האהוב של קופולה, היא כנראה זו שמגדירה הכי טוב את חובב הקולנוע שמולך. אצלי, אגב, זה תמיד יהיה 'להתחתן שנית'".