יוסי בנאי, אבהות והפרידה מאבא: קובי פרג' פותח את הלב

"זה לא סרט קל לעיכול", אומר השחקן והבמאי קובי פרג' על סרטו החדש "להאיר את יוסי", המגולל את סיפור חייו ופועלו של האמן, היוצר, השחקן והזמר יוסי בנאי ז"ל, שהלך לעולמו ב־2006. "הוא לא נותן את המנה הבידורית ואת ה־Happy של המערכונים והשירים שכולם מתרפקים עליהם, אלא זה סרט שעוסק בסופו של דבר בסיפור חייו של יוסי בנאי בחלוף הזמן, בחיים של אדם, ואולי במה שהיה חשוב לאדם הזה לספר".

הסרט "להאיר את יוסי", שביים פרג' לצד מוריס בן מיור, בתמיכת הוט (שם הוא גם יוקרן בהמשך), קרן גשר לקולנוע רב־תרבותי והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, כולל שלל קטעי ארכיון נדירים וראיונות מרגשים שנערכו עמו לאורך השנים. "מתוך הארכיון בסרט אתה בעצם שומע איפה נמצא הלב של יוסי: אצל אמא שלו, ואצל נסים אלוני, ובילדות", מספר פרג'. "הוא גם מתעסק הרבה במוות, שהיה חלק מעיסוקיו: לכתוב, לצחוק ולשיר על היום שאחרי".

אילו תגובות קיבלתם עד כה?
"אנחנו מאוד שמחים ונרגשים לראות שאנשים מתלהבים מהסרט, האולמות מלאים, ואפילו יש אולמות שבהם אין מספיק מקום, אז אנשים יושבים על הרצפה. זה מרגש נורא לראות את הקהל נעמד וצועק: 'בראבו!'. זה פשוט כיף גדול לשמוע מחיאות כפיים בסוף כל הקרנה".

למה החלטת לעסוק דווקא ביוסי בנאי?
"הרעיון נולד עשור אחרי לכתו. הייתי בתוך איזה געגוע כששמעתי אותו, ותוך כדי כך נזכרתי בסרט צרפתי בשם 'הפרפר ופעמון הצלילה', שבו אתה נכנס לתוך זיכרון של בן אדם שאיבד את היכולת לתקשר, והוא מדבר אליך מעולם אחר. ואז החלטתי שאני רוצה להחזיר את יוסי ולהקשיב לו, ולא רק ליצירתו. כך נולד הרעיון לסרט. אבל אתה יכול לדעת שהרעיון הזה הוא לא פנטזיה רק אחרי שאתה הופך כל ארכיון שקיים עליו במדינת ישראל: ארכיון של תיאטרון, ארכיון של רדיו וקולנוע, ארכיון של אנשים פרטיים שהקליטו אותו, עיתונאים שראיינו אותו. אספנו כ־500 שעות של יוסי בנאי".

איך לא טבעתם בחומר? איך ידעתם מה לכלול בסרט ומה לנפות?
"חילקנו את 500 השעות הללו למכלים: אהבה, ילדות, בגרות, ירושלים, פריז, מוות וכו'. לפי החלוקה הזו ניגשנו לסיפור חייו, אבל לא ברמה ביוגרפית סטייל ויקיפדיה. רצינו ליצור יומן אישי. יש בסרט חוסרים, אני מודה, אבל מלכתחילה רצינו להביא משהו יותר פיוטי. זה תוצר של שלוש שנות עבודה אינטנסיבית".

לא הכנסתם לסרט את כל השירים או המערכונים הצפויים.

"נכון, כי זה סרט שנועד להאיר על יוסי בנאי, האדם והשחקן והיוצר והזמר, ולא להציג את כל השירים בצורה הרגילה וזהו. לא עשינו סרט שבו קילפנו את דמותו וניסינו ליצור דרמה סביב דמות שאנשים לא יודעים עליה. לא באנו לומר: 'הנה יוסי שאיש לא הכיר' או 'הסודות של יוסי בנאי'. להפך, אנחנו מאוד מוגבלים מהבחינה הזאת כי אתה לא יכול לגלות דברים שהוא לא אמר או לא עשה. דווקא אותם הדברים שהוא כן עשה שימשו לנו כחומר גלם פה כדי ליצור מסמך מאוד אנושי עליו, כשהוא מגלם את התפקיד הראשי".

הכרת אותו אישית?
"לא, אבל יש לי סיפור אישי שקשור אליו. אבי היקר והמנוח, האהוב עליי בעולם, היה אומנם איש מעבדת צילום כל חייו, אבל בשנת 1966 הוא ניגש להיבחן ללהקת הנח"ל, ויוסי בנאי, שהיה הבוחן, קיבל אותו. הוא לא התגייס בסופו של דבר ללהקה בשל סיבות רפואיות, אבל כל חייו הוא שמר את המכתב שבו רשום כי התקבל ללהקה ותמיד סיפר על האודישן אצל יוסי בנאי. הסרט הוא גם מעין שיר פרידה, כי המציאות הכתה בי בקו הסיום של עשיית הסרט, כשאבי האהוב נפטר. אני אומר את זה היום ממקום מפוכח כי צירוף המקרים המצמרר הזה הוא חלק מהחיים".

פרג' עדיין מתקשה לעכל את העובדה שאביו, עזרא פרג', בן למשפחת הצלמים המיתולוגית, שניהל סטודיו מצליח לצילום בפתח תקווה, הלך לעולמו ביוני האחרון בגיל 71. "אני לא מצליח בימים האלה כל כך ליהנות או להבין את הלב. אני לא מכיר את החיים ככה בלי אבא", הוא אומר. "את כל ההצלחות שלי אני ראיתי בעיקר דרך העיניים שלו".

איך משפחת בנאי קיבלה את הסרט?
"הם מאוד אהבו את הסרט והתרגשו לצפות בו בפעם הראשונה. אביבה, אלמנתו של יוסי, מחבקת את הסרט ומודה לנו על המתנה שהענקנו להם. גם יובל בנאי סימס לי שהוא מאוד התרגש והחמיא. יצחק, אחיו של יוסי ואבא של אביתר, מאיר ואורנה, אמר לנו בקול חנוק: 'החזרתם לי את אחי'. זה באמת צמרר אותנו. אחרי הכל, אנחנו סוכני זיכרון והייתה לנו הזכות והיכולת לגלגל יוצר כזה גדול, לבנה תרבותית כל כך גדולה, אל הדור הבא. זה דבר חשוב. זה לא  סקסי להגיד, אבל זה חשוב. אני גם מאוד שמח לראות קהל צעיר מגלה פתאום כמה האיש הזה היה גדול".

"להאיר את יוסי" מלווה במוזיקת רקע מקורית של יונתן בר גיורא, מי שעבד עם בנאי על אלבום האולפן האחרון שלו, "לאט" (2001). בפרמיירת הסרט, שנערכה בסינמטק תל אביב, סיפר פרג' כי זו סגירת מעגל כשמי שליווה מוזיקלית את בנאי בתחנותיו המוזיקליות האחרונות הוא גם זה שמלווה את "הקמתו לתחייה" בסרט.

האתגר והקונספט