סידני פואטייה, שחקן הקולנוע האפרו-אמריקאי הראשון שזכה באוסקר, הלך לעולמו היום (שישי) בגיל 94. פואטייה עשה היסטוריה כשזכה בפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר על הופעתו בסרט "חמש נזירות וגבר אחד" ב-1964.
פואטייה, שנולד בפלורידה ב-1927 למשפחת מהגרים ענייה מאיי הבאהמה, הוא אחד מפורצי הדרך הגדולים בתולדות הוליווד. הוא נאבק נגד עוני, אנאלפביתיות ודעות קדומות כדי להפוך לאחד השחקנים השחורים הראשונים שהוכרו והתקבלו בתפקידים מרכזיים על ידי הקהל המיינסטרים.
לצד פרס האוסקר שזכה בו ב-1964 הוא זכה בפרס אוסקר נוסף למפעל חיים, וארון התארים שלו היה מלא בעוד שלל עיטורים. נוסף לתפקידיו על המסך, הוא היה פעיל גם בתנועה למען זכויות האזרח, שימש כשגריר בהאמה ביפן ובארגון אונסק"ו, קיבל תואר אבירות מן המלכה אליזבת השנייה ב-1974, ואת המדלייה הנשיאותית מידיו של ברק אובמה ב-2009. הוא גם ישב במועצת המנהלים של וולט דיסני מ-1994 עד 2003.
בשנת 1992, זכה פואטייה בפרס מפעל חיים מטעם מכון הסרטים האמריקאי, הכבוד היוקרתי ביותר לאחר האוסקר, והצטרף למקבלים כמו בטי דייויס, אלפרד היצ'קוק, פרד אסטר, ג'יימס קגני ואורסון וולס.
פואטייה בחר את תפקידיו בזהירות, וקבר את הרעיון ההוליוודי הישן שלפיו שחקנים שחורים יכולים להופיע רק בהקשרים משפילים כנערי צחצוח נעליים, מובילי רכבות ומשרתות. "אני אוהב אותך, אני מכבד אותך, אני מחקה אותך", אמר לו פעם דנזל וושינגטון, זוכה אוסקר נוסף, בטקס פומבי.
פואטייה זכה באוסקר על הופעתו ב"חמש נזירות וגבר אחד" - במקור, "Lilies of the Field". בשנות החמישים והשישים הוא השתתף בכמה סרטים נוספים שהפכו לקלאסיקות מודרניות, ופרצו דרך בכל הקשור לעיסוק בסוגיות של גזע ומעמד.
בין הסרטים בהם השתתף: "הנועזים", "פורגי ובס", "לאדוני באהבה", "כחום הלילה" ו"נחש מי בא לסעוד", בין השאר. בשנות התשעים הופיע בלהיט "סניקרס" וגילם את נלסון מנדלה בסרט טלוויזיה. בסך הכל שיחק ביותר מ-50 סרטים וביים תשעה, החל מ-1972 עם "באק והמטיף" בו כיכב יחד עם בלפונטה.