רגע לפני שנועה קירל תעלה בפעם האחרונה והחשובה מכולן, על במת האירוויזיון מול מאות מיליוני צופים מכל העולם עם "יוניקורן", דורון מדלי שיצר את השיר יחד עם קירל, מאי ספדיה וינון יהל ממשיך לעבוד במרץ על החזרות. בראיון ל"מעריב אונליין", שנערך במלון בו שוהה המשלחת הישראלית, בזמן שהטילים ממשיכים להרעיד את ישראל סיפר מדלי על התחושות, התחזיות ואתגרים.

"סיכוי גבוה לנצח": עיתונאים מהעולם מנבאים עתיד מזהיר לנועה קירל באירוויזיון‎‎

מה היה הרגע הכי מרגש עד עכשיו?
"בפעם הראשונה, בחזרה הגנרלית, כשנועה והצוות פוגשים את הקהל, שמאזין לשיר ושומע אותו בלייב. מהרגע שיש את ה'פנומן, פנומן, פנומנל' הקהל צורח את המילים, שרים את השיר, מי שהיה באולם יודע איזו תחושה זאת והשיא של כל השיאים היה כשנועה שרה 'you, wanna see me Dance?', ואנחנו סומכים עליהם שהם יצעקו 'yes'. איזה 'יצעקו לא יצעקו'? חצי דקה של השתגעות! זה היה הרגע הכי מרגש עד היום".

במה שונה השנה הזו, מהשנה עם נטע למשל?
"הכל, הכל שונה. אין שום קשר לעולם שהיה לפני חמש שנים, אני יכול לעשות לך הרצאה עכשיו של שעה על ההבדלים בין האירוויזיון הזה לאירוויזיון ההוא. 'טיקטוק', כשם, כמושג, וגם כשותף מדיה אמיתי. ה'טיקטוק' משנה את השוק ברמה שעוד רגע האירוויזיון לא ישודר בטלוויזיה אלא ישודר בטיקטוק. זה אומר שכל ההיערכות שלנו היא הרבה יותר לכיווני דיגיטל, כל העבודה היא הרבה יותר לייצר תכנים. אצל נטע לא היינו כל היום עם מצלמות פתוחות. אנחנו 20 חברי משלחת, צריך 20 מצלמות פתוחות. כל אחד נמצא במקום אחר". 

"ההבדל השני המשמעותי, ואני יכול להגיד את זה כי אני אחד מיוצרי השירים, זה שהשירים ברמה מאוד נמוכה בעיניי", מוסיף מדלי. "זה קורה בעיניי באופן כללי בשנים האחרונות. הצלם שלך (מצביע על רם סלע), אז אני עושה את זה בעיקר בשבילו, ובשביל אנשים שאוהבים אירוויזיון, זה היה המקום שבו השירים הכי גדולים, הזמרים הגדולים ביותר בעולם, זה גם קורה בשנים האחרונות, אבל זה קורה לשניים - שלושה שירים, אבל יש עוד 40 שירים כל שנה בערך. זה מרגיש לי שזה שירים שמבזבזים לכולם את הזמן, מבזבזים את המשאבים, את האנרגיות של הצפייה. זה אירוע ארוך, אני חושב שצריך לעשות פרמוט מחדש של האירוויזיון - מבחינת איך בוחרים את השירים. גם בישראל, מתעסקים רק בבחירת המבצע, אבל עם כל הכבוד למבצע, יכול להיות זמר מדהים אבל אבל אם השיר לא טוב, זה לא מספיק. צריך שיר טוב". 

"אני מרשה לעצמי להגיד את זה, כי זו גם שיחה שהייתה לי עם המפקח הראשי של האירוויזיון, ואמרתי לו 'האירוע הזה צריך לעבור פרמוט, כי האירוע הזה לא ישרוד עוד כמה שנים", מוסיף מדלי. "לעשות אירוע של 40 שירים שרק שניים הם הדבר? זה גם מה שהיה עם נטע, היה את השיר שלנו ואת אלני (פוריירה, הזמרת מקפריסין), ודווקא באותה שנה היו עוד כמה שירים טובים. אבל השנה? אנשים לא מבינים, אלו גם התגובות שאני מקבל מהבית, 'לא הבנו מה אנחנו רואים'. יש את נועה שהיא כביכול רמה אחת מעל כולם, עזוב את זה שהם ישראלים והם כביכול משוחדים, הם לא מבינים".

העיתונאים הזרים על נועה קירל

מה עובר לך בראש ברגע שאתה שומע על מבצע בישראל בבוקר המופע?
"עבר לי בראש 'אוי ואבוי', כמה אני צריך לדבר בתקשורת היום. קמתי ב-6:30 בבוקר, וב-6:40 כבר הייתי בגוף אחד של תקשורת, ב-6:50 בגוף אחר, תוך כדי שאני ישן ו-7:00 כבר הייתי אצל רסקין, זה באמת מה שעובר לי בראש, שההיסטוריה באמת חוזרת על עצמה, המשפט הזה מהשיר 'history caught in a loop, don't you wanna change it', על זה כתבתי אותו. אני אישית אחראי על המשפט הזה מתוך ארבעתנו, שכתבנו את השיר, כי זה מתיש אותי, זה מעייף, אני מעדיף את הלופ של האירוויזיון, לופ טוב של אירוויזיון מאשר לופ של אינסוף מבצעים, הפסקות חשמל והפסקות אש".

מיכאל בן דוד סיפר שהוא חווה אנטישמיות ואנטי ישראליות כשייצג את ישראל בטורינו, שצוותי תקשורת לא רצו לראיין אותו כי הוא מישראל. חוויתם משהו כזה?
"אין יכולת להיות אנטי אלינו. אין פה ישראל בפרונט, יש נועה קירל בפרונט. אז זה גם עניין של חיבור לנציג, לאורך השנים נציגים שיש להם חיבור יותר חזק, אולי למיכאל פחות התחברו ולנועה יותר התחברו, ואנגליה זה לא איטליה. אצלנו אין שום אנטי, להיפך, כשנועה צעדה על השטיח באירוע הפתיחה היו ריבים וצערות בין צוותי התקשורת שרצו לראיין אותה".

כששמעתם שיש הפגנה בחוץ, מה חשבתם?
"לא הייתה הפגנה נגד ישראל, הייתה הפגנה פרו פלסטינית, כל העניין של להבין מה זה פלסטינים באופן כללי. לא עניין של 'אל תצביעו לישראל, תעיפו את ישראל', כי אלו היו ההפגנות היו בשנים אחרות. זה האירוויזיון השמיני שלי, אני רגיל שמחוץ לחלון, מאחוריך, יש הפגנות כל היום. מה זה עשרה אנשים עומדים עם פלאיירים ומסבירים על לשחרר את פלסטין, זו הפגנה לגיטימית לחלוטין. לא היו הפגנות אלימות, לא היו צעקות, אנחנו לא מרגישים לא בטוחים או משהו כזה". 

מה היה הרגע הכי מאתגר עד עכשיו?
"הרגעים הכי מאתגרים כצוות אמנותי זה פשוט לעמוד בלוחות הזמנים המאוד מאוד קצרים, וצפופים שכל מדינה מקבלת לעשות את החזרה על הבמה ולעשות את התיקונים. אנחנו צריכים להעביר את הנוח שלנו לאיזה ספיד מטורף של מחשב - לתקן פה, את המצלמה הזאת לפה ואת התאורה הזאת לפה, ונועה תעמוד כאן והרקדנים צריכים לעשות ככה, המהירות הזאת זה הרגע המאתגר אבל זה הכיף גם, זה המקצוע שלנו".

איזה תוצאה תהיה מבחינתכם הצלחה?
"מקום ראשון. אתה מדבר על התוצאות, אבל מבחינתי כל מה שמעניין אותי זה שההופעה שלה תהיה הכי טובה שיש, זאת אומרת שגם אם לא היינו עולים לגמר אתמול - אי אפשר להתעלם מזה. אתה מסכים איתי?".

אני מסכים, אבל אני אצטט את שלומי שבן שאמר "דברי במספרים, גברת".
"אני חושב שנהיה בטופ 3. הבטחתי לכולם שנהיה בטופ 5, ואני וחושב שישראל - מקומה להיות בטופ 5".

מה אתה חושב שגרם לקפיצה בהימורים אחרי החזרה?
"זאת הפעם הראשונה שראו אותה! זה משהו שצריך להבין על כל הבלוגרים וטבלאות ההימורים שאנחנו לא יודעים מי עומד מאחוריהם, הבלוגרים הם אנשים אמיתיים שמשנים את דעתם מול המסך. אם בן אדם מגיב ככה לנועה קירל זאת אומרת שיש עוד מיליוני אנשים שיגיבו ככה, אנחנו לא לבד בעולם. מהרגע שהקליפ יצא - אנחנו מכירים את סרטוני ה'ריאקשנס' הקורעים מצחוק, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להביא אנרגיה לבני אדם ושהם יצביעו לנו, גם השופטים הם בני אדם".

ומה תעשה ביום שאחרי? אתה כבר חושב על זה?
"ואוו, לא, אני הייתי בטיול של שנה שלמה בעולם וחזרתי לישראל ואז נועה גייסה אותי. נקראתי בצו 8 ואמרתי 'אין בעיה, אני אשאר חצי שנה בארץ', אני מאמין שאני אחזור לטייל בחוץ לארץ".

עכשיו אנחנו רואים אותך עם זקן, מה יהיה הלוק באירוויזיון הבא?
"הזקן נשאר. הוא חדש, הייתי 44 שנה בלעדיו, תן לי רגע, רק שנה אחת אני איתו".