הקיץ בדרך אלינו, ואיתו רובי וויליאמס, שיופיע ב־1 ביוני במסגרת פסטיבל Summer in the City בפארק הירקון בתל אביב. וויליאמס כבר הופיע בפארק הירקון לפני שמונה שנים, והפעם אנחנו מקבלים רובי קצת יותר מבוגר וגם רזה יותר. וויליאמס נמצא עתה בפאזה חטובה ואנרגטית מתמיד, הודות כנראה לאיידה פילד, אשתו חובבת הכושר.
סיבוב ההופעות שבמסגרתו מגיע אלינו וויליאמס נקרא “XXV", כלומר 25 בספרות רומיות, לציון 25 שנות קריירת סולו. וויליאמס היה חבר בלהקת הבנים טייק ד'את במחצית הראשונה של שנות ה־90, ואת אלבום הסולו הראשון שלו, “Life thru a Lens", הוציא ב־1997 - לפני רבע מאה.
“XXV" הוא גם שמו של האלבום האחרון שוויליאמס הוציא בספטמבר. זהו אלבום אוסף, אבל לא אסופת להיטים רגילה, אלא אוסף של גרסאות חדשות ותזמורתיות ללהיטיו הגדולים, שאותן הקליט מחדש עם ה"מטרופול אורקסט" - תזמורת הולנדית ותיקה, שכבר קרוב ל־80 שנה משלבת ג'אז, מוזיקת ביג־בנד ומוזיקה סימפונית. עכשיו תוסיפו לזה גם קליפים בשחור־לבן, שבהם רואים את וויליאמס, רגיש ואקספרסיבי מתמיד, שר מחדש את שיריו כשהוא מוקף בכנרים, פסנתרנים, נגני צ'לו ושאר נגנים רציניים, האוחזים בהשכלה מוזיקלית פורמלית (לא כזאת שמקבלים בלהקות בנים) ובעמודי תווים.
מיטב להיטיו של וויליאמס, מ"מילניום" ועד “No Regrets", זכו באלבום לגרסאות חדשות ומפונפנות. הגרסה החדשה של הבלדה המוכרת שלו “Angels" שוחררה כמובן כסינגל ראשון, והאלבום מכיל גם סינגל חדש בשם “Lost" (בגרסת הדה־לוקס של האוסף יש עוד כמה שירים חדשים, לאקסטרה־מוטיבציית רכישה).
“XXV" הפך לאלבום ה־14 במספר של וויליאמס, שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. בכך הוא עבר את השיא של אלביס פרסלי, בתור אומן הסולו עם הכי הרבה אלבומים שהגיעו לראש המצעד הבריטי (לאלביס היו רק 13).
אך עם כל הכבוד לאוסף המתוזמר, וויליאמס לא הוציא אלבום רגיל מאז “The Heavy Entertainment Show" מ־2016, כבר שבע שנים. אלבום האולפן האחרון שלו, שיצא לפני האוסף החדש, גם הוא לא היה אלבום רגיל, אלא אלבום כריסמס עמוס קאברים. “The Christmas Present", שיצא בסוף 2019, שילב ביצועים לשירי כריסמס והמנוני חורף מוכרים המזוהים עם החג, נוסף לכמה שירי חג חדשים שכתב עם שותפו המוזיקלי הוותיק, גאי צ'יימברס.
על העטיפה של “XXV" בחר הכוכב להצטלם כשהוא במערומיו, בתנוחת “האדם החושב" המוכרת מהפסל של אוגוסט רודן. כשוויליאמס בפאזה חתיכית, הוא תמיד שמח להשוויץ בגופו. עם המשקל יש לוויליאמס מלחמה תמידית. הוא נלחם כל חייו בזה וגם בהתמכרויות ובדיכאון - שלוש בעיות שמזינות זו את זו.
הוא מכור לסוכר ולסיגריות, וכידוע, אם מנסים להפסיק התמכרות אחת, השנייה תופסת את מקומה ביתר שאת. לא פעם סיפר וויליאמס בראיונות שבכל פעם שהוא מנסה להפסיק עם הסיגריות, הוא משמין ונכנס לדיכאון, אז הוא חוזר לעשן, יורד במשקל ונכנס שוב לדיכאון, כי סגנון החיים שלו מאוד לא בריא. לטענתו, רק לאחרונה הצליח למצוא איזון ולנהל אורח חיים בריא יותר ולהרגיש טוב יותר. אבל הוא הראשון להגיד שהוא לא יודע כמה זמן כל הטוב הזה יחזיק מעמד - אז מוטב להצטלם בעירום כל עוד אפשר.
וויליאמס התפרסם בתור נער יפיוף בגופייה בלהקת בנים, אך מאז ידע לא מעט פאזות שמנמנות, עד כדי כך שהצהובונים באנגליה כינוהו Blobby בתקופה מסוימת. בחודש שעבר הכריזה כותרת בצהובון ה"סאן" הבריטי, שהיא תספר הכל על “איך ‘בלובי' רובי השיל 25 קילו לאחר שהחליף בולמוסי סמים בחדר כושר, יוגה... וללא סקס".
האישה שאיתה וויליאמס לא עושה סקס היא השחקנית האמריקאית איידה פילד, אשתו. ב־2006 עבר הכוכב הבריטי לגור בלוס אנג'לס והחל לצאת עם פילד, שהתפרסמה באופרת הסבון האמריקאית הנצחית “ימי חיינו". אביה של פילד הוא טורקי מוסלמי, ואמה יהודייה אמריקאית. כעבור שלוש שנים וויליאמס ופילד עברו לגור ביחד, ובקיץ 2010 הם התחתנו בביתם שבבוורלי הילס.
וויליאמס סיפר לעולם איך היא הפכה אותו לאדם טוב יותר, ואחרי שנים שבהן היה ידוע כרודף שמלות שצורך יותר מדי סמים ואלכוהול, היא גמלה אותו מדרכיו הנלוזות. האידיליה המשפחתית נמשכה כאשר כעבור שנתיים נולדה בתם הבכורה. כיום יש להם ארבעה ילדים: שתי בנות ושני בנים. הבנות הן תיאודורה רוז (הידועה בכינויה טדי) בת ה־10 וקולט ג'וספין (המוכרת כקוקו) בת ה־4, והבנים הם צ'רלטון ולנטיין (צ'רלי) בן ה־8 ובו בנדיקט אנטהובן בן ה־3.
את שני הגדולים ילדה פילד בעצמה, ואילו שני הצעירים הגיעו לעולם בעזרתה של אותה אם פונדקאית. כשתינוק נולד אצל פונדקאית, אפשר לשמור את ההריון בסוד. כך שבוולנטיינ'ס דיי של 2020 הפתיעו בני הזוג את מעריציהם באינסטגרם כשהצהירו שיש להם תינוק חדש, שנולד בעזרת אותה אם פונדקאית שילדה את אחותו 17 חודשים קודם לכן. עם הולדתו של בו, הודיעה איידה שהם עתה “שלמים כמשפחה".
גבהים חדשים
רובי וויליאמס נולד לפני 49 שנים בסטוק־און־טרנט, אנגליה. כשהיה בן 16, ראתה אמו מודעה לאודישנים ללהקת בנים חדשה, שעתידה הייתה להפוך להצלחה ענקית בניינטיז. וויליאמס קוטלג בתור “הילד הרע של טייק ד'את", כי חמצן את השיער, השתכר, עשה סמים, התפשט, ירד על חברי להקתו בתקשורת וניסה להתחבר עם האחים גאלאגר מלהקת הבריטפופ אואזיס, שסימלו את האנטיתזה המוחלטת לתדמית הבוי־בנד הנקייה שוויליאמס כה רצה להיפטר ממנה.
ב־95' הוא עזב־הועזב מטייק ד'את, ואת השנתיים הראשונות לאחר מכן ניצל בעיקר לבילויים ולצריכת סמים ואלכוהול. בהמשך הגיעו הדיכאון וההשמנה. טייק ד'את התפרקו כעבור כמה חודשים.
אף אחד לא היה יכול לחזות שגם לטייק ד'את וגם לוויליאמס צפויות עוד קריירות ארוכות ומשגשגות. אך מסתבר שאהבת נעורים לא שוכחים, ומי שאהבה להקת בנים בנעוריה, עתידה לאהוב אותם לנצח. טייק ד'את התקמבקו ונסקו לגבהים חדשים ואפילו וויליאמס חזר ללהקה לתקופה מסוימת, מ־2010 עד 2014, והבטיח להופיע איתם שוב בעתיד, כשרק יתאפשר מבחינת הלו"ז הצפוף שלו.
אגב, בחודש הבא צפוי לצאת הסרט “Greatest Days" על מעריצות טייק ד'את, שהוא עיבוד למחזמר הג'וקבוקס הבימתי הפופולרי “The Band". מחזמר ג'וקבוקס הוא למעשה ז'אנר של מיוזיקל עם שירים מוכרים, ולא מוזיקה מקורית. כמו למשל המחזמר “מרי לו", עם להיטיו של צביקה פיק. "The Band" הוא הג'וקבוקס מיוזיקל השני המורכב מלהיטיהם של טייק ד'את. המחזמר, שעלה על הבמה בבריטניה לראשונה ב־2017, מספר את סיפורן של ארבע מעריצות של טייק ד'את שהיו החברות הכי טובות בנעוריהן ואחר כך נפרדו דרכיהן. כעבור 25 שנה טייק ד'את מתאחדים וגם הן מתאחדות, כדי להגשים חלום ישן לראות את הלהקה בהופעה.
ועוד לפני הקאמבק הגדול של טייק ד'את, בנה לעצמו וויליאמס קריירת סולו משגשגת. ב־1997 הוא יצא ממוסד גמילה אדם חדש, ושוב חטוב, והחל בקריירת הסולו המיוחלת. הפריצה הגדולה שלו הייתה הבלדה “Angels", מאלבום הסולו הראשון שלו, “Life thru a Lens". האלבום השני, “I've Been Expecting You", כבר ביסס אותו ככוכב ענק. עם כמה שירים טובים, מבט שובבי בעיניים, קסם אישי ופה גדול, הפך וויליאמס לכוכב הפופ הכי גדול בממלכה המאוחדת, אבל הוא לא רצה להסתפק בזה. למשך זמן מה ניסה לכבוש את אמריקה, כנהוג - אך בינתיים ירד מהעץ הזה, והסתפק בהצלחה הפנומנלית שלו בבריטניה בפרט ובאירופה בכלל.
גם אצלנו, כמובן, אוהבים את רובי ואת השטויות שלו. וויליאמס הבין מזמן שאם הוא לא לוקח את עצמו ברצינות, הוא פחות מסתכן בהשפלה ובכישלון - שני דברים שפחד מהם פחד מוות, ולכן כנראה גם פלירטט איתם ללא הרף. ואף שבאלבומי הסולו הראשונים שלו היו הרבה שירים מעולים, מתישהו הוא כנראה הבין שהקסם האישי שלו והחומר שהוא מספק למדורי הרכילות לגמרי מספיקים ואין צורך להתאמץ יותר מדי בחזית המוזיקלית. מאז הוא מסתפק במחזור הלהיטים הישנים בהופעות ובאלבומי אוסף, מוסיף להם מדי פעם כמה קאברים חדשים בסגנון הסווינג ואיזה שיר או שניים חדשים־אך־בינוניים. כל עוד הוא ממשיך לעניין את הצהובונים ואת אתרי הרכילות, הוא ממשיך לעשות מיליונים.
השמש של קליפורניה
אחד הנושאים שבהם הוא מחזיק בתשומת הלב של התקשורת וההמונים, הוא נדל"ן. רבות נכתב בשנים האחרונות על עסקאות הנדל"ן המפוארות של הכוכב ומעברי הדירה התכופים שלו ושל משפחתו. לפני שנה דווח כי וויליאמס ואשתו מכרו את ביתם בבוורלי הילס לראפר דרייק. זה קרה חודשיים לאחר שמכרו את בית הכפר שלהם במחוז ווילטשייר בדרום־מערב אנגליה, בעיקר כי הילדים חשבו שהבית מקריפ ולא אהבו לישון בו.
על הדרך הם גם מכרו את הבית בשווייץ שקנו בתקופת הקורונה. אבל הם לא רק מכרו, הם גם קנו. או הו, מה הם קנו! לאחר התלבטות הם רכשו אחוזה מ־ט־ו־ר־פ־ת בהולמבי הילס, שהייתה שייכת פעם לשחקנית והקומיקאית פאני ברייס (ההיא שברברה סטרייסנד גילמה את דמותה בסרט “מצחיקונת"), תמורת לא פחות מ־49.5 מיליון דולר.
שכונת הולמבי הילס בלוס אנג'לס אולי לא מפורסמת כמו בוורלי הילס, אך לא פחות יוקרתית. בהולמבי הילס ממוקמת אחוזת פלייבוי של יו הפנר ז"ל. גם קיילי ג'נר גרה בשכונה, ושלל איי־ליסטרס היסטוריים, כמו וולט דיסני, המפרי בוגרט, פאף דדי, פרנק סינטרה, מרילין מונרו, ברברה סטרייסנד, שר, אלביס, מייקל ג'קסון ואהרון ספלינג. כולם גרו שם בתקופה זו או אחרת.
בבית החדש של וויליאמס יש בריכת שחייה, בריכת דגים עם דגי קוי ומזרקות, חדר כושר, מגרש טניס, גינה ענקית, ספרייה, מטבח שף וכל מה שמשפחה בת שש נפשות צריכה בחיים. מלבד האחוזה בהולמבי הילס, וויליאמס עדיין מחזיק בבית מפואר במערב לונדון, אבל שם יש בעיות עם השכנים. כלומר עם השכן ג'ימי פייג', הגיטריסט של לד זפלין, שמתגורר בבית הסמוך ומנסה למנוע מוויליאמס לקבל אישור לבנות בריכה ומתחם כושר.
אך עם כל הבתים המפוארים האלה, לא ברור היכן משפחת וויליאמס־פילד הולכת להשתקע לטווח ארוך. בראיון לעיתון גרמני, אמר וויליאמס שהוא לא רוצה לגור בלוס אנג'לס ולא בלונדון. “אנחנו לא רוצים לגור בקליפורניה כל הזמן", הסביר. “זה לא המקום הטוב בעולם לגדל בו טינאייג'רים, ומתישהו יהיו לנו ארבעה טינאייג'רים. החיים שם מהירים מדי. אני גדלתי מהר מדי, ויש הרבה דרכים לגדול אפילו עוד יותר מהר".
"אנחנו רוצים למנוע את זה. אני גם לא רוצה להיות באנגליה כל השנה. אני פשוט יותר מדי מפורסם שם. הלוואי ויכולתי להיות בטוח בתוך הבועה שלי, כמו שהילדים שלי בבועה שלהם... עוד לא החלטנו איפה אנחנו רוצים לגור. אני הייתי רוצה לגור באיי בהאמה, אבל אשתי לא רוצה. אני אוהב את החום שם, אני אוהב קיץ, אני אוהב חופים ואוהב להסתכל על הים. אני פשוט הרבה יותר שמח בשמש מאשר בחורף האירופי". אז בינתיים יש לו השמש הקליפורנית, ותכף יחוש, שוב, גם בחום של ישראל.
אהבה ונחירות
ובעוד נדל"ן משחק את התפקיד המרכזי ביותר בזוגיות של הריץ'־אנד־פיימוס, בחיי נישואים יש עוד עניינים. כמו סקס למשל. אז סקס, מתברר, אין לרובי יותר מדי בזמן האחרון. והוא הראשון להודות בכך. זה לא תמיד היה ככה, בעיקר לא בתקופה שבה קיבל זריקות טסטוסטרון בטוסיק כדי לטפל בדיכאון שלו.
ב־2018 חשף הזמר כי הוא מקבל טסטוסטרון נגד דיכאון. מתברר שרמות נמוכות מדי של הורמון המין הזכרי בדם אצל גברים עלולות לגרום לשלל בעיות נוסף לדיכאון, כגון אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני, עייפות כרונית ובעיות פוריות.
אחרי שוויליאמס דיבר על הנושא בתקשורת, מיהרו קליניקות לנפנף בשמו כדי לפרסם את זריקות הטסטוסטרון שלהן. באתר של קליניקת הפוריות הבריטית Gynii Me, לדוגמה, זועקת כותרת: “פוריות הגבר - תהיה כמו רובי וויליאמס!". מתחת לכותרת מופיע טקסט “עדות" של לקוח מרוצה בשם מארק שמספר: “תמיד אהבתי לחלוק את אותו יום הולדת כמו רובי וויליאמס, אף על פי שאשתי ג'ן אומרת לעתים קרובות ששם מסתיימים קווי הדמיון בינינו. עם זאת, לפני כמה שנים גיליתי שלרובי ולי יש עוד משהו משותף: שנינו סבלנו מרמות טסטוסטרון נמוכות... זה נהדר עבורי להצטרף לקבוצה של מודלים גבריים לחיקוי כמו רובי וויליאמס… שנהנו מטיפול בטסטוסטרון".
בניגוד לוויליאמס, מארק הנ"ל פנה לטסטוסטרון כי הוא ואשתו התקשו להרות. אך אולי גם הוא חווה את תופעת הלוואי הנחמדה של הטיפול שוויליאמס העיד עליה: ליבידו מ־ט־ו־ר־ף. לטענת וויליאמס, זריקות הטסטוסטרון הזניקו את התיאבון המיני שלו לגבהים חדשים, והסקס שהיה לו עם אשתו באותה תקופה היה מדהים ובלתי פוסק. “באותה תקופה לא יכולנו להוריד את הידיים זה מזה, לא ידעתי שובע", סיפר בראיון משותף עם אשתו לעיתון ה"סאן" הבריטי, שמטרתו הייתה למעשה לקדם את מותג בגדי הספורט החדש שלה, Ayda Activewear.
אך מאז שהפסיק עם הטיפול ההורמונלי, הליבידו שלו צנח. באסה, אך לא הייתה ברירה: “הייתי על טסטוסטרון במשך תקופה, אבל מכיוון שיש לי אישיות מתמכרת נאלצתי להפסיק. גם נהיו לי כתפיים מרובעות ענקיות והתחלתי להיראות כמו שומר ראש. זה לא היה לוק טוב".
כל הדיון סביב חיי המין שלהם עלה כשפילד אמרה באיזה פודקאסט בשנה שעברה שהיא ורובי כבר לא שוכבים, ובאותה הזדמנות גם אמרה שהוא נוחר. היא שכחה מזה לגמרי, וכשהתוכנית עלתה וחברים מודאגים שלחו לה הודעות, היא נלחצה מזה שבעלה יכעס עליה על זה שכיבסה את הכביסה המלוכלכת שלהם בחוץ. “זה לא הזיז לי", אמר וויליאמס, שידוע כטיפוס כן ופתוח, שמעולם לא ניסה לשמור על פאסון - זה תמיד היה חלק מהקסם שלו.
וויליאמס תמיד היה דואלי והילך על הקו הדק שבין גיבור ואנטי־גיבור; לפעמים זה בא אצלו לסירוגין ולפעמים ממש באותו הזמן. פעם הוא היה דובון שמנמן ומסורבל, פעם הוא היה חתיך הורס עם קוביות בבטן, ובדרך כלל הוא גם מביך וגם חתיך, גם טמבל וגם מתוחכם, גם מניאק וגם חמוד, גם ציניקן וגם רגיש. מצד אחד יש לו אגו נפוח, אך הוא סובל מלא מעט רגשי נחיתות. והוא תמיד מדבר על הבלבול שלו בכנות - או כנות לכאורה - וזה מה ששובה את הקהל. מעריציו מעריכים את זה שהוא כל הזמן צועק “המלך הוא עירום" על תעשיית הפופ ובעיקר על עצמו. וגם לאשתו, מסתבר, אין בעיה להודות שהיא מעדיפה לעשות כושר או לראות נטפליקס מאשר לשכב עם בעלה.
“נישואים בלי סקס הם בעיה רק אם צד אחד רוצה והשני לא, או שיש לבני הזוג ציפיות וצרכים שונים", אמר וויליאמס באותו ראיון ל"סאן". “אבל האמת היא שכל אחד יודע שאין סקס אחרי נישואים. ככה זה". פילד הסכימה ואמרה שהנישואים שלהם מאוד מאושרים ומספקים. “אנשים מבלבלים בין סקס לאינטימיות", הסבירה. לטענתה להתכרבל מול הטלוויזיה זו האינטימיות האמיתית. “אינטימיות זה החלק החשוב והמשמעותי של אהבה", הוסיפה. “יש לי חברות שמרגישות מחויבות לשכב עם בעליהן, זה בטח נורא. אני ורובי באותו ראש. אנחנו מאושרים".
לא שהם לא מתגעגעים לפעמים לימי הסקס העליזים. “אני מתגעגע לזה, זאת הייתה תקופה כיפית", הודה. “לפעמים אידה פונה אליי על הספה ואומרת ‘אולי נעשה סקס', ואני יושב מולה, אוכל קלמנטינה, ומושך בכתפיים. אז כן, לפעמים אנחנו מנסים". וגם כשלא הולך, שטויות. אשתו במילא מעדיפה ללכת לחדר כושר. “אני כל כך אוהבת להתאמן", אמרה. “אם השאלה היא ללכת לטיפול או אימון, אז האימון מנצח בכל פעם", אמרה. “זה כל כך חשוב לבריאות הנפשית שלי, ואימון אחד יכול לשנות את מצב הרוח שלי".
החיים בסרט
אבל אין סיבה למצב רוח רע, כי לוויליאמס יש שלל תוכניות מרגשות לעתיד. בימים אלו מצטלם סרט ביוגרפי על חייו. את הסרט, שצפוי לצאת בסוף השנה הזו או בשנה הבאה, מביים הבמאי האוסטרלי מייקל גרייסי, מי שחתום על הסרט ההיסטורי המוזיקלי “האומן הגדול מכולם", בכיכובו של יו ג'קמן.
המדהים הוא שוויליאמס האמיתי יככב בתפקיד עצמו, בעוד השחקן ג'ונו דיוויס יגלם את וויליאמס הצעיר. דיוויס יקפצץ מול המצלמה בתור רובי בן ה־20 בימי טייק ד'את אף שהוא עצמו כבר בן 30. לסרט יקראו “Better Man", על שם שיר ישן של וויליאמס ובדומה ל"רוקטמן" - הסרט הביוגרפי על אלטון ג'ון שיצא לפני כמה שנים וגרייסי היה בין מפיקיו - גם הסרט המתהווה על וויליאמס מוגדר כ"פנטזיה מוזיקלית". כלומר, הסרט לא מתחייב להיצמד לעובדות היסטוריות. תעיד על כך סצינה שכבר שוחררו ממנה תמונות, שבה ג'ונו דיוויס רוקד ברחובות לונדון ביחד עם שחקנים המגלמים את חברי טייק ד'את האחרים, ובשלב מסוים הוא הופך - בעזרת פלאי ה־CGI - לקוף.
בנוסף, וויליאמס חתם עם נטפליקס על הוצאת סדרה דוקומנטרית עליו בת ארבעה חלקים, שתכלול שפע של צילומי ארכיון שטרם נראו. וויליאמס הביע בראיונות חששות שהסדרה תהיה כישלון ושלא יהיה במה למלא אותה. “זה אמור להיות ארבעה פרקים - ארבע שעות של זמן שידור", אמר. “כשדנו על זה לראשונה, חשבתי, ‘לא מגיע לי' ו'זה הולך להיות נורא'. ככה אני חושב. אני תוהה איך הם מתכננים למלא ארבע שעות. זה לא יעבוד. תמיד יש לי מחשבות שליליות בראש... אני באמת מקווה שבסופו של דבר אחשוב שוב שטעיתי לחלוטין".
מעבר לחששות לגבי תוכן הסדרה עצמה, הכוכב גם בחרדה קלה לגבי איך הוא ייראה בה: “עשיתי בוטוקס ומילויים לפני שנים ונראיתי נהדר עם זה. אז בשביל הצילומים לסדרה תכננתי לעשות את זה שוב, אבל אז אמרו לי שבשביל ההמשכיות אני לא יכול לעשות את זה". הוא אומנם התבאס אבל מיד התנחם בעובדה שברגע שיסתיימו הצילומים לסדרה הוא יוכל לעשות שוב את הבוטוקס המיוחל.