"גן נעול", מהיפים בשירי הזמר העברי, שיצא בשנת 1979, לא רק הביא להקמתו של צמד מוזיקלי, אלא גם הוליך כעבור שנים את שני חבריו - הזמרת דורית פרקש והמלחין שוקי שוקי - אל החופה. “דורית אחראית למפגש שלי עם שירת רחל", משחזר שוקי כעת. “כשלמדנו באותה כיתה במדרשה למורים למוזיקה, היא הביאה למסיבה ליום הולדתי ה־22 כמתנה את ספר שיריה של רחל, בצירוף קריקטורה שלי שצייר אביה (הקריקטוריסט יעקב פרקש, שנודע בכינויו זאב – יב"א). זאת הייתה מתנה בול. אני מאוד אוהב לקרוא שירה".
מבין שירי הספר בחר שוקי להלחין תחילה את “גן נעול", שיר שרחל חיברה ב־1928, שלוש שנים טרם מותה משחפת בגיל 41. ההקדשה “לזר", למרגלות כותרת השיר, חושפת את היותו אחד משיריה שהם פרי אהבתה הנכזבת לזלמן רובשוב, מראשי תנועת העבודה, לימים זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל. “קסם לי להלחין שיר עם מספר מילים כה מועט (35 – יב"א)", מספר שוקי. “בהלחנה הייתה לי חוה אלברשטיין בראש כמי שאולי תבצע את השיר, אבל מיד הבנתי שכדאי להציע אותו לדורית. התפעלתי מקולה הצלול, כשבלימודינו במדרשה היא שרה שיר של ה’סווינגל סינגרס’".
“עד אז ניגנתי בפסנתר ולא התכוונתי להיות זמרת", מוסיפה פרקש. “בהקלטת השיר לא חשבנו על צמד, ואכן השמות שלנו מופיעים בנפרד על תקליט השדרים של השיר. העיתונות הפכה אותנו לצמד שוקי ודורית".
השיר זכה עם צאתו להצלחת ענק. “נראה לי שזה בגלל השילוב של מזרח ומערב עם השורשיות הישראלית שבמילותיה של רחל", אומר שוקי. “יכלה להיות הצלחה עוד יותר גדולה לו לא היינו משתהים בהוצאת האלבום הראשון שלנו, שיצא רק ב־80’".
האם תוך כדי ההלחנה חשת שנרקם אצלך משהו נדיר?
“אומנם הרגשתי שיצא לי משהו יפה, אבל לא ציפיתי שתחנות הרדיו, שאליהן הבאנו את תקליט השדרים, ישמיעו אותו בביצוע של שני תלמידי מוזיקה שהיינו. אבל הסתבר שהשיר תפס מיד. כבר באוטובוס, בדרך מגלי צה"ל, שמענו אותו. דורית חשבה תחילה שמתחתי אותה והשמעתי את השיר מרשמקול".
שדות ופרדסים
שוקי, 67, נולד בלבנון כבנם של הזמרת הנודעת אמאל שאוקי ושל סלים שאוקי, מוזיקאי בעל שם בעולם הערבי, נגן עוד ומלחין. הם עלו ארצה בשנת 60’, כששוקי היה בן 3. משפחת שאוקי הגיעה תחילה לחיפה, שם למד שוקי בבית ספר נוצרי אצל נזירות. לאחר מכן הוא גר עם משפחתו בפרדס כץ עד שהם השתקעו בבת ים. “כשהייתי בן 12, הרגשתי שלהוריי היה קשה לכלכל אותנו", הוא מספר. “כשהם שאלו אותי אם אני רוצה ללכת לקיבוץ, זה מאוד מצא חן בעיניי. כך הגעתי לקיבוץ גבעת עוז, שם חייתי עשר שנים ונהייתי ממש ישראלי, חשוף לנוף של שדות ופרדסים שלא הכרתי עד אז. בקיבוץ הייתי פלאח ומאוד אהבתי את ריח האדמה. מוזיקלית נקשרתי לרוקנרול והתביישתי במוזיקה הערבית שעליה גדלתי".
שוקי התגייס לנח"ל המוצנח ארבעה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים ונפצע אחריה במארב על גבול ירדן, מה שהביא אותו לאשפוז של תשעה חודשים בבית חולים. “למעשה, אני נכה צה"ל, פגוע ראש", הוא מספר. “זה גרם לי לסבול מסחרחורות ובחילות, מה שהרחיק אותי מהקיבוץ וכעבור שנים עצר את ההופעות שלי עם דורית. סמכתי עליה שעם איכויות קוליות כשלה היא תוכל לפרוץ בלעדיי".
זמן לא רב אחרי “גן נעול" נפרדו דרכיהם. בעוד שפרקש הלכה על קריירה עצמאית, שוקי פנה לעסוק בציוד הגברה ובהקלטות. “אז לא חשבתי על דורית כעל בת זוג לעתיד, מה גם שהייתי קרוב לנישואים עם צעירה יהודייה מארצות הברית", הוא מספר. “לא רציתי שהרומנטיקה תפגע ביחסים המקצועיים שלנו".
“לאחר תקופה ממושכת שבה לא התראינו, כשהתגרשתי, טבעי היה לי לבוא לשוקי ולבכות על כתפיו", מוסיפה פרקש. “זה גרם לנו לחזור להופיע יחד ולהיות ידידים. כששוקי שאל מה יקרה אם ייתן נשיקה, אמרתי שזה לא בא בחשבון; אנחנו בעניין של הופעות ולא של פלירטוטים. רק כשנסע לזמן מה ללמוד טכנאות קול בארצות הברית, קלטתי כמה הוא חסר לי. עם הגעגועים אליו, התאהבתי בו ונישאנו ב־88’".
אחד הריגושים הגדולים שחווה שוקי היה כשזכה להפיק מוזיקלית אלבום לאביו. “שנה וחצי היינו צמודים, וזאת הייתה חוויה לא רגילה", הוא מספר. “לצערנו, העניין נגמר לא טוב. חברת התקליטים שהשקיעה באלבום רצתה שהוא יצא להופעות, דבר שלא יצא לפועל בגלל שהוא כבר היה מבוגר מדי וכך התקליט לא נמכר".
כיום הם גרים בכפר סבא והורים לשניים. בתם הבכורה, תמר שאוקי, 34, היא זמרת שירשה מאמה את קולה הערב, וממשפחתו של אביה - את מסורת השירה הערבית. אחיה, דן, 32, הרחיק למרבה ההפתעה עד למוזיקת טראנס אלקטרונית. “כל אחד מאיתנו כיום בכיוון מוזיקלי אחר", הוא אומר.
לשוקי ופרקש היו שני ניסיונות קאמבק כצמד במרוצת השנים - האלבום “תותים", שהם הוציאו ב־90’ ולא היה קרוב להצלחת “גן נעול"; ולחן חדש שלו לשירה של רחל “אל ארצי", שהם הקליטו במלאת 70 שנה למדינה. “כמי שעד היום מלחין שירים, הוצאתי את זה בשביל הכיף שלי ואולי כדי להישאר קצת בתוך העניינים", הוא אומר.
אתה ממשיך להופיע?
“אני מצטרף לדורית כקול שני, כשאני מתלווה אליה להופעות. כשאני שר איתה, אני מאושר".
