"בלילות הקיץ החמים”, כך כתב דן מינסטר בשירו הנקרא כך, “שום דבר אינו קורה/ אולי כוכב נגוז מבעד/ לחלון פתוח/ אולי צרצר נשמע הרחק/ אך אפילו השעון לא מתקתק”. ומאליה עולה השאלה היכן מלי ברונשטיין, סולנית צוות הווי תותחנים, המזוהה עם השיר שמינסטר חיבר עם מתי כספי. והתשובה? ברונשטיין, שממשיכה עד היום, שנים לאחר קריירת הזמרה שלה, לשיר בכל הזדמנות את מה שהפך לשיר של חייה, חיה בתל אביב עיר הולדתה ומודה לאל על שזכתה בסולו שכזה.
אזכור השיר מחזיר אותה ל־71’ (ולא ל־73’, כפי שכתוב בטעות במקומות רבים), כאשר הקליטה את השיר עם חבריה לצוות. “כסולנית הלהקה, קיבלתי שיר סולו שלא אהבתי”, היא מעידה. “כמי שהייתה אז חברתו של יוני רכטר, ששירת זמן מה בצוות שלנו, הוא קישר אותי עם חברו, דן מינסטר, מי שכתב איתו את השיר ‘דמעות של מלאכים’. כך מצאתי את עצמי בשבת אחת מעלעלת במרפסת אצל דן במחברת השירים שלו וממנה כאילו קפץ לי השיר ‘בלילות הקיץ החמים’ ובשנייה התחברתי למילים ששיקפו את החום שהיה אז”.
מדבריה עולה שעם הפריבילגיה שהייתה לה כסולנית הצוות, לא רק שיזמה את הפנייה אל מתי כספי, אז הגאון התורן בכתיבת שירים ללהקות צבאיות, אלא שהיא, אז כולה בת 18 וחצי, היה לה העוז לבקש ממנו לשנות את המנגינה הבלוזית שהלחין למשהו קצבי יותר, ש”הוא עד היום מעין כרטיס הביקור שלי”. בהקלטת השיר, שבה לוותה על ידי שלישיית “אף אוזן גרון” (לימים שלושת רבעי “הכל עובר חביבי”), נשמע קולו של כספי. ורכטר? הוא, כתמיד, היה על הפסנתר.
ותודה לאורי זוהר
מי שתרם לפרסום השיר שנים אחדות לאחר יציאתו לאוויר לא היה אחר מאשר אורי זוהר ז”ל, שהיה פותח ונועל את תוכניתו “ציפורי לילה” שהגיש בגלי צה”ל עם השיר “בלילות הקיץ החמים” בביצועה של ברונשטיין והוא לא נח ולא שקט עד שהזמין לאולפן את מבצעת השיר החביב עליו. חברו, אריק איינשטיין, היה בין מקליטי גרסות כיסוי לשיר, שהיה היחיד של כספי שהוא הקליט. “פרגנתי לו כמו שפרגנתי לכל אלה שהקליטו אחריי את השיר, כולל מתי (כספי) עצמו”, היא אומרת. “אף אחד לא יכול לערער על כך שזה שיר שלי”.
ברונשטיין, שחגגה לא מכבר 70 - “בוויקיפדיה הצעירו אותי בטעות בשנה” - אביבים, גיל שלא נראה עליה, היא בתו של עורך דין, ו”כבר בגיל 4 הייתי הסולנית בגן הילדים ולאחר מכן בטקסים ובאירועים בבית הספר”. בהיותה בתיכון עירוני א’ הוכתרה כ”בת הנעורים” בתחרות ארצית של “לאשה”. “האמת היא שלא כל כך רציתי ללכת לשם, מאחר שבכלל לא הייתי בקטע של יופי ודוגמנות”, נזכרת ברונשטיין.
ובקטע של זמרת? האם ציפית עם שחרורך מהצבא שתכבשי את המדינה בשירה שלך?
“לא, למרות שהיה לי להיט ענק ואחריו היה לי השיר ‘אתה המלך’, שבלחנו של מישה סגל רץ חודש בראש מצעד הפזמונים, אך משום מה לא תפס כמו ‘בלילות בקיץ החמים'”.
זה עצר אותך?
“לא רק. אני לא חושבת שהשתדלתי מספיק, מה גם שהראש שלי היה אז בלימודי המשפטים”.
למרות אי־ההשתדלות, ברונשטיין גילתה נוכחות על הבמות ובתוכניות טלוויזיה כמו “שרתי לך ארצי” במה שמכנים “שירי ארץ-ישראל”. במיוחד זכורים ביצועה דאז לשירו של ביאליק “לא ביום ולא בלילה” והדואט שלה עם רותי בן אברהם בשיר “בשדמות בית לחם”. כמו כן היא הייתה הראשונה שהקליטה את “האומנם”, שירה של לאה גולדברג, אבל בלחנה של נעמי שמר, שלא תפס כלחנו לשיר של חיים ברקני, שהיה ללהיט.
בהמשך שנות ה־70 החלה ברונשטיין לעסוק בתחום האופנה ובו המשיכה בעשר שנותיה בארצות הברית, לצד גיחותיה להופעות בארץ. ברונשטיין, שלא נישאה מעודה, הייתה במשך שנים בת זוגו של טייס הקרב המהולל רן פקר ולאחר מכן של רפי מהודר, ממציא הטפטפות. לאחר שהלכה והתרחקה מקריירת השירה שלה, פעלה ברונשטיין זמן מה כעורכת דין, פתחה עם שותפה עסק לשיווק מתנות לוועדי עובדים ובהמשך עבדה שנים בחנות של ידידתה, מעצבת התכשיטים איה עזריאלנט. ומה עם הזמרה? “כשאני מזדמנת לערבי שירה, מעלים אותי לשיר ומגלים שעדיין יש לי קול ואוהבים איך שאני שרה”, היא אומרת.
כלומר, לא אמרת את המילה האחרונה?
“אתה יודע מה? לפעמים אני משתעשעת ברעיון של להיכנס לאולפן. אם לא, תמיד יש לי את ‘בלילות הקיץ החמים’, השיר שלאחר כל השנים גורם לכך שמזהים אותי”.