המוזיקאי סטפן לגר השיק סינגל בינלאומי חדש בשם "PISTOLET" - פרי שיתוף פעולה חוצה יבשות עם INNOSS'B, מהאומנים המובילים באפריקה אשר מחזיק ב 1.1 מיליון עוקבים. שם השיר "PISTOLET" בתרגום לעברית "אקדח", מדבר על התקופות הקשות שכל אחד מאתנו עובר ודרך ההסתכלות על הסיטואציה וכמה חשוב לדבוק בחיוביות ובאופטימיות תמיד. בראיון מיוחד ל"מעריב אונליין" סיפר לגר על השיר החדש, משבר הזהות שחווה והתחושות שלי לגבי הפרידה של הצמד המוזיקלי סטטיק ובן אל, איתם החל את הקריירה שלו.
"הקליפ צולם בקונגו, מרכז - מערב אפריקה. שיר שכתב אחת האמנים הגדולים באפריקה, קוראים לו INNOSS'B", סיפר לגר. "אחרי ששנים אני מסתכל עליו והקליפים שלו, וכל אפריקאי מכיר אותו, החלטתי לשלוח לו באינסטגרם, וחודשיים אחרי כבר צילמנו קליפ, ובשבילי זה היגש מטורף".
פנית אליו ישירות, הייתי מניח שדברים כאלו קורים במיילים בין מפיקים וחברות תקליטים.
"כל אחד שעובד איתי עושה את העבודה שלו, אבל אני לא מחכה שיביאו לי דברים, אני הולך לחפש ואני זה שיעשה את הצעד הראשון בהמון דברים, במיוחד כשזה אמנותי - אני תמיד פעיל. לפעמים התהליך הראשוני צריך להיות ככה - זה יותר זריז. אם אני רוצה משהו, אני בוחר לעשות צעד, לא לחכות לו. אחרי זה - מה שבא אחרי, מי שעובד על זה יודע להרים את זה פי אלף".
איך זה התגלגל?
"אני כותב לו הודעה, מי אני מה אני, מצרף כמה שירים שלי, 'מאמו', 'קומסי קומסה', דברים בצרפתית. הוא ממש אהב, שלחתי לו שתי אופציות של שירים. הייתי בצרפת, והייתי יום אחרי הקלטתי שני שירים, ושלחתי לו אחרי שבוע די שלא יהיה מתלהב מדי, שלחתו לו שני שירים עם שני ריקודים הוא העדיפ את 'pistolet'. הבמאי היה אח שלו, זה היה קל, והכל היה מסודר, מתי טיסה ומתי פנויים לצלם - מגיעים. זה תהליך קשה, חוקים אחרים, עובד עם אנשים אחרים".
מה היה קשה?
"באפריקה העניין של הזמן עובד אחרת, יש לנו קטע, יש לנו את הזמן שלנו, יש אירועים, נגיד האירוע ב-14:00, בשעה 16:00 אולי יוצאים לאירוע. קובעים שמצלמים ב-13:00 ובתכלס התחלנו לצלם ב-18:00. הכל בצ'יל, העבודה עצמה - לא היה קליפ שעשיתי שהיה ברמה הזו. על הסט. הם ממש בונים הכל, הכל היה מתוקתק".
על מה מדבר את השיר?
"השיר מביא וייב של שמחה, 'פיסטולט' זה אקדח, אני יורה בשליליות, רק חיוביות שמחה וריקודים - יאללה תזיזו את האגן".
מה קורה כרגע עם הקריירה הבינלאומית שלך?
"שיתוף הפעולה הזה הוא בינלאומי, קצת אפריקה ולא רק אירופה. ועדיין מופיע, עושה הרבה 'הלוך חזורים', לעבוד, אולפן להוציא את החומרים. אני מרכז את העניין של ישראל. עברתי תקופה של בלבול של הזהות, והייתי בישראל, האם אני צרפתי, ישראלי? הבנתי שסטפן זה הכל, לא צריך להפריד - סטפן צרפתי, סטפן ישראלי וסטפן אמריקאי. חזרתי למקומות שלי. זה מרגיש יותר טוב. בגלל שחוויתי בשנה הזו הרבה דברים, התבגרתי מאוד. זה השפיע על הכל וזה היה צריך לקרות".
מה גרם לאיחוי של הזהויות?
"אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה: אני שחור שנולד בישראל, למד בבית ספר צרפתי, גדל עם שילוב של תרבויות. זה משהו שאף פעם לא הסתכלתי עליו כי זה טבעי לי. עכשיו שאני עושה מוזיקה והגיע העניין עם הצרפתית, האנגלית והעברית. השפות נהיו חלק מהבחירה של השיר, שזה לא אמור להיות, אומרים לי 'למה אתה שר בעברית? תשיר עכשיו בצרפתית, תשיר באנגלית'. קודם לא חשבתי על זה, מה שהיה יוצא היה יוצא. בגלל שהייתי בצרפת, המוזיקה הייתה צרפתית, אני לא ידעתי אם אני אעשה צרפתית ועברית בישראל הקהל יגיד 'רגע לא הבנתי אם זה לצרפת או לישראל'. השפות התחילו לבלבל אותי, זה בלבל אותי בתוך עצמי. כשהייתי ב'רקודים עם כוכבים' התחברתי לצד הצרפתי שלי. כאילו בכל מקום קטן עשה לי סלט".
"בסופו של דבר, זה חלק מההתבגרות שלי", מוסיף לגר. "אני מדבר על הקריירה אבל זה גם אישית. אתה מנסה להבין מי אתה מה אתה. כשאני מדבר ברגיל, בכללי, ואני משלב שפות, אני שוכח מילים בעברית ומשלב אנגלית. החיים שלי הם סביב שילובים של שפות ותרבויות שונות וזה לא מובן מאליו, זה לא קל. הכל בטוב, וזה נורמלי שזה קורה. ואז פשוט הבנתי ש'מה אני מבלבל את השכל לעצמי - תעשה מה שאתה מרגיש' גם דברים בינלאומיים אם אני עושה אנגלית שלא שאני לא אזרוק מילה בצרפתית. אני מתמודד עם משהו שאחרים לא מתמודדים איתו, זה נשמע קצת לא קשור".
נשמע קצת כמו השירים שאנחנו שולחים בשנים האחרונות לאירוויזיון, מה שנטע ברזילי ונועה קירל עשו.
"זה כל היופי והיא נטע משתמשת בזה בזה, גם נועה קירל שמה עברית. אומרים 'צרפתי שונאים יהודים, למה אתה שר בעברית'. זה שטויות. גם בארץ שומעים מוזיקה בערבית, אם המוזיקה טובה ואם האדם שעושה את המוזיקה טוב, זה מה שיפה במוזיקה".
בעבר התבטאת על גזענות שחווית בחברה הישראלית, איך אתה מרגיש אחרי מה שקרה השבוע בכנסת?
"אני לא אוהב לחבר את מה שאני עובר למה שאחרים עוברים. אני לא אגיד את מה שאני אומר בגלל הגזענות שאני חוויתי - יש מצב שיש חילוקי דעות, שזולגים למקומות של גזענות, הכעס, הבלבול גורמים גם לזה. יש כל כך הרבה חילוקי דעות אני לא יודע מי בסדר ומי לא בסדר, אני בטוח שיהיה הרבה יותר טוב. ושכל אחד נלחם על מה שהוא עושה וחושב. בסוף יהיה בסדר והיה הרבה יותר טוב. תמיד בהיסטוריה עוברים דברים מסוימים יש דאון. ויש תקופה שיש הרבה דברים, ואין הסבר לזה בעולם. אלוהים יודע מה הוא עושה. זה לא בשליטתי או בשליטתך".
נראה שיש בקרב האנשים שמקדמים את הרפורמה זהות ברורה והומוגנית של איך שהם רוצים לראות את המדינה הזו, לא בטוח שאתה משלב בה.
"אני לא מבין בפוליטיקה כלום, מרוב שזה יוצא החוצה, אני לא מתעסק בזה וזה לא המקום שלי ואני לא יודע מה לענות, הדבר היחיד שני יכול להגיד זה שיהיה טוב, הדברים קורים מעצמם, זה פוליטיקה ואין לי תשובה שאני אתן... אין לי 'סיי' בדבר הזה. לא מצפים שאני אגיד משהו שישנה משהו".
איך היה לך ב"רוקדים עם כוכבים" בישראל?
"היה לי מרגש מאוד, מאוד כיף, הרגשתי שזה שעשיתי רוקדים בצרפת, איך שרקדתי יותר פתוח, זה עשה לי טוב. זה עשה לי סגירת מעגל. אחרי רוקדים בצרפת לא עשיתי שום דבר שקשור ל'רוקדים עם כוכבים', שיכולתי להגיד וללמוד ממה שאמרו לי פה בארץ, להרגיש מחובר למי שרקד מולי, כי גם כרקדן יכולתי להגיד מה שהשופטים אמרו לי. גם לא נתתי ניקוד".
זה לא קצת לא פייר שאדם שהוא רקדן, עם רקע בריקוד, משתתף ב'רוקדים עם כוכבים' מול אנשים שאין להם שום השכלה בתחום?
"אנשים לא יודעים כמה זה פייר. אני רקדן היפ הופ, דאנס ואפרו. כשהיו ריקודי פוקסטרוט וואלס, פתאום להחזיק מסגרת שאני רגיל להיות מדוייק, זה כמו שתבקש מכדורגלן לשחק כדורסל. דווקא מי שלא רקד בחיים יכול להכניס חומר חדש, אבל אני בא עם כל כך הרבה חומרים שאני צריך להוריד מהם את מה שלמדתי. היו רגעים כמו סמבה שידעתי להזיז את האגן, וזה יצא יפה. אם מישהו רוקד ריקודים סלוניים מזמן, אבל משהו אחד שצריך להזיז את האגן. כל אחד יכול, גם אנשים שלא רקדו בחיים מתחילים לרקוד, זה גורם להיות להיות חדורי מטרה, הם מפצים. אתה מופתע. גם אתה צריך ללכת".
יום אחד.
"לגמרי. נראה אותך"
התחלת את הקריירה שלך כרקדן של סטטיק ובן אל, שם גם הכירו אותך לראשונה. איך הרגשת עם הפרידה שלהם?
"לכולם זה היה עצוב. זה צמד שעשה פה משהו שלא עשו בארץ, קסם ומוזיקה שלא הייתה בארץ. זה כמו שיש חתונה ואז מתגרשים, יש תחושה קשה. גם מהמקום שלי... זה עשה לי 'אהה...'. אבל אני מאמין שכל דבר שקורה, ולפעמים להיפרד זה גם לגדול - ולווא דווקא רע. אין מה לעשות זה קורה. שניהם לוקחים את זה למקום טוב".
היית עד לקטעים הפחות נעימים שלהם, שסטטיק חשף בסרט שלו?
"לא, אני לא קשור לזה, וכל אחד יש לו את המקום שלו בלב שלי".
שיתפת פעולה עם נועה קירל בשיר "טיקיטאס". איך הרגשת לראות אותה על הבמה הגדולה בעולם - באירוויזיון?
"זה ריגש אותי, נועה בחורה שעובדת מאוד קשה בכל מה שהיא עושה. היא עשתה את הדבר כמו שצריך. היא ייצגה אותנו בכבוד. הייתי ממש גאה כזה. היא הפציצה שם ברמות, אי אפשר להגיד כלום, גם עם כל הפרגון לא מבינים כמה זה לא קל הדבר הזה. לעמוד בכל הראיונות, לדבר אנגלית כמו שצריך, זה תפקיד לא קל בכלל שהיא עשתה אותו מעולה. יותר טוב מזה - אין מה להגיד, הכי טוב שיש. כפיים, כפיים, כפיים. כולם מדברים על 'מקום ראשון', גם אחרי חצי הגמר הראשון היא הייתה יכול לחזור הביתה וכולם היו מריעים. אז מקום ראשון? מקום שלישי? זה פוליטיקה".