השנה: 1999. מיקום: בית הספר היסודי "דרור" במבשרת ציון. כיתה ו' 3 מתחלקת לשני מחנות, טים בריטני וטים כריסטינה. מיותר לציין שהילדים האיכותיים כמובן בקבוצה השנייה, ונראה השנים הוכיחו זאת. בריטני אולי הפכה לסנסציית פופ גדולה יותר, אבל היום כבר לגמרי ברור שכריסטינה היא זמרת מוכשרת בהרבה. עם זאת, ההופעה אמש בלייב פארק ראשון לציון לא שיקפה זאת.
עם קוקו צמוד ומשקפי שמש בלילה של ראשל"צ: כריסטינה אגילרה פתחה את ההופעה בישראל
להבדיל מספירס שהצליחה למלא את פארק הירקון 2017, אך שרה בפלייבק כל כך ברור ולא מתנצל, אפשר היה לוותר על המופע כולו ולהפעיל כמה דיסקים, אגילרה ביצעה את כל השירים בלייב ומבחינה קולית נשמעת בשיאה, אבל זה לא הספיק.
במופע הזה, היה נראה כי מחכה לנו ערב מבטיח, הזמרת שרה את "Dirty" - השיר איתו הכריזה לפני שני עשורים שהיא כבר לא ילדה תמימה ששרה על שד בבקבוק או מסבירה מה נערה רוצה, ומה נערה צריכה. הקול העוצמתי של אגילרה עוד שם, כמו שהוא תמיד היה, אבל נראה כי יותר מדי מאמץ היא לא טרחה לתת בפרובינציה המזרחית שלנו.
כשהתחילה את המופע אמרה אגילרה לקהל: "עבר הרבה זמן". ובכן, גברת אגילרה, הרבה זמן ש... מה? אם זכרוני אינו מטעה אותי, וכמי שהיה מעריץ מושבע בכיתה ו' - הוא לא מטעה אותי, כף רגלך מעולם לא דרכה בישראל. אז למה בדיוק את מתכוונת? זמן רב מאז שהיה לך להיט, נשמע יותר הגיוני.
מעריציה של אגילרה, שרובם כבר עבר את גיל 40, חיכו מעל 20 שנה כדי לראות אותה בארץ, אך כל המופע של כריסטינה אגילרה בישראל, שנעשה עליו עבודת יח"צ רצינית, מתחילתו עד סופו לא נמשך יותר משעה ורבע. בדרך החוצה מהחניה חיכינו יותר זמן משכריסטינה בילתה על הבמה בראשל"צ. כמו שהזמרת לא ממש טרחה לבדוק אם היא ביקרה כאן קודם, היא אפילו לא ניסתה למשוך את הערב עד 23:00. בהמשך הסבירה כריסטינה, היא לא יכולה לתת לנו את המיטב, בשל פציעה בברכה. הלוואי והייתי יכול להגיד שזה לא היה מורגש.
שמי אינו דורין אטיאס, ואני לא מחלק דרקונים, אך היה לי קשה שלא לתהות על הבחירה האופנתית המוזרה של אגילרה בחום של אוגוסט בראשון לציון - מעין חולצה צבעונית עם ציור של שמש בעלת השפעות דרום אמריקאיות, תחובה בתוך מכנסיים שחורים עם נצנצים. לפעמים עם מעיל עור שחור ומשקפי שמש משונות. לבוש כזה אגילרה לא הייתה מוכנה לשים על עצמה גם ב-2001, כשהפדלפונים והגזרות הנמוכות-עד-ים-המלח כיכבו בערוץ MTV.
בזמן קטעי הקישור בין השירים, כשהרקדנים וזמרי הליווי העלו מעין מופע קטן בהעדר המבצע - כבר חשבנו שכריסטינה תחליף גרדרובה ותחזור אלינו בלוק חדש ומפתיע. חווינו מפח נפש אחר מפח נפש בתום כל קטע קישור. מבדקתי, במדינות שונות, שאלתי את זה לאחרונה - היא השקיעה יותר ואכן קפצה לחדרי ההלבשה.
לאורך המופע ביצעה אגילרה את רוב להיטיה הגדולים, "Can't hold us down", "Genie in a bottle", "what a girl wants", וגם "Beautiful" ו"Fighter. בבלדה הגדולה שלה "Hurt", היא אף אירחה לדואט את עדן בן זקן (וטעתה בהגיית שמה Edin bin Zakin), שכזכור פרצה לתודה ב"אקס פקטור" עם הביצוע שלה לשיר. בחלוף עשור, המבטא של בן זקן לא נעלם, ולזכר הימים הטובים היא אף זרקה את צמד המילים "30 שקל" לקהל. זה כנראה היה הרגע המרגש ביותר של הערב.
אם היה מדובר במופע רוק, הוא בהחלט יכול להיות בסטנדרט, אך הופעת פופ אמורה להכיל יותר משירים וביצועים קוליים ומוזיקליים מלוטשים - אלא גם ראווה לעיניים. ב-2017, כתבתי ש"בריטני נתנה שואו, אבל שכחה לשיר" - אמש חוויתי את החוויה ההופכית. שירה מעולה, אך לא מספיק שואו למופע פופ בינלאומי.
בדרך אל הרכב, כשכל הקהל צועד על החניון המאובק של הלייב פארק, מעריצה אחת עברה על פניי ושמעתי כמה ממילותיה נישאות באווירה: "אז מה שאת פצועה. כאן זה לא ביטוח לאומי".