לרגל ציון השנה ה-26 לקיומו, מחר (שלישי) ייפתח הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית ויכלול שבעה קונצרטים בהשתתפות מוסיקאים בינלאומיים מובילים, זאת בניהולה המוסיקלי של הפסנתרנית הנודעת אלנה בשקירובה.
איך אומרים "30 שקל" בצרפתית? עדן בן זקן מכריזה על מופע בפריז
טוב ללכת בדרכים: בחזרה לסיפורה של שלישיית שריד
הפסטיבל השנה מתמקד במלחינים מהגרים, שלאורך ההיסטוריה נדדו ו/או היגרו בין תרבויות, כשהמניעים לכך היו חיפוש אחר הזדמנויות כלכליות, חתירה להגשמה עצמית, תאוות נדודים, גם אנטישמיות או רדיפה פוליטית. המלחינים שעזבו את מולדתם וארצם הביאו איתם למקומם החדש את שפת המוסיקה האוניברסלית שאינה יודעת גבולות ובמידה רבה גם שילבו את סגנונם היצירתי בתרבות אליה הגיעו ובכך תרמו ללידתן של צורות ביטוי מוסיקליות חדשות ומשמעותיות.
בתוכנית האמנותית של הפסטיבל הירושלמי השנה ינגנו מיצירותיהם של מאהלר, ברטוק, סטרווינסקי, שנברג, רחמנינוב וקורנגולד שפרחו בהוליווד כשמצאו מקלט בארה"ב ותרמו משמעותית לאסכולה המתפתחת של המוסיקה האמריקנית; בלוך, ברטוק דבוז'אק היגרו על מנת לחפש יציבות במקומות חדשים. בטרם מותם הטרגי שולהוף, אולמן וקראסה עברו למדינות שכנות בכדי למנף את התפתחותם. ואם נביט על ציר הזמן, הרי שגם מלחינים כמו בטהובן, מנדלסון, ברהמס, בני הזוג שומאן ואחרים נדדו אף הם למרכזים המוסיקליים של אירופה במאה ה-19.
הפסנתרן המצליח בנימין הוכמן נחת בתחילת השבוע בארץ ועלה לירושלים עירו אליה הגיע היישר מפסטיבל קשישובה בפולין, זאת כדי לקחת חלק בפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית.
הוכמן ינגן בפסטיבל ארבע יצירות שיתפרשו על פני שלושה קונצרטים. היצירה הראשונה משל קלרה ויק שומאן (שלוש רומנסות אופ' 22) שיבצע ביחד עם דיאנה טישצ'נקו (כינור). "אלה יצירות יפהפיות מלאות הבעה מאת קלרה שומן, שהיתה אשה יוצאת דופן ומלחינה נפלאה" אומר הוכמן (7.9 ב-20:00).
בהמשך יופיע הוכמן עם זמר הבריטון הגרמני סמואל האסלהורן, במחזור בן 12 שירים "האיש ויומו" מאת ויקטור אולמן, מלחין יהודי ממזרח אירופה שנספה בטרזינשטט (ב-7.9).
בקונצרט נוסף יבצעו הוכמן והאסלהורן, פסנתר ובריטון, קבוצת שירים של שוברט (שבת 9.9 ב-12:00).
היצירה הרביעית היא מתוך "מעשה בחייל" מאת איגור סטרווינסקי, בגרסה לשלישייה עם בנימין הוכמן - פסנתר, פבלו ברגמן -קלרינט, ומיכאלה מרטין - כינור (יום שישי 8.9 ב-20:00).
בנימין הוכמן, 43, נולד בשכונת קטמון הישנה בירושלים למשפחת אקדמאים. אביו היה פרופ' לספרות עברית באוניברסיטה העברית, אמו פרופ' לספרות אמריקנית באוניברסיטת בן גוריון ואחיו פרופ' למתמטיקה.
כשהיה בן חמש, הבייביסיטר שלו הייתה זו שלימדה אותו לנגן שיר אחד על הפסנתר, התרשמה שהילד בנימין התברך בשמיעה מוסיקלית והמליצה להורים על שיעורי נגינה. המורה הראשונה שלו לפסנתר הייתה אסתר נרקיס ("היא תבוא לצפות בי בקונצרטים"). הוא למד בקונסרבטוריון למוסיקה ובמרכז למוסיקה במשכנות שאננים. "היה לי מזל שזכיתי לתמיכה ועזרה ממורים מסורים וממוסדות מוסיקליים" הוא אומר.
כשהיה בן 17, יצא הומכן לעולם הגדול עת התקבל ללמודים ב"מכון קרטיס" למוסיקה בפילדלפיה, שם השלים תואר ראשון בלימודי פסנתר והמשיך לניו יורק ללימודים בבית הספר "מאנס" למוסיקה.
הופעת הבכורה שלו כסולן התקיימה ב-2004 כשהיה בן 24 עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של פנחס צוקרמן בקרנגי הול בניו יורק ובתל אביב.
במהלך הקריירה, הוכמן ניגן עם הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורות הסימפוניות של שיקאגו, פיטסבורג, סינסינטי, סיאטל, פורטלנד, ירושלים, רעננה ותזמורת מרכז האמנויות הקנדי באוטווה בניצוחו של צוקרמן. הוא ניגן גם עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס, בלובר בפאריס, בטיבולי בקופנהגן, בטוקיו ובסיאול, כמו גם בפסטיבלים חשובים ברחבי העולם בהם מרלבורו, קבייה, לוצרן, ספולטו, בפסטיבל ישראל ועוד.
באמצע שנות ה-30 לחייו עשה הוכמן צעד משמעותי בחייו המוסיקליים כשהחליט לאחוז בשרביט המנצח. לצורך כך הוא חזר ללימודים בבית הספר ג'וליארד בניו יורק עם אלן גילברט המנהל המוסיקלי של הפילהרמונית של ניו יורק. "הניצוח פתח בפני ערוץ חדש ומאתגר" הוא אומר.
דווקא עם פרוץ הקורונה, תקופה קשה לכל הדעות כשסיבובי הופעות והקונצרטים התבטלו כולם, בחר הוכמן לבצע מהלך שינוי חשוב בחייו המקצועיים והאישיים. בעיצומה של המגיפה ולאחר 20 שנות חיים בניו יורק, הוא עזב את ניו יורק ועבר להתגורר בברלין. "כשהכול היה סגור מבחינת התרבות ניצלתי את ההזדמנות ועברתי לברלין. מאז הרבה פרויקטים הגיעו אליי, בהם נגינה עם הפילהרמונית של ברלין, הופעות בבתי אופרה, קונצרטים למוסיקה קאמרית והיכרות עם דמויות מרהיבות מעולם המוסיקה" הוא משתף.
אחת מאותן דמויות משפיעות בעולם המוסיקה שפגש היא הפסנתרנית אלנה בשקירובה המנהלת האמנות של הפסטיבל בירושלים. הקשר עם הפסנתרנית, בת זוגו של דניאל בירנבוים, הביא לפתחו במאי 2022 הצעה להחליף ברגע האחרון את בשקירובה בפסטיבל בסאן פאולו ברזיל ובלימה בפרו. "שבועיים לפני הפסטיבל היא נאלצה לבטל את הגעתה לדרום אמריקה והיה לי הכבוד להיענות לבקשתה להחליפה בפסטיבל שקשור לפסטיבל הנוכחי בירושלים. טסתי לסאן פאולו, הרכבנו תוכנית אמנותית ושמחתי לנגן עם מוסיקאים צעירים, מוכשרים ונפלאים. הפסטיבל היה מוצלח מאד וטווה את ההמשך שמביא אותי לנגן השבוע בפסטיבל למוסיקה קאמרית בירושלים".
כמוסיקאי ישראלי האם אתה חש אי נוחות בימים אלה בהופעותיך בעולם?
"עכשיו וכמו תמיד להיות אמן, לשרת את האמנות ברמה הגבוהה ביותר ולהעביר את המוסיקה בצורה אותנטית - זו אחריות גדולה, כל שכן כאמן ישראלי. כן, למרות שאני חי שנים רבות בחו"ל, אני קשור מאד למקום הזה. יש לי משפחה בירושלים וחברים רבים. כידוע, לא בכל מקום מקבלים אותנו כפי שהיינו רוצים, לפיכך הן בפן האישי והן המקצועי כאמן ישראלי אני חש אחריות מאד גדולה".
בפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית, ירושלים שיתקיים ב-5-9 בספטמבר באולם ימק"א, ירושלים ישתתפו בין היתר הכנר רנו קפוסון, הפסנתרנית אלנה בשקירובה, הכנרית קלרה-ג'ומי קאנג ,הצ'לן איוואן קריזנה, זמרת הסופרן דורותיאה רושמן, הפסנתרן סאנווק קים, הכנר מארק בוצ׳קוב ואחרים.