חודשיים שחלפו מאז ה־7 באוקטובר, שבמהלכם השתנתה המציאות הישראלית מן הקצה אל הקצה, ובעוד המלחמה נמשכת ו־129 חטופים עוד מוחזקים בעזה, ענף התרבות, כתמיד, נכנס להקפאה: הופעות בוטלו, הפקות נעצרו, פרויקטים מוזיקליים נגנזו והאמנים הופיעו, ועדיין מופיעים, בהתנדבות ימים ולילות והתרוצצו בין הלוויות, ביקורי פצועים, חתונות והופעות בפני חיילים.

ממגיש לזמר? הקריירה החדשה והמפתיעה של דני קושמרו

עם זאת, נדמה שבימים האחרונים הענף מראה סימני התאוששות עם שובן של הצגות תיאטרון והופעות מוזיקה, כשיותר ויותר אמנים פותחים קופות. מועדון הבארבי, לדוגמה, פתח את שעריו למופעים של נינט, טונה, אביתר בנאי, דודו טסה ומרסדס בנד, מרביתם סולד־אאוט; רשת המועדונים גריי פתחה שעריה למופעי אמנים כמו דודו טסה, רד בנד, ישי ריבו ושולי רנד; והיכל התרבות בתל אביב פותח את שעריו להופעות של אביב גפן ושלל קונצרטי מוזיקה קלאסית ואופרה.

סביב החזרה הזהירה הזו של עולם ההופעות מרחפות מספר שאלות: האם הקהל מוכן להגיע להופעות בתקופה כזו? בימים שבהם אנו מתבשרים בכל יום על הרוגים נוספים, כיצד ניתן להבטיח את קיומו של מופע? עד כמה משתלם למפיקים לפתוח קופות בידיעה שכל רגע המופע עלול להתבטל ולעלות להם בהפסדים כלכליים?

אסקפיזם והפוגה
“ההופעות מתחילות לחזור בהיקף די מצומצם”, אמר אורי צרור, בעליו של משרד יחסי ציבור שעובד בין היתר עם אמנים וסטנדאפיסטים. “אני יכול להעיד על אמנים שלי, שעבורם כרגע לפתוח הופעה במקום כמו האנגר 11 זה לא משתלם כלכלית, מהסיבה הפשוטה שמותר לפי הוראות פיקוד העורף לפתוח מקום עם מספר מוגבל של אנשים ויש אמנים שזה לא משתלם להם. יש אמנים שכמובן זה יותר רלוונטי להם לקיים הופעות במועדונים כמו ‘בארבי’ או ‘זאפות’ שהם מקומות יחסית קטנים. מה שכן אני רואה שחזר די מהר זה הסטנד־אפ, והיומנים של הסטנדאפיסטים מתמלאים יותר מהר", סיפר.

"לגבי זמרים, היומנים עדיין די מדשדשים אבל חוזרים להופעות לאט־לאט. מה שהם כן בונים עליו יותר מבחינת הפרנסה כרגע הוא הופעות פרטיות, מופעי חברה וועדי עובדים. גם משרד התרבות הקצה עכשיו הופעות בתשלום בפני חיילים וכל אמן מוגבל לחמש הופעות כאלה, מתוך מטרה לאפשר לאמנים להתפרנס בכבוד, למרות שחמש הופעות לעומת תקופה רגילה הן כמו טיפה בים, אבל זו התחלה של משהו”, אמר.


אנחנו במצב שבו אמן קובע הופעה, ובבוקר המופע אנו עלולים להיות מדווחים על נפילתם של מספר חיילים. איך מתנהלים עם מצב כזה?
“שמע, זה מאוד קשה. זו תקופה לא רגילה ומאוד דינמית וכולם מבינים את זה, גם האמנים, גם המנהלים, גם היחצנים וגם הקהל. הקהל לא טיפש, ובסופו של דבר אם קורה משהו כזה ומתקיימת הופעה, אז הקהל מבין שלא הייתה כוונה לזלזל ובטח שלא הייתה כוונה לקיים הופעה ביום של אירוע נוראי. מנגישים את זה לקהל בצורה של אסקפיזם ושל איזושהי הפוגה זמנית. בסוף מוזיקה נועדה לנחם, לשחרר ולעזור להתמודד. ככה צריכים להנגיש את זה לקהל”.

הקהל מגיע להופעות בימים אלה?
“אני מרגיש שהקהל צמא לזה ושהוא מרגיש שהופעה היא מעין שגרה. יש יותר היענות של הקהל, אבל זה כמובן מאוד דינמי ומשתנה לאור המצב. חשוב לציין גם שהאמנים מתאימים את ההופעות למצב. האמנים מאוד רגישים לקהל ולמצב”.

צרור ביקש לגעת גם בנושא התנדבות האמנים, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחייהם בתקופה הזו: “האמנים מתנדבים מעל ומעבר, יותר מבכל תקופה אחרת, אבל חשוב לומר שגם הם מתעייפים. בסופו של דבר גם להם יש גבול ליכולת להופיע בלי הפסקה. פונים אליי בבקשה לשלוח אמן מסוים למופע התנדבותי, ולפעמים זה כבר נהיה ניצול ציני של המצב. יש גבול לכמות ההופעות ההתנדבותיות שאמן יכול לקיים במשך זמן כל כך קצר, ואם הוא לא מצליח להגיע להופעה מסוימת אז מתבאסים עליו. אמנים צריכים להתפרנס ואם הם לא מתפרנסים אז הם צריכים לא ‘להפסיד’. הם לא יכולים להתנדב בלי הפסקה כל הזמן, גם להם יש גבולות, זה מרגיש בשלב מסוים כסוג של ניצול אבל הקהל לא תמיד מקבל את זה. זה אמור להיות ההפך, כי כשמדובר בהתנדבות - לא חייבים, אלא האמנים עושים את זה מטוב לבם וזה גם ככה לא פשוט”.


 “זו חזרה מאוד זהירה של עולם ההופעות. כולנו עדיין מנסים לבדוק את הגבולות, מה מותר ומה אסור, איך עושים ומה עושים, מה קורה כאשר יש אזעקות או חדשות קשות על הרוגים”, הסביר מוטי לסרי, מפיק והבעלים של “חוגגים הפקות”. “אני 13 שנה בתחום ואף פעם לא נתקלתי במצב כזה של אי־ודאות כי כל רגע אתה יודע שיכולה להתפתח מלחמה בחזית הצפונית, נוסף לחזית הדרומית, ויש גם חטופים בעזה. כולנו לומדים להתאים את עצמנו לשגרת החירום הזו, מנסים לשמור את הראש מעל המים כדי להחזיק מעמד עד שהמלחמה תיגמר”.


איך באה לידי ביטוי ההתאמה הזו?
“למשל החוזים עם האמנים הם יותר גמישים, המחירים יותר נוחים, ובדרך כלל אמנים משתמשים בהפקות שכבר קיימות. נדיר שיעלו הפקה חדשה לגמרי בתקופה הזו, יחכו שייגמר המצב ואז יצאו בהפקה חדשה. מוציאים מהבוידעם הפקות קיימות ומנסים לעבוד עם מה שיש. במקביל, כמו רוח ההופעות, אני מקווה שהמועצות האזוריות והעיריות ייזמו יותר ויחזירו את האמון של האנשים באפשרות לחזור להופעות. הקהל מאוד רוצה את זה וצמא לתרבות ולהופעות. יש הרבה אזורים שלא חזרו להופיע כמובן, כמו אשקלון או אשדוד, אבל אתה יכול לקבוע הופעה בבית החייל בתל אביב ולהישאר בעצמך באולם ולהחזיר לכולם את הכסף. הסיכון הוא עליך. כל התחום שלנו הוא הימור. הוא תמיד הימור, אבל עכשיו זו רולטה רוסית כפול 8. העם באבל. אין משפחה, עיר או בן אדם שלא פגשו אבל, אבל אין לי ספק שתבוא פריחה מטורפת כשהמלחמה תיגמר”.

“שגרה מינורית”
“אני אעשה את זה ברור: כל מה שנרשם ביומן, עד שהוא לא קורה – הוא לא קורה, והוא יכול גם לא לקרות באותו רגע”, הסביר פדי ייטב, מפיק ומנהל אמנים (“פדי גרופ”). “אנחנו מגדירים לכל מי שעוסק במלאכה שיכול להיות שזה לא יקרה ושאין דמי ביטול וכאלה, למעט הוצאות שהיו בפועל, כלומר אם הגיעה חברת הגברה והקימה ציוד ובסוף אין הופעה – היא צריכה לקבל כסף על כך. יש כאלה שמסכימים לזה ויש כאלה שלא, אבל הרוב מבינים את המצב ומקבלים את זה, לוקחים סיכונים ולוקחים את זה בחשבון”.


הקהל חוזר להופעות?
“הקהל לא חוזר בהמוניו אלא בצורה זהירה, וזה תלוי גם בסוג הקהל. הקהל מתחיל לחזור להופעות באופן מסוים. אני מאמין שעולם ההופעות יחזור לפול גז רק כשהמלחמה תסתיים וגם אז ייקח קצת זמן, אבל כרגע הוא נמצא בשגרה מינורית עם התאמות”.


לא כל האמנים חזרו להופיע בקופות פתוחות. “זה תלוי בז’אנר ובתחום של האמן, בסוג המופע וגודל המופע", אמר ייטב. "הופעות גדולות עדיין לא חזרו כי הסיכונים בעייתיים. אמנים שרגילים לקהל של עשרות אלפים עדיין לא חזרו לשגרה, זה נורא תלוי באמן ובסוג הקהל והמופע שלו”.


עוזי אסנר, מוזיקאי ותיק שמקיים יחד עם אחיו חיים זה שנים רבות סדרות מופעים (“האחים אסנר”), הקים לפני כחודש קבוצת וואטסאפ בשם “זמרים שחקנים ומוזיקאים למען קיום שגרת חירום בתרבות”, שמטרתה לאפשר לאמנים ולמפיקים לסייע זה לזה לשרוד את התקופה. לדבריו, מצב ענף התרבות במלחמה הזו לא שונה ממלחמות או מבצעים קודמים, אך בקרב אמנים שפונים לקהל ותיק יותר, התמונה נראית קצת אחרת.

“אתה פחות רואה בהופעות אנשים שהילדים שלהם בצבא או נשים שבעליהן במילואים, אבל כשמדובר בפנסיונרים – הם ממלאים את האולמות", הוא אמר. "עם זאת, עושים להם מופעים בשעות מיוחדות כמו 12 בצהריים או בשעה 16:00 אחרי הצהריים. את הצעירים, שגם מגיעים להופעות שלנו בשגרה, אנחנו לא רואים. בעיקר אנחנו רואים את הקהל המבוגר עכשיו. עכשיו העולם הזה מתחיל לרוץ וכל הסדרות שהיו לנו מתחילות לחזור".

"העניין הוא שאנשים קונים כרטיס וזה תלוי מצב רוח, כי אם פתאום שומעים על נפילת שבעה חיילים אז 20%־30% מהם יבטלו את הכרטיס. זה דינמי בצורה מפחידה ואנחנו לוקחים בחשבון שלא כל הקהל שמגיע בשגרה – יגיע גם עכשיו", הוסיף. "אנשים רוצים להתנתק קצת מהחדשות ולהירגע דרך מוזיקה והופעה. אנחנו יודעים שיכולים ברגע לבטל את האירוע ואז יש את ההפסד הכלכלי. אנחנו מקווים שבינואר־פברואר דברים יחזרו לשגרה. אם תתחיל מלחמה בצפון, שכח מכל ההופעות. זו פצצה מתקתקת ואי אפשר לדעת מה ילד יום. צריכים להשתדל לקיים שגרה כלשהי”.