בהופעתה של להקת ג'וקבוקס בשבת האחרונה, כל מי שישב בקהל הרגיש כמו נזרק 50 שנה אחורה במנהרת הזמן אל ימיה היפים, הנאיביים קמעה והעשירים מלודית של המוזיקה העולמית: מלהקת הצלליות, דרך אלביס פרסלי, צ'אבי צ'קר, תום ג׳ונס ורבים וטובים אחרים. הקהל רוקד, שר ובעיקר מתמוגג על הצלילים שמזכירים לו את ימי נעוריו האבודים.

הלהקה עושה זאת בצורה מקצועית, מדויקת ובעיקר מלאת רגש ונשמה עם יראת כבוד לענקי המוזיקה שעיצבו את תרבות הפופ-רוק העולמית (וגם המקומית). "יש רעב בציבור לתרבות ולמוזיקה הזו, בייחוד בתקופה הזו, הקהל מחפש להיאחז במשהו מוכר, נוסטלגי, משהו שמזכיר לו רגעים טובים בתוך כל האימה והקושי שנוכחים בתקופה הזו", אומר גבי סיבוני, גיטריסט ומייסד הלהקה יחד עם יגאל צברי המתופף. "אנחנו מגיעים להופעות כדי ליהנות ולעשות כיף והתחושה הזו גם עוברת לקהל".

סיבוני עצמו הוא איש רב אשכולות: אלוף משנה (במיל'), פרופסור לביטחון סייבר, מפקד בגולני בעברו ומי שעמד בראש תכניות המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתחומי צבא ואסטרטגיה וביטחון סייבר, וכן משמש כעמית מחקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. ביומיום אפשר לראותו בערוצי הטלוויזיה מדבר ומפרשן בנושאי ביטחון, אבל כשהוא מגיע לג'מג'ם עם חברים או עולה לבמה להופיע – הוא מתמסר כולו למוזיקה ולנגינה. "זה די מאזן אותי העובדה שיש לי שני כובעים, הכובע המקצועי והכובע המוזיקלי", אומר. "אני מרגיש שאני יכול להרחיב את אופקיי וזה יתרון לחלוש על כמה תחומים במקביל. אני חושב שהמקצועות האלה גם מזינים זה את זה, בזכות המוזיקה אני איש ביטחון טוב יותר ובזכות עיסוקי בביטחון אני מוצא במוזיקה יותר עומק ומשמעות".

סיבוני, יליד צפת, מעיד כי את אהבתו למוזיקה ספג עוד בנעוריו, הרבה בהשראת אחיו הגדול, פרופסור דניאל סיון. "כשהייתי בתיכון אחי היה מנגן ודרכו דבק בי ה'חיידק' הזה", נזכר. "זמן קצר אחרי זה הקמתי בתיכון את להקת 'גשם', שניגנה קאברים לשירים של סנטאנה והצלליות. המוזיקה תמיד הייתה חלק ממני, אבל זה היה בעיקר כתחביב. לימים החלטתי להגשים את החלום הישן הזה והקמתי יחד עם אחי דניאל, עם הבסיסט תא"ל מיל׳ גיורא סגל ז"ל ועם המתופף יגאל צברי את להקת 'כוח משיכה', שגם שמרה על קו הקאברים לשירי שנות ה-50-60-70".

הלהקה, שהוקמה בשנת 2003, שינתה לאורך השנים את שמה ל"ג'וקבוקס" (Jukebox) על שם מכונת התקליטים שהייתה בנמצא בכל דיינר או מסעדה בימי "אסקימו לימון", והחליפה לאורך השנים מספר נגנים (למעט סיבוני וצברי, כשהאחרון הפך גם למנהל הלהקה) וכיום כוללת את: סיבוני (גיטרה חשמלית), צברי (תופים), רן סנדלר (שירה), יאיר סתוי (קלידים) ואיתי מזור (גיטרה בס).

אתה איש צבא וביטחון, איש רציני, איך מקבלים את זה שאתה גם מוזיקאי?
"לרוב מקבלים את זה בצורה טובה, יודעים שאני מנגן ומקבלים את זה ברוח טובה ובכלל נראה לי שזה גם גימיק נחמד של הלהקה".

מי קהל היעד שלכם?
"להופעות שלנו מגיעים מכל מגוון הגילאים והמגזרים: מבוגרים שכמהים לחזור לימי נעוריהם ועד צעירים של ממש שמתחברים למוזיקה המופלאה הזו. זו הנאה גדולה לראות מהבמה את מגוון הגילאים של הקהל שלנו".  

איך בוחרים מה לבצע בהופעה מתוך רפרטואר כזה עשיר במוזיקה טובה?
"יש לנו מנעד רחב מאוד של מוזיקה ברפרטואר: סנטנה, הצלליות וקליף ריצ׳ארד, אלביס, הביטלס ועוד רבים וטובים. הופענו גם עם מוזיקה ישראלית מהתקופה. בקיצור, המנעד רחב מאוד ואנחנו מכוונים את המוזיקה המתאימה לכל הופעה".   

מה השיר הכי "חדש" שאתם מבצעים?
"בהופעה האחרונה בשבת החלטנו באופן ספונטני כהדרן לנגן בלי כל הכנה את 'לילות משי לבן' של המודי בלוז. דומני שהשיר הזה הוא משנת 1967. הקהל קיבל את זה בהתלהבות רבה".

איזה שיר אתה הכי אוהב מהתקופה?
"אני מאוד אוהב לנגן את המוזיקה של הצלליות. הצליל הנקי של הגיטרה עם המלודיות והעיבודים המקסימים. גם הקהל אוהב את המוזיקה הזו. לצד זה, בעבר היה לנו מופע שלם שכולו סנטנה. גם את המוזיקה שלו אני מאוד אוהב לנגן. אבל אפשר לומר לסנטנה להירגע, כי לפחות ממני לא תבוא לו התחרות (צוחק)".

איפה תפס אותך ה-7 באוקטובר?
"בבית, חיפשתי כיצד אוכל לסייע למולדת במלחמה. הקפצתי את עצמי בצו 8 והלכתי לסייע בצבא ככל יכולתי. זה בעצם מה שאני עושה גם עכשיו".

איך הדיסוננס הזה עבורך – לעבור בין העשייה הצבאית להופעה בפני קהל עם מוזיקת אולדיז?
"זה לא ממש דיסוננס. אני מנסה לתרום בכל דרך. עבורי גם המוזיקה הינה חלק מהעשייה. בהופעה האחרונה ראיתי כיצד הקהל שלנו היה רעב לחיבור והתלהב מאוד כשרן, הזמר שלנו, דיבר על העם הבלתי מנוצח שלנו".

כאיש ביטחון, מה אתה חושב שצריך להיות הפתרון כדי למנוע מתקפת פתע כזו שוב או לפחות לא להגיע להסלמת החזית הצפונית גם?
"אני אומר את דעתי תחת כל עץ רענן, כותב מאמרים רבים ומתראיין בתקשורת: אנחנו עוד צריכים להבין מה קרה ואיך הגענו לאירוע הזה. אבל ללא כל ספק נדרש יהיה לעשות שינויים רבים בכל המערכות הביטחוניות והמדינתיות שלנו".  

לסיום, מסר שתרצה להעביר?
"העם שלנו התמודד עם קשיים רבים לאורך אלפי שנות ההיסטוריה ואין לי כל ספק שאנו נצליח להתמודד גם עם הקושי הזה ונצא ממנו חזקים יותר ומאוחדים יותר. המוזיקה חשובה מאוד כי היא מסייעת תמיד לראות את הדברים בפרספקטיבה המתאימה". 

הופעות קרובות של להקת ג'וקבוקס

4.4 בית הלוחם

10.4 תיאטרון חולון

25.5 היכל התרבות דרום השרון (מופע התרמה לליונס הוד השרון)