בעברית שוטפת ובחיוך רחב פותחת טלי גולרגנט (או פשוט “טלי" כשם הבמה שלה) את שיחת הזום בינינו בעיצומן של חזרות אינטנסיביות לקראת השתתפותה כנציגת לוקסמבורג בתחרות האירוויזיון הקרובה במאלמו לאחר שזכתה במקום הראשון בתחרות קדם האירוויזיון בדוכסות בהפקתה של טלי אשכולי ובבימויו של משה קפטן.
"בשבילך": דיוויד כרמל בשיר לזכרו של רס"ן נצר שמחי שנפל בעזה
"עדן הייתה בלי שינה": החזרה שכל אירופה מדברת עליה
“זו תקופה מאוד אינטנסיבית, קשה אבל מדהימה, ולא הייתי מחליפה את זה בעד שום הון שבעולם, אני מאוד שמחה על הזכות שנפלה בחלקי", אומרת גולרגנט. “אין הרבה חזרות עם הרקדנים, יש לנו רק שלוש חזרות, וביתר הזמן אני עושה חזרות עם עצמי כל יום בלשיר את השיר, לעשות ספורט ואפילו קניתי הליכון כדי לעשות הליכות ולרוץ בו זמנית כי באמת צריך סיבולת רבה לשיר הזה, זה באמת השיר הכי קשה ששרתי בחיים שלי".
למעשה, גולרגנט עושה היסטוריה בלוקסמבורג, שכן זו הפעם הראשונה מזה 31 שנה שהמדינה תשתתף בתחרות לאחר שבחרה להיעדר ממנה מסיבות כספיות. בעברה זכתה לוקסמבורג חמש פעמים בתחרות, בין היתר ב־1965 עם הלהיט העולמי “Poupée de cire, poupée de son" ששרה פראנס גל ובשנת 1973 עם “Tu Te Reconnaîtras" שביצעה אן מארי דויד, חובבת ישראל נלהבת שמופיעה בארץ לעתים קרובות. הזכייה האחרונה של המדינה הייתה ב־1983 עם השיר “Si La Vie Est Cadeau" בביצוע קורין הרמס.
“אני מרגישה שיש לי אחריות כבדה על הכתפיים. לוקסמבורג לא הייתה באירוויזיון יותר שנים ממה שאני חיה, אז יש לחץ ואנשים מצפים ממני להביא את הניצחון, אבל הם מאוד תומכים בי", היא אומרת. “לוקסמבורג זו מדינה חמודה ושלווה וכולם מאוד נחמדים. יש לחץ, וגם העובדה שאני אחרונה בחצי הגמר מגניבה אבל מלחיצה".
“שמעתי הרבה ‘לא’"
גולרגנט תתחרה באירוויזיון, תחילה בחצי הגמר הראשון ב־7 במאי ובתקווה גם בגמר שייערך ב־11 במאי עם השיר “Fighter" שיצרו אנה צימר, דריו פאיני, מאנון רומיטי וסילביו ליסבון (מנהלה האישי של טלי) ועוסק במאבק היומיומי של בני אדם מול מכשולים בחייהם. “השיר עוסק בצורך שלנו להמשיך בדרך ולא להישבר גם כשחווים סבל מסוים", היא מסבירה. “אני אישית חוויתי תקופה קשה כשעברתי לניו יורק ו’זכיתי’ לשמוע הרבה ‘לא’ מגורמים בתעשיית המוזיקה. לא ויתרתי לעצמי ואני נמצאת פה רק כי המשכתי ללכת בעקבות החלומות והשאיפות שלי. זו השראה גדולה עבורי לשיר על בימת האירוויזיון את השיר הזה כי זה חלום ענק שלי, אני מודה על הזכות".
גולרגנט (23) נולדה בירושלים לאם ישראלית ולאב יהודי מפרו. בגיל חצי שנה עברה לצ’ילה בשל עבודתו של אביה, ובהמשך נדדה לארגנטינה, חזרה לצ’ילה ולבסוף השתקעה המשפחה בלוקסמבורג. בגיל 7 החלה לשיר ולנגן על פסנתר, ובגיל 12 פנתה גם ללימודי משחק. “נולדתי לבית מוזיקלי. כל אחד מבני המשפחה שלי מנגן על משהו - אבא שלי על תופים, אמא שלי והאחים שלי בגיטרה. אנחנו משפחה מאוד מוזיקלית, אבל אף אחד לא עושה את זה באופן מקצועי", היא מספרת. “כשאמרתי להורים שלי שאני רוצה לעסוק במוזיקה כמקצוע הם מאוד תמכו בי כי ההורים שלהם לא תמכו בהם בהקשר הזה כי זו הייתה תקופה אחרת. הם עודדו אותי ותמכו בי, עזרו לי להגשים את החלום שלי".
בגיל 19 החליטה לעזוב את ביתה לטובת לימודי תואר במוזיקה ותיאטרון במכללת מרימאונט במנהטן ומאז היא מתגוררת בניו יורק, מלמדת שם פיתוח קול ומופיעה עם הרכב מקומי ששר מוזיקה ישראלית. “יש לי להקה שנקראת Blue Stripes (שם זמני) על שם המועדון שבו אנחנו מופיעים, ויש בלהקה גם כמה ישראלים. אנחנו עובדים עכשיו על אלבום בכורה בן 12 שירים מקוריים שעתיד לראות אור בקרוב".
“חשבתי לנסות את מזלי"
לקדם האירוויזיון בלוקסמבורג הגיעה גולרגנט ללא ציפיות מיוחדות. “31 שנה לא שומעים על האירוויזיון בלוקסמבורג ואז, פתאום בקיץ, בכל העיתונים המקומיים שם דובר על הקדם. לי לא היה מושג כי הייתי בניו יורק, אבל חברים ומשפחה שלחו לי הודעות שיש אודישנים לקדם אירוויזיון ושאני מוכרחה לנסות, אז בגלל שסיימתי את התואר ובדיוק חיפשתי עבודות כדי לשלם את שכר הדירה בניו יורק, חשבתי לנסות את מזלי", היא מספרת. “בחיים לא ציפיתי שאגיע לייצג את לוקסמבורג בתחרות כי אני רגילה לדחיות כל הזמן, ואני עוברת אודישן כמעט כל שבוע בניו יורק ושומעת כל הזמן ‘לא’. כשאני עושה אודישן אני מיד שוכחת אותו אחרי שאני הולכת כדי לא לפתח ציפיות ואז להתאכזב. כשעברתי את השלבים בקדם בלוקסמבורג, לא התרגשתי או התלהבתי יותר מדי כי חשבתי שה’לא’ יגיע מתישהו, והנה, פתאום הגיע ה’כן’ ואני כל כך שמחה על כך".
חשבת לגשת לאודישנים ל"כוכב הבא לאירוויזיון"?
“האמת שכן. זה סיפור די מצחיק כי בתחילת התהליך של הקדם בלוקסמבורג, מישהי מההפקה של ‘הכוכב הבא לאירוויזיון’ יצרה איתי קשר באינסטגרם והמליצה לי לגשת לאודישנים ל’כוכב הבא לאירוויזיון’, והתרגשתי וחשבתי על זה, אבל כבר התחלתי את התהליך של הקדם בלוקסמבורג לכן לא יכולתי להגיע לאודישנים בארץ".
מהו שיר האירוויזיונים האהוב עלייך ביותר?
“וואו, ‘Hold Me Closer’ של קורנליה ג’ייקובס, השיר שייצג את שוודיה באירוויזיון 2022 והגיע למקום הרביעי".
ספרי על התגובות שאת מקבלת מהקהל הישראלי.
“זה מדהים וגורם לי לבכות איזה עם יש לנו. בכל פעם שאני פוגשת ישראלים אני מתרגשת מאוד, הם תומכים בי ממש ואומרים שהם מאחוריי, וזה רק מראה את הכוח והיופי של עם ישראל, הם אומרים שהם גאים בי, למרות שאני מייצגת את לוקסמבורג, וזה באמת מחמם לב".
מתי נחשפת למה שקרה בארץ ב־7 באוקטובר?
“הייתי בניו יורק עם חבר שלי, שהוא גם ישראלי, ולא אשכח את זה בחיים. זה היה אחד הימים הכי עצובים בחיים שלי. לא הייתי מסוגלת לקום מהמיטה במשך שבועיים, רק בכיתי. זה היה כל כך עצוב. מאז ה־7 באוקטובר ביקרתי בארץ בחתונה חשובה של בת דודה שלי וראיתי שהאווירה בארץ אחרת מהאווירה שהייתה לפני האסון. זה היה שונה ועצוב, אבל אני מרגישה שכולם ביחד ומאוחדים ומדהים לראות שלא משנה מה קורה – אנחנו עם אחד".
יש אבטחה מוגברת על המשלחת הישראלית במאלמו לנוכח איומים על חיי הצוות הישראלי. את חוששת?
“ברור שאני חוששת. בכל יום שומעים שיש דברים במאלמו וזו לדעתי העיר הכי אנטישמית באירופה, אז זה באמת מאוד מפחיד, אבל אהיה זהירה ואשאר איפה שאני צריכה להישאר ואהיה מאובטחת עד כמה שאפשר. אני חושבת שהרבה מעריצים יהודים לא יגיעו השנה לאירוויזיון מחשש לביטחונם. זה חבל אבל זו המציאות".
את חושבת שהעובדה שאת ישראלית־יהודייה עלולה לפגוע בסיכוייך לזכות באירוויזיון?
“ברור. זה יכול לעזור לי עם המעריצים היהודים אבל זה גם יכול לפגוע בגלל האנטישמיות, אז אני לא יודעת מה יהיה".
לסיום, יש מסר שתרצי להעביר לקוראים הישראלים?
“תודה לכל אחד ואחת מהישראלים שתומכים בי, אני מאוד מעריכה את זה וזה מרגש אותי. אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו וזה מאוד משמעותי עבורי. ולמרות שאני מייצגת את לוקסמבורג, אני מרגישה שאני גם מייצגת את ישראל בתקופה כל כך קשה ואני מקווה שאוכל להביא לישראל כמה שיותר כבוד. אעשה את המיטב שאני יכולה".
