מאז שזכתה באירוויזיון ב-2018 עם "Toy" ניסתה נטע ברזילי לכבוש את העולם ולהוציא מספר שירי טראש פופיים גרועים ("ריקי לייק", "באסה סבבה", "ננה בננה" ו"קוקו"), יצאה לסיבובי הופעות בינלאומיים ונישאה על גבי הצלחת הניצחון ההיסטורי באירוויזיון.
הטרגדיה של יהלי סובול: איש הצוות התמוטט ומת במהלך הופעה
קובי אוז זועם: "האופוזיציה משחקת כדורגל שכונה"
אבל משהו בדרך די השתבש: השירים די חזרו על עצמם, היו מוזרים ולא כל כך מעניינים וברזילי לא באמת מיצתה את הפוטנציאל (האדיר) והכישרון הגלומים בה. הדבר הכי טוב שעשתה בעיניי היה "אפס מאמץ" עם סטטיק ובן אל תבורי ב-2021.
עכשיו היא השיקה אלבום חדש, ראשון בעברית (אחרי שני מיני אלבומים בלועזית וסינגלים), בשם "הכל עליי" ומנסה לכבוש מחדש את הקהל הישראלי. באלבום, שעוסק בעיקר רומנטיקה, פלירטוטים, מערכות יחסים וגעגועים ברזילי לא נושאת בשורה חדשה אלא מספקת ברובו פופ די מונוטוני ומשעמם, לא קליט במיוחד, לא מסקרן ולא מלהיב, או במילים אחרות – מיותר.
לא ציפיתי ליותר מדי לאור יצירותיה הקודמות בלועזית, אבל חשבתי שבעברית אולי היא תישמע אחרת – וטעיתי. גם הדואט המצוין עם עברי לידר "גונבים את הזמן" לא מצליח למנף את האלבום שסביר להניח וייפול לתהום הנשייה. כשפרצה, נשאה ברזילי בשורה חדשה והייתה הדבר הכי מרענן ומסקרן בתעשייה המקומית (חשבתי זאת, על אף שלא אהבתי את "Toy") ובמקום לתעל אנרגיה זאת ליצירה בעברית – היא מסתפקת באלבום בינוני.
אם בכל זאת אצטרך למצוא כמה שירים שכן ראויים להישמע מתוכו, אז "נתק אותי" (עם כפיר צפריר) שכבר נחשב ללהיט מתוכו כשיצא במרץ האחרון ושיר הנושא "הכל עליי", בו ברזילי מנסה ליצור חפלה ים תיכונית. זה מוזר אבל זה עובד ואני די נהניתי מזה. מקווה שבאלבום הבא היא תפתיע לטובה, זה כרגע הכל עליה.