ריף כהן תמיד משכה אותי כיוצרת, כאומנית וכמבצעת. לא פחות מזה שהיא זמרת ומוזיקאית מחוננת, היא גם חוקרת אמיתית, תרה תמיד אחר צלילים חדשים, עתיקים, מנסה להבין לעומק את משמעותם, מקורם ופירושם בתוך המרחב התרבותי בו נוצרו, מאמצת אותם לתוך התמהיל המוזיקלי שלה ומגבשת בעזרתם את הישות האומנותית (ואני מניח שגם האישית) שלה, ההולכת ומתפתחת.

הטרגדיה של יהלי סובול: איש הצוות התמוטט ומת במהלך הופעה
קובי אוז זועם: "האופוזיציה משחקת כדורגל שכונה"

הסקרנות הבלתי נלאית שלה לפרוץ גבולות תרבותיים ומוזיקליים כמו גם טקסטואליים היא המנוע שהפך אותה לשם דבר בסצנה העולמית בסגנונה, ובייחוד מה שמייחד אותה, בעיניי, זו העובדה שכמוזיקאית היא אף פעם לא מסתפקת רק בתשובות אלא גם שואלת שאלות ואותן שאלות, תהיות והגיגים הם שמלווים אותי לאורך כל ההאזנה לאלבומה החדש והמופלא "חור בלב".

האלבום, המונה שמונה רצועות מוזיקליות, נפתח ב"אינטרו מוואל", המהווה סיפתח מעורר תיאבון להמשך האלבום ונוסך את התחושה שאתה נמצא בבית קפה במצרים. הפרולוג המוזיקלי הזה מסמן את הקו המוזיקלי העשיר של האלבום שכולו באווירה מזרחית אסלית, שעטנז המושפע ממוזיקה פרסית, טורקית, עיראקית, מרוקאית, אלג'יראית וים תיכונית ישראלית מימי הזוהר של האייטיז והניינטיז. כל זאת בעיבודים עכשוויים, חדשניים והדוקים עליהם אמונה כהן.

זה אלבום שעוסק בנושאים כמו שיברון לב, חברות אמת, עצמאות, אכזבות, אהבות ועוצמה נשית והכל בעיבודים ובהפקה מוזיקלית מצוינים, כששירים כמו "טיטה מרטיטה", "חור בלב" (שיר הנושא של האלבום) ו"חבק אותי" יכולים וראויים להיות להיטי רדיו ולהיטי שטח. באלבום יש גם שיר בשפה העברית שכתב שאנן סטריט (הדג נחש) והלחינה כהן, וגם גרסה עברית לשירה של הזמרת המצרית היהודייה לילה מוראד "אמור לי שלום".

בעברית השיר הפך ל"שלם עליי" ועוסק בתרבות הדייטינג בצורה מחאתית עם קריצה הומוריסטית (זה השיר הוותיק מן האלבום שיצא לפני כעשרה חודשים וזכה להצלחה). בעיניי, האלבום גובל בשלמות, מהסיבה שנעשתה בו עבודת עומק מוזיקלית מושקעת, שימת לב לפרטים הכי קטנים ולניואנסים ומלאכת מחשבת מעמיקה שבאה לידי ביטוי בצלילים משכרי חושים.

קשה לי, כמאזין, להפריד בין כל השירים כי הם כמו סימפוניה אחת ארוכה וכדי ליהנות ממנו באמת יש להאזין לו מההתחלה ועד סופו לפי הסדר בו בחרה כהן, מה שנותן התמסרות יותר עוצמתית ומעמיקה לשירים, גם מבחינה מוזיקלית-טקסטואלית-תרבותית וגם מבחינה רגשית ואישית. ואם אין לכם ראש למילים הארוכות שכתבתי כאן, פשוט לחצו PLAY והיכנסו לחפלה אמיתית.

"האלבום יוצא בתקופה רגישה בה אנו נאלצים ללמוד לעבור באופן יומיומי בין עצב לשמחה", כתבה כהן עם צאת האלבום. "המוסיקה יודעת לשחרר בנו את כל קשת הרגשות ולהביא איתה ריפוי, האזנה נעימה." אמן.