המוזיקאית ריטה משיקה בימים אלה אלבום חדש בשם ״DUENDE״ בו היא משתפת פעולה עם ELK, המפיק המוזיקלי אייל ליאון קצב. מדובר ביצירה משותפת עליה עבדו לפני כשמונה שנים ומכילה 12 שירים בשבע שפות שונות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, פרסית, ערבית, הודית וכמובן עברית. בראיון מיוחד למעריב סיפרו השניים על היצירה המשותפת, התחושות להוציא את האלבום אחרי שמונה שנים ובזמנים אלה.
״אנחנו נמצאים בדיזנגוף סנטר סמוך ל״דיסק סנטר״ ומשיקים את האלבום שיצרנו ביחד. האלבום הזה כבר היה מוכן לפני שמונה שנים, כל פעם משהו אחר דחה את יציאתו. בפעם האחרונה שהוא היה אמור לצאת זה היה בנובמבר והנורא מכל קרה, ולא היה לזה מקום. בשבועות האחרונים חשבנו שאולי ככה הוא יכול לצאת ולהעניק איזושהי נקודת אור״.
בהקשר הזה, בשמונה השנים האלה לא יצא שהתערבתם ביצירה? לא קרה והחלטתם להוסיף משהו?
״לא, כי הוא מייצג תקופה מאוד מסוימת. זאת אומרת, אנחנו יכולים להגיד שזה אלבום שנעשה ללא מאמץ. אין לי מושג, זה פשוט קרה בקסם של תקופה מסוימת. זה היה מדהים״.
עוד הוסיפה ריטה: ״הוא מורכב מאותה ספונטניות ומאיזשהו משהו חופשי, ילדי ומשועשע. זה היה כל כך אופטימי. וואו, אני מתגעגעת לתקופה הזאת. יצרנו את האלבום באולפן של אייל בזמן שהקלטתי את האלבום ״ניסים שקופים״, עליו עבדתי במשך תשע שנים. על המילים וכל מילה מדוקדקת ומדויקת, הכל נבע ממקום קלאסי ונשי, ובמקרה שלנו זה היה בדיוק ההפך הגמור. אי אפשר לגעת באלבום הזה כי הוא נולד מושלם, והוא היה חייב להישאר ככה. הוא בא בכזאת אופטימיות, וכל המילים שם עוסקות בטוב. יש פה מעין אור ושמחה אמיתית.
"משהו פשוט נעים והוא לא ידע מה שעתיד לקרות. אנחנו לא יכולים לחזור ולהיות אותם האנשים שהיינו לפני השבעה באוקטובר. זה תמיד יישאר בנו. האבל והכאב על כל מה שקרה. והרוע הזה שאי אפשר היה לדמיין שיש כזה דבר בעולם. אי אפשר להכיל את זה. זה פשוט זוועות. אבל אני חושבת שיש באלבום הזה תמימות ונקודת אור. אנחנו זקוקים למוזיקה שנוכל באמת קצת לנשום. אנחנו חייבים לנשום ולהרים אחד את השנייה. קצת יותר תקווה. וכל עוד החטופים לא איתנו, החיילים נלחמים, וכל כך הרבה קושי וכאב, אנחנו צריכים לקום בכל בוקר ולהקים עצמנו מחדש״.
היצירה הזו כאמור מורכבת מהמון שפות, עלתה לכם המחשבה על דריסת רגל בגזרה הבינלאומית?
״לא תכננו את זה ככה, זה פשוט קרה. פשוט תוך כדי תנועה החלטנו שיהיה שיר בצרפתית, ויהיה שיר גם כן בערבית. וככה זה נעשה לפני שמונה שנים ולא ידענו לאן אנחנו נכנסים. זאת אומרת, התמימות הייתה באוויר, יצרנו את זה בלי שום מטרה. לא הייתה שיפוטיות או כוונה מלבד יצירה טהורה מאוד״.
עוד סיפר לאון קצב: ״אני חושב שכשיצרנו את השיר הראשון ״בום בום בום״, במקור אני שרתי שם כל מיני מנגינות ספרדיות וריטה הציעה אולי לשתף עם משהו משהו צועני לגמרי. וזה היה פתאום שונה לראות מישהו שלוקח את היצירה הזו לעולם שלו, ובעצם מטביע את עולמו אצלנו בטרק. זה יצר משהו שונה ומיוחד אבל גם כן היה קשה להסתגל לזה בהתחלה״.
ריטה הוסיפה וסיפרה: ״אני חושבת שכל האלבום הוא כאילו קצת עגול. יש פה הכל מהכל והוא מכיל משהו מאוד אוניברסלי. זה בא לידי ביטוי גם ברצון שלו לאחד סגנונות, שפות, אנשים ואת העולם. זו הכוונה שלו״.
לאט אנשי תרבות וציבור משמיעים את קולם ומעלים ביקורות כנגד התנהלות הממשלה. אתם מוצאים עצמכם מתקוממים כלפי דברים שלא מתיישבים עם דעתכם?
״אני מבינה את שאלתך. אני חושבת שהזעקה הגדולה ביותר שיכולה להיות כרגע והכי דחופה היא - 120 החטופים שלנו. הם חייבים להחזיר אותם במהרה. מהר ככל הניתן. אסור לצאת לשום פגרה ולשום חופש. אסור לישון לא יום ולא לילה עד שמחזירים אותם ואותן הביתה. ובלי זה, אין לנו תקומה. לא נחזור להיות אותו העם״, חתמה ריטה בנחרצות.