לבאי ערב משירי המשורר והפזמונאי יוסי גמזו, שנערך לפני 15 שנה בראש העין, זומנה הפתעה כאשר לביצוע "הכותל", שירם של גמזו ודובי זלצר, נקרא לבמה גבר תמיר, בעל זקן מידות צחור ולראשו כיפה שחורה. לא כל הנוכחים זיהו אותו כדני גולן, מי שביצע את השיר במקור עם ציון צדוק, חברו ב"צמד דרום".
כששאלתיו אם הקמבק בדרך, תשובתו של גולן הסגירה את ייחודו בין האמנים, החוזרים בתשובה, כמי שירד מהבמות, אך בעודו מסתופף באוהלה של תורה, המשיך למחייתו בעיסוקו החילוני מהעבר בענף הדפוס.
"שום קמבק!", ענה בחיוך. "כל בוקר יש לי קמבק כשאני קם לעבודת הבורא, אבל לאחר שמארגני הערב התחברו לי לווריד, באתי, שרתי - והרמתי את התקרה".
מבחינת גולן, לבית פטשניק, שהלך אתמול לעולמו בגיל 78, לחזור בתשובה היה כמו לחזור הביתה. "למעשה, גדלתי בבית דתי ברמת-גן", סיפר. "הרבה לפני שהתחלתי להופיע כזמר הייתי עובר לפני התיבה בבית הכנסת. גם בקן 'בני עקיבא' שרתי ובצבא נפרדתי מהכיפה".
הוא שירת בצוות הווי פיקוד דרום. עם השחרור, הקים עם אחד מחבריו שם, רפי גרנות, את "צמד דרום". כשגרנות, שלימים חזר גם הוא בתשובה, יצא ללימודי הנדסה בלונדון, "שודך" לגולן ציון צדוק, מי שהיה סולן להקת גייסות השריון. תוך תקופה קצרה הם הוציאו שני תקליטים, כשנחום היימן, מנהלו המוזיקלי של הראשון בהם, הביא להם לביצוע-בכורה את לחנו המשתפך ל"שיר אהבה ישן" (על אניטה וחואן...), שחיבר עם נתן יונתן.
בין שירי "צמד דרום" היו "שישו את ירושלים", "יום א" בשבוע" וגם "מה יש לך קזנובה", בניסיון ללכת לכיוון בינלאומי, כדבריו. צדוק, מי שחלם להיות סינטרה ישראלי, עבר ב-72' ללוס-אנג'לס, שם הוא חי עד היום. כשגולן נשאל אם הם נחפזו בפירוק הצמד, השיב: "מה לעשות, ציון נסע וזה נגמר. לו היה חוזר, הצמד היה מתחדש ברגע".
עשור לאחר-מכן חזר גולן בתשובה, כשבכך הצטרף לנחמה, רעייתו הציירת ואמנית יודאיקה, יוצאת להקת פיקוד הצפון, שלקחה שיעורים ביהדות. "חיפשנו משמעות לחיים, לאחר שחיינו חיים בוהמיים למדי", העיד. "הסתובבתי בכל העולם, טעמתי מהכל והרגשתי מין ריקנות וחוסר סיפוק. ביהדות מצאתי כל מה שחיפשתי. מסתבר שלא צריך להרחיק עד טיבט כדי למצוא את המשמעות המיוחלת".
בדרכו אל האמונה הלך גולן בעקבות הרב אשל"ג הקבלי. "הוא לא קיבל לשיעורים שלו אנשים שלא עבדו", ציין. "עבודה הייתה אצלו תנאי בל יעבור. 'אין לקבל לחם-חסד', שינן לנו ועל דבריו אלה אני חייב לו תודה עד היום. גישתו התאימה לי. כך יכולתי להמשיך בעסקים כרגיל ולאחר שעות העבודה להעמיק בלימודי-קודש".
שעה שבתו הצעירה קרן הצטרפה למסע הרוחני של הוריה, המשיכה שירי, הבכורה, בלימודיה במגמת התיאטרון ב"תלמה ילין". לא כפיתי על שירי להצטרף למסע שלנו", הדגיש. "היא רצתה תיאטרון ופתאום ההורים השתגעו לה ועשו סיבוב של 180 מעלות. מי אני, שידעתי מה זה חיידק-במה, שאורה לה להפסיק?"
כששאלתי את גולן, שדמותו החרדית, משכה תשומת-לב בהצגות הבכורה של בתו, השחקנית המחוננת, אם העניין עבר אצלם בשלום, ענה: "לגמרי! לא מנעתי ממנה דבר ורק אמרתי לה שתזכור שאצלנו שבת זו שבת. ככה אני - לא נתפס לקיצוניות בשום נושא".
"לעומתה, אני בשלי", הוסיף. "חוץ מאשר להצגות של שירי, אני לא הולך לתיאטרון. את הטלוויזיה סילקתי מהבית עוד לפני שחזרתי בתשובה, כשלא הפסיקו להראות את ערפאת. מה יש כבר לראות בדבר המטמטם הזה? גם מעיתונים התנתקתי מזמן. מספיק לי האינטרנט, גם הרדיו, שהיה ונשאר מדיה נהדרת".
"אני רוצה להיות אופטימי, אבל הקיטוב בעם נראה לי רע", אמר בסיום דברינו. "לדעתי, 'ואהבת לרעך כמוך' זה לא רק סטיקר על מכוניות, אלא גם הבסיס ליהדות. אם כל אחד יהיה לארג' עם זולתו ולא יחשוב רק על עצמו, יש סיכוי לקצת פחות שנאה בעם".