"היום יש שלא מאמינים לי כי את סקיצה הראשונית "מלכות החרמון" כתבתי הרחק משם, בסיני, בעודי יושב בצילו של ג'יפ. הקרבות זה עתה שככו אצלנו והנה אני שומע בטרנזיסטור על כיבוש הגולן והחרמון. הידיעה הזאת החזירה אותי בבת אחת ל-58', כשיצאתי מהמשק שלי לשנת-שירות בקיבוץ גדות, שהופגז על ידי הצבא הסורי שישב מולו, בגולן, על הר שהיה כמפלצת, כפי שכתבתי".
ב"קצה השדה": שלישיית הרוק שזכתה לתהילה רק בדיעבד | האזינו
אושר כהן: המיינסטרים הישראלי החדש
כך סיפר בראיון לפני שבע שנים שדר ופזמונאי העבר יובב כץ, שהלך הבוקר לעולמו בגיל 88, על הולדת להיטו הגדול "מלכות החרמון", בהיותו בשירות מילואים של עוצבת שריון בתום מלחמת ששת הימים.
הוא שלח את מילות "מלכות החרמון", עם פתיחה רוויית אופטימיות כ"כל המילים השמחות/ פרצו שוב כהורה סוערת/ טיפסנו עם כל הרוחות/ אל פסגת החרמון הזוהרת", ללהקת פיקוד הצפון.
במאי הלהקה דאז, שמעון ישראלי, מסר את השיר לחברו, המלחין אפי נצר, שנסחף איתו אל מקצב הוואלס. "השיר נהיה להיט ענק, עם מוצי אביב כסולן, מבלי שאפי ואני הכרנו זה את זה", ציין כץ.
הוא נולד וגדל בקיבוץ נען, שם עבד בפלחה ועבר קורס במאים כמקדמה להיותו במאי של תיאטרון קהילתי. לפזמונאות הגיע לאחר שניהל תחנת טרקטורים בחבל הבשור, הקים באילת להקת הומור וסאטירה ולמד באוניברסיטת תל-אביב תיאטרון ופילוסופיה.
מאז "מלכות החרמון" הפך גם לפזמונאי. "כמו את אפי נצר, גם את דוד קריבושי לא הכרתי כשהלחנתי את "בתי את בוכה או צוחקת", השיר שכתבתי בששת הימים עם "מלכות החרמון", העיד.
"את השיר שלחתי לאיש קול ישראל, עזריה רפפורט, שהיה אז העורך והמנחה של תוכנית הרדיו 'חוחים וחיוכים', שקריבושי היה המנהל המוזיקלי שלו. את המבצעות המקוריות של השיר בתוכנית שהוקלטה בקונייטרה, קרוב לזירת ההתרחשות, דבורה דותן ועליזה רוזן, פגשתי מאוחר יותר".
"איך התקשר שיר כזה, עם מילים דוגמת "פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק", עם אריס סאן של "סיגל"?, שאלתי את כץ. "זה בהחלט התקשר", השיב.
"אריס שמע על הצלחת "מלכות החרמון" והגיע אלי עם לחנים. חיבבתי את האיש מאוד והצטערתי לשמוע על מותו בטרם עת. אגב, למתעניינים לאיזו סיגל התכוונתי בשיר, אומר שלא היה לי שום יחס לשם הזה, שהמנגינה של אריס הוליכה אותי אליו".
"כשביימתי ללהקת פיקוד הדרום את תוכנית "זמר בדרום", הבאתי איתי את אריס סאן היווני ויחד כתבנו ללהקה את "בואי איתי לדרום". כץ שידר בקול ישראל מ-68'. את תוכניתו הלילית המיתולוגית שם, "שנינו יחד וכל אחד לחוד", שזיכתה אותו בפרסים, יזמה דרורה בן-אב"י, מי שהייתה
מנהלת חטיבת התוכניות הקלות".
"אני רוצה ייעוץ פסיכולוגי ברדיו בנושאי זוגיות", היא אמרה לו, המודה כי אז לא היה לו ניסיון מקצועי בנידון, שאותו רכש בהמשך כשלמד מדעי ההתנהגות.
כששאלתי אם ניתן לתת ייעוץ מקצועי מעל גלי האתר, ענה: "רק כשיש המצפון הנכון, תוך ידיעה שאפשר לייעץ, אבל בלי התיימרות לתת פתרונות, או לפזר רצפטים של התנהגות. כדי שלא ניפול לתוכנית רדודה של פסיכולוגיה בגרוש, צירפתי מומחים מתחום מדעי ההתנהגות ואיתם זאת נהייתה תוכנית רצינית בלי סנסציות".
עוד הוא שידר ברדיו את תוכניתו "פשר החלומות", ובתוכנית אחרת שלו, "קשר לילי", אנשים חידשו בשידור חי קשרים שנותקו לפני שנים. "אתה לא יכול לעשות תוכניות כאלה בלי לאהוב אנשים ובלי שתהיה לך כלפיהם סבלנות בלתי מוגבלת", גילה טפח מסודותיו המקצועיים בראיון באחוזת פולג.
כץ היה נשוי באושר רב לכרמית, ציירת ופסלת, שאותה הכיר במהלך שירותו הצבאי בשריון. הוא הותיר שתי בנות, העוסקות בחינוך, שישה נכדים וחמישה נינים.