סליחה מראש על שימוש ברפרנס מאולפני החדשות בתוך ביקורת מוזיקה, אבל "צריך לומר ביושר": רבים מאיתנו, גם אלו שינסו להכחיש, לא שמעו מעולם על סברינה קרפנטר - כוכבת דיסני בילדותה ואמנית בנסיקה בימים אלו - עד הקיץ האחרון.
כוכבת הפופ, שרעננה לכולנו את הסחוניה בחוץ עם להיט הדיסקו הפופולרי "Espresso", ואחריו עם "Please Please Please" בעל ניחוח הקאנטרי, שחררה ביום שישי האחרון את אלבומה השישי (!) "Short n’ Sweet", כשמאחוריו חמישה אלבומים שדי הצליחו לחמוק מתחת לרדאר.
״אליל נעוריי״: דנה אינטרנשיונל במחווה מרגשת לאדם
מרגש: להקת ג'יין בורדו אירחה על הבמה את בנם של הזוג שנהרג בגולן | צפו
אז נכון, אמנם אלבומה הקודם "Emails I Can’t Send" שיצא ב-2022 הצליח להניב להיטים כמו "Feather" ו-"Nonsense", אך רק בזכות "Espresso" והופעת החימום לטיילור סוויפט בטור המשגשג Eras הצליחה קרפנטר לעלות לליגה של הגדולות. בעקבות נתוני הפתיחה המרשימים, הייתה תקווה גדולה ש-"Short n’ Sweet" יספק שירים טובים ואף טובים יותר מ-"Espresso", אך זו הספיקה להתפוגג מהר מאוד.
האלבום החדש כולל 12 שירי פופ בני שלוש דקות (כמו שאלוהים התכוון, עם כל הכבוד לטיילור סוויפט או ביונסה), בהם קרפנטר מגישה את ההומור השנון והכנות הבלתי מתפשרת שלה, זו לצד יכולותיה הווקאליות, שאינן מרשימות כמו של זמרות אחרות במעמדה, אך בהחלט מספקות את הסחורה. יש בו גם קאנטרי, גם R&B, גם פולק, גם בלדות אקוסטיות וגם דיסקו אייטיזי, אך למרות הוורסטיליות שלו, הוא מרגיש מפוזר ורבים מהשירים נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה, בעיקר בשל תחושת שטחיות וחוסר חידוש למאזין הממוצע.
השיר "Taste", רצועת קאנטרי שעוסקת בקשרים מבולגנים ומלווה בקליפ משעשע אך אלים וגרפי (יש שיגידו מדי, אני), אינו מצליח לחדש במיוחד, ובכל זאת עשוי להצליח בזכות קצבו הקליל והשורה העוקצנית של קרפנטר "I heard you're back together and if that's true, you'll just have to taste me when he's kissin' you".
ב-"Good Graces", שיר שמרגיש כאילו נלקח משנות ה-2000 המוקדמות (ולאו דווקא בקטע טוב), קרפנטר מציגה את עצמה כאחת שיכולה לעבור מאהבה לשנאה ברגע אחד. באותה מהירות, היא עוברת לבלדה "Sharpest Tool”, שכמו בלדה אחרת באלבום בשם "Lie to Girls”, לא מצליחה להתרומם ומדגישה דווקא את חולשותיה של הזמרת במחוזות אלו.
לצד שירי האהבה העדינים והנוגים, האלבום מלא גם בקללות, רמיזות מיניות והכפשות, שהופכות עוד יותר לנוקבות כאשר הן נמסרות בטון המתוק והמפתה של קרפנטר. למשל ב-"Dumb and Poetic” היא שרה בעדינות "מנסה להיראות רגיש ומנומס / גומר על שירים של לאונרד כהן”, או ב-"Coincidence”, שבו היא אומרת על רקע צלילי הקאנטרי "בשבוע שעבר לא היו לך ספקות / השבוע, אתה משאיר מקום לשפה שלה בפה שלך".
הדבר ממשיך גם ב-"Juno” (נכון מאוד, על שם הסרט בו תלמידת תיכון מגלה שנכנסה להריון) שם היא מציעה בפתיינות "רוצה לנסות כמה תנוחות הזויות?” ומגיע לשיאו ב-"Bed Chem”, אחד השירים החזקים ביותר מבחינה מלודית, עם קריאה מפורשת לסקס: "איפה אתה? למה אתה לא עליי?".
כאמור, רוב המוזיקה הינה יותר סולידית, על אף הרמיזות המיניות ומשחקי המילים השובבים, ופחות משדרת וייב של מסיבה כמו הסינגל המוביל. על האלבום עבדה קרפנטר באופן חלקי עם מספר כוכבי תעשיית המוזיקה בלוס אנג'לס ובאופן חלקי עם ג'ק אנטונוף המפורסם, שכידוע לקח חלק באלבומיה האחרונים של טיילור סוויפט. עובדה זו עלולה להסביר את הנטייה של הזמרת לשבץ באלבומה להיטי העצמה לצד "תאונות רומנטיות".
למרות ש-"Short n’ Sweet" מסתמן בסך הכל כאלבום פופ מתוק וקליל, הוא לא מציע אף חדשנות או עניין, רוב שיריו אינם מספיק זכירים והוא יגרום לכם בעיקר לפהק. אמנם קרפנטר עשתה בשכל כשבחרה לשחרר דווקא את "Espresso" כסינגל ראשון, אך גם טעתה טעות חמורה, כי בכך הציבה לעצמה רף גבוה מדי מכדי לעמוד בו.