בחורף 1964 שודר על גלי האתר שירם המשותף הראשון של יורם טהרלב ונחצ'ה היימן "את ואני והרוח" שלא רק היה השיר העברי הראשון בו נשמעה שריקה, אלא גם הציג לראשונה לקהל הרחב ולחובבי מצעדי הפזמונים צמד חדש בשמי הזמר העברי – הפרברים.
הצמד, שהוקם בשנת 1960 ופעל מספר שנים במסיבות חברה ובמועדונים עד שהקליט את שיר הבכורה המצליח – עבר לאורך שנות פעילותו מספר גלגולים: הוא התחיל כצמד של יוסי חורי וניסים מנחם ז"ל, התפתח לשלישייה עם הגיטריסט והזמר ג'ימי סימן טוב, שב להיות צמד עם חורי ומנחם, ובשנת 1977, לאחר שמנחם חזר בתשובה, צירף חורי במקומו את הגיטריסט והזמר אורי הרפז. ב-2015 עזב הרפז ואת מקומו תפס הגיטריסט והזמר חגי רחביה. בשנים האחרונות מופיע הרפז יחד עם אלעד שטמר בהרכב "שרים הפרברים" וממשיך את המורשת העשירה של הצמד.
הצמד זכה לשיא הצלחתו בשנות ה-60, ה-70 וה-80 ושילב בין מוזיקת פולקלור בינלאומית לצלילי פופ, קאנטרי ובלוז בהרמוניות מופלאות שכבשו את הלבבות בלהיטים רבים, בהם: "יש לי אהבה פשוטה", "ציפורים נודדות", "רק הד קולך", "אילו כל האוהבים", "ריח תפוח אודם שני", "דבש", "תיבת הזמרה הנפרדת", "פעם היו שם פרחים", "החולמים אחר השמש", "אני אוהב אותך בשקט (כמעט בסוד)", "בהר הגלבוע" ו"ליבבתיני" .
בסוף שנות ה-70 הפרברים, לצד מתי כספי והרכב המופע והתקליט "ארץ טרופית יפה" היו אחראים להבאת המקצבים הדרום אמריקאים לזמר עברי (בשירים כמו "אלפונסיה והים", "בלב כבד", "אני אשתגע", "מתוק התפוח" ו"סילווריו"), ובשנות ה-80, שיתוף הפעולה הפורה של הפרברים עם חבריהם, הדודאים (בני אמדורסקי וישראל גוריון), הוליד מספר קלאסיקות בלתי נשכחות ("תלבשי לבן", "שי" ו"צל ומי באר").
בפרק חגיגי זה של ההסכת "מילים ולחן" סיפר חוקר המוזיקה דודי פטימר את הסיפורים הקטנים מאחורי 25 שיריו הגדולים של הצמד המיתולוגי מכל גלגוליו.