בתקופה האחרונה נדמה שקשה למצוא פרויקט מוזיקלי שהיא לא חלק ממנו. עם הגיטרה, מבט צדדי ונוכחות שקטה, טליה ישי הולכת וכובשת מקום של כבוד על הבמות: בהרכב של נועה שמר; במופע מחווה לג'ורג' הריסון לצד ירון אמיתי ובועז כהן; במופעים חשמליים ואקוסטיים; בסינגלים כמו "הזונה" של יפעת נץ, בביצוע ההרכב "התהפכו היוצרות"; בפסטיבל "אישה אישה אישה"; במופע ההתרמה "מתות קדושות" לצד ריקי גל, דנה ברגר ועוד. אפשר היה לראות אותה שם עם גיטרה חשמלית, גיטרה אקוסטית, יוקליילי, גלוקנשפיל וקולות רקע. לאחרונה אף חזרה מטור של שבועיים עם "הזאבות" – שמונה הופעות בחמש מדינות: צ'כיה, גרמניה, הולנד, בלגיה וצרפת.
ישי, רק בת 24, היא ירושלמית שהיגרה לפני שנתיים וחצי לתל אביב. הגיטרה היא חלק בלתי נפרד ממנה. "לצערי נגינה כיום עדיין נחשבת לפחות פופולרית אצל נשים. גם אם זה נראה שיש כלים שנחשבים ליותר 'נשיים', הרבה פעמים יוכל לבוא גבר ולקבל יחס אחר", אומרת ישי. "הכלים השכיחים כמו גיטרה, בס או תופים, יכולים בהחלט להיתפס ככלים 'גבריים', בטח בז'אנר של הרוק. ולמרות זאת, אף פעם לא נתתי לעצם היותי אישה לעצור אותי. בגיל קטן הגדירו אותי כטום בוי, שזו הגדרה מעצבנת בעיני.
בגדול, פשוט הייתי מסתובבת בעיקר עם הבנים, והם גם הרכיבו את הלהקה הראשונה שהייתה לי אי־פעם. במשך השנים יצא לי לפגוש ביחס מזלזל בבמות פתוחות, בג'אמים, או באופן כללי בכל מיני סיטואציות בעולם המוזיקה. אני מאמינה שהיום אני נמצאת במקום שבו לא יזלזלו בנגינה שלי בגלל היותי אישה, או שלפחות ישנו את הגישה אחרי שישמעו אותי מנגנת. כך או כך, הייתי רוצה להיות במקום שבו מגדר לא משפיע על ההתרשמות מהנגינה שלי".
בגדול, פשוט הייתי מסתובבת בעיקר עם הבנים, והם גם הרכיבו את הלהקה הראשונה שהייתה לי אי־פעם. במשך השנים יצא לי לפגוש ביחס מזלזל בבמות פתוחות, בג'אמים, או באופן כללי בכל מיני סיטואציות בעולם המוזיקה. אני מאמינה שהיום אני נמצאת במקום שבו לא יזלזלו בנגינה שלי בגלל היותי אישה, או שלפחות ישנו את הגישה אחרי שישמעו אותי מנגנת. כך או כך, הייתי רוצה להיות במקום שבו מגדר לא משפיע על ההתרשמות מהנגינה שלי".
ועכשיו, אחרי שטסה במרחב בשלל הרכבים ומסגרות, מתנתקת ישי מכל חלליות האם הגדולות והחמימות, וממריאה לבד לעולם הקר בפרויקט סולו. היום היא משחררת סינגל ראשון, "פשוט" (השמעת בכורה ב"מעריב אונליין"). לפני עשר שנים התחילה לאסוף שירים. לפני כשלוש שנים חברה למפיק המוזיקלי טוקה אילון. "הגעתי לטוקה דרך איילת חן, המורה שלי לפיתוח קול ומדריכה רוחנית, שבמקרה היא גם אשתו", היא אומרת. "החיבור עם טוקה היה מדהים. התייעצתי עם המון אנשים שתמכו ועזרו, מה שמאפשר לי להגיד בגאווה שאת כל ההפקה בפועל - מקביעת חזרות ועד ימי הקלטה, בוקינג ושיווק ההופעות שלי - עשיתי בלי גורם חיצוני נוסף. פרויקט הסולו שלי היה כאן תמיד. כל ההרכבים והמסגרות נתנו לי המון ידע והשראה, וכל הזמן המשכתי להתפתח איתו במקביל".
את "פשוט" הלחינה לפני עשר שנים. "ילדה בת 14 שאבא שלה, עופר ישי, מביא לה דף שעליו מילים שכתב", היא מתארת. "ההלחנה הייתה לי טבעית ומיידית. הלחנתי שירים רבים שלו. הם מגיעים עם חיבור עמוק ויש להגיד שכמעט שבקלות. מאז עבר השיר הרבה גלגולים. לפני שלוש שנים הקלטתי אותו בהפקה אחרת של הגיטריסט שי ברוך. אני יודעת מה הסיפור מאחורי השיר ולמי הוא נכתב, אבל באופן כללי משתדלת להיות אובייקטיבית".
השקת "פשוט", 17 בדצמבר, שני, 20:00, לבונטין 7, תל אביב. אורחת: מורן מייזלס