עדן חסון הפך בשנה האחרונה לאחד הזמרים הפופולריים עם להיטי ענק חורכי רשתות חברתיות ורדיו בהם "שמישהו יעצור אותי", "ילדים כאלה", "שיכורים" ו"מתפוצץ לי הראש" שהפכו אותו להבטחה בשמי המוזיקה המקומית.
שירו החדש "אני מבולבל" ממשיך את הקו המלודי הרומנטי השונה, המקורי, המיוחד והקליט של קודמיו, ומצדיק את הוייב החדש וההתלהבות שמביא עימו חסון לסצנה המקומית. בייחוד כשמדובר ביחסים של "בינו לבינה".
הלחן תופס את האוזן משמיעה ראשונה, המטאפורות הרבות חלקן מתוחכמות וחלקן מתמזגות עם שפת הרחוב שמתבטאת בשיריו והביצוע הרך והעדין מצליח לגעת ולקלוע למטרה.
עם זאת, הייתי ממליץ לחסון לבדוק קצת את הטקסטים שלו בטרם הוא מקליט אותם שכן שגיאות תחביריות בשיר זה די מקלקל ושופך אור עילג מעט עליו כיוצר. בשיר "אני מבולבל" הוא שר: "אני מודה, אני שלך, לרוב כשאין לי סוללות, שכבר מיציתי את כולם ואין לי כבר איפה להיות".
"סוללות", ידידי, הן נקבה מלשון סוללה. "כולם" זה זכר, לכן או שתשיר: "שכבר מיציתי את כולן" או שתמצא מילה מלשון זכר במקום סוללות שתתאים להמשכיות הטקסט. שגיאות כאלה נוראיות הן משהו שצריך, לעניות דעתי, להוקיע גם מהשמעות רדיו ולו בשביל לשמור על רמה ורף סטנדרטיים ואלמנטאריים של כתיבה תחבירית נכונה.
ברגע שקהלו של חסון מאזין לשיריו, הוא עלול לחשוב שמא זה נכון לשייך לסוללות לשון זכר והעניין פוגם אף בחינוך הנוער. אגב, גם בשיר שיצר חסון לעדן בן זקן – "בא לי לחבק אותה" שגיאות העברית התחביריות חוזרות על עצמן. לכן, הכישרון והקול הם טובים, אבל קצת השכלה ו"הגדלת ראש" מחוץ לקופסא יכולים להפוך את כל המארז להרבה יותר נעים לאוזן, פחות צורם ובעיקר תקני ולא זול.