כמעט חודש לאחר שהלך לעולמו בנסיבות טרגיות, שודר הערב (חמישי) ראיון מיוחד שנערך עם יגאל בשן ז"ל בתכנית "עובדה", בו חשף הזמר את הרגעים הקשים שעברו עליו בשנים האחרונות.
"הסיפור מתחיל כשאני קם איזה בוקר עם כאב גב, שחשבתי שהוא יעבור בתוך שבוע או שבועיים", שחזר בשן. "היו לי ארבע הופעות באותו חודש, והכאבים התחילו להיות מאוד חזקים בין ההופעות. אני זוכר שנסעתי הביתה וביקשתי כל הדרך שייקחו אותי למיון. לא הכרתי עוצמה של כאב כזה מעולם. מתחיל מסע היכרויות עם רופאים שלא הכרתי, ואני מתחיל לקבל משככי כאבים מאוד חזקים שנותנים לי חופש לשעה מהכאב, וככה זה קורה במשך חודשיים".
"אני זוכר את עצמי בלילות של כאבים קשים לוקח את הגיטרה, מנסה ומוותר אחרי כמה שניות", המשיך הזמר. "זה מקצוע שבו אתה חייב להמשיך גם אחרי ששברת יד או אף.. אבל הפעם זו הפעם הראשונה שבה נאלצתי לבטל הופעות.. זה קשה כי זה קהל שמגיע ואירועים שמתקיימים בתאריכים מסוימים, ואני מנסה לשקר לעצמי ולשכנע את עצמי שאת ההופעה הבאה אני כן אעשה, אבל אני לא יכול. אתה פשוט לא יכול. ופה, התחלתי כנראה להיכנס לדיכאון. אני לא זיהיתי את זה כי מעולם לא הייתי בדיכאון".
כשנשאל כיצד הדיכאון בא לידי ביטוי, הסביר: "זה חוסר יכולת לצאת מהמיטה, להרים כוס מים... זה כבד. זה כובד על כל הגוף כל היום. אמר לי אחד הרופאים: אני מאוד מפחד שאתה נכנס לאיזה לופ של חרדה שמזינה את הכאב, וקשה לצאת מזה. ואני אומר - איזו חרדה? מעולם לא הייתי בדיכאון, התכחשתי לזה. ניסיתי להמעיט מדי פעם בכובד העניין, כי רציתי להקל על המשפחה, אבל זה היה בלתי אפשרי. והייאוש מתחיל להגיע ואני מתחיל לראות שחור בעיניים".
בהתייחס לאירוע שבמהלכו דקר את עצמו, לפני כארבע שנים, סיפר: "באיזה בוקר עמדתי ליד בחלון ואני רואה פיליפינים דוחפים אנשים קשישים ברחוב, ואני מחליט שאני סיעודי ושעוד מעט תהיה פיליפינית בדלת ואלו יהיו חיי, ואת זה סירבתי לקבל. הייאוש היה מאוד גדול כי באמת האמנתי בזה. זה רגע שחור כזה, לא רציונלי, מבולבל, שאני מרגיש שהכל נגמר, ואני דוקר את עצמי. קשה לי לתאר את הרגע הזה. הוא לא רציונלי, הוא מבלבל, הוא חשוך. אני גם לא חושב בדיעבד שזה מה שרציתי, אני חושב שהיה בזה ניסיון של צעקה, זעקה. של 'די תבינו אותי, אני עובר משהו נוראי ואני לא משתף את הסביבה'".
לדבריו, "אתה מרגיש כמו בחלום רע שהתעוררת ממנו ואתה.. רוצה להאמין שחלמת. ייסורי מצפון היכו בי מאוד חזק. למה עשיתי את זה? איך הגעתי לזה בכלל? אתה מסתגר ומנתק טלפונים, ולא מספר את הסיפור. לא הייתי במצב שהייתי יכול לספר את הסיפור אז. התביישתי מזה שהגעתי למקום כזה. זה הדבר האחרון.. שמי שמכיר אותי כל חיי יודע שזה.. לא אני".