הפרסומאי והמוזיקאי אורי ביילין הוציא לאחרונה את "עובד לבד", שיר חדש, ובשיחה עמו הוא בוחר לדבר דווקא על נוסטלגיה ישראלית. "אני מאוד אוהב את השירים העבריים של פעם", הוא מתוודה. "הם מעין אבני דרך שמאוד השפיעו עלי ועיצבו את העולם המוזיקלי שלי. בדיוק השבוע שוחחתי עם חבר שלי, עילי בוטנר. יש לנו תחביב משותף: אנחנו אוהבים להתקיל אחד את השני בשירים עבריים. תמיד הוא מזכיר לי שהפעם הראשונה שבה הוא נכנס לאולפן הקלטות הייתה באולפן הביתי שלי, והקלטתי אותו שר לראשונה קאבר ל'ההר הירוק תמיד'. הוא עשה ביצוע כל כך יפה, שבהזדמנות אני חייב להוציא אותו החוצה".



את משיכתו לאבני הדרך במוזיקה הישראלית הביא ביילין לידי ביטוי ב־2016, כשהשיק את הפרויקט "הבכירים + אורי", שבמסגרתו חבר לאמנים ותיקים והקליט איתם שירים מקוריים. הפרויקט זיכה אותו באות הוקרה מטעם אמ"י. שנתיים אחרי ביילין משחרר סנוניות ראשונות מאלבומו החדש והרביעי, שעתיד לראות אור השנה. "לאלבום עדיין אין שם סופי", הוא אומר. "חשבתי על שם זמני: 'אנאימוג'י', אבל כפרסומאי אני תמיד משנה את השמות ברגע האחרון לפי התחושה של הרגע. השיר 'עובד לבד' יצא בסמיכות לשיר 'רובוט', שהוצאתי שבוע לפניו".



למה בסמיכות?


"אני רוצה לעשות משהו שונה. אני עוסק בפרסום ואני יודע לייעץ לגבי תכנים שיווקיים פרסומיים לכולם, אבל כשזה נוגע למוזיקה ולעצמי, אני בעצמי לא יודע. בהוצאת האלבום, אני מנסה לעשות משהו שונה. מבחינתי, להוציא כל שבוע שיר. אני לא מוצא טעם במציאות של היום לחכות כמה חודשים בין שיר לשיר. אני לא טוב במשחקים האלה. בוער בי להוציא את הדברים האלה. האלבום כמעט כולו מוקלט".





"עובד לבד" הוא בעצם סוג של אוטוביוגרפיה על חייו ודעתו של ביילין. "אני לרוב עובד לבד ומרכז את הדברים תחת ידיי, גם בעבודה וגם במוזיקה", הוא אומר. "אני מנגן על כמה כלים, מעבד ועושה מיקסים בעצמי. אני מוצא את עצמי בסיטואציה כזו שאני עושה דברים לבד, כי אני מתעניין בהרבה דברים. השיר מתמקד בייסורי ההוויה הפרילאנסרית, שכוללת בדידות גדולה. לא פשוט להיות עצמאי בימינו. עם הפייסבוק זה יותר קשה: אתה רואה בפייסבוק שכולם מאוד מצליחים, וזה סוג של חלון ראווה אשלייתי שלא משקף את המציאות. למרבה הצער, האשליה הזו עובדת. אני עובד בפרסום, אז אני יותר חשוף לנתונים האלה".



איך פרסומאי ומוזיקאי מסתדרים אחד עם השני?
"יכול להיות שאם לא הייתי סינגר־סונגרייטר אלא רק מבצע, הייתי פחות מעניין. הקוטביות בין שני העולמות עמוקה. כמוזיקאי אני לא אוהב להיות במקומות צפויים מדי. אני אוהב לחדש ולא להיות שגרתי. אם לא אעשה דברים אחרת – מה מקומי בעולם?".



ביילין (40), בנו של השר לשעבר יוסי ביילין, מתרחק כמו מאש מפוליטיקה, אך לא יכולתי להתעלם משורה בשירו החדש: "לא מתעסק עם פוליטיקה, משאיר את זה לאחרים".





למה התכוון המשורר?
"אני בא מבית מאוד פוליטי. למדתי מאבא שלי שבכל שעה עגולה, לא משנה איפה אני נמצא בעולם, תמיד אשמע חדשות. גם עשיתי לא מעט קמפיינים פוליטיים, אבל באופן אישי אני מתרחק מפוליטיקה ברמה של להתבטא בנושא. יש לי את הדעות המוצקות שלי, אבל אני שומר אותן לעצמי ומנסה שזה יישאר כך".



במה האלבום החדש שונה מקודמיו?
"באלבום הזה אני מרגיש שבכל שיר יש איזושהי אמירה שהיא לא רק: 'אני אוהב אותך, את אוהבת אותי, בואי נלך לעבר השקיעה'. למשל, בשיר 'רובוט' יש אמירה על ימינו, שבהם הלייקים והלבבות בפייסבוק הפכו את הלב שלנו מתלת־ממדי ופועם, לדו־ממדי. זה נורא מצער אותי כי זה נראה פלסטיקי, ופתאום אני מרגיש שגם אני נהייתי פלסטיק וזה מפחיד אותי".